מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' מרדכייב ואח'

החלטה בענין הנאשם 5

הנאשם 5 הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום .

המדובר בפרשייה במסגרתה עשו הנאשמים הנוספים שימוש בפירטי כרטיסי אשראי שנמסרו להם על ידי נאשם נוסף ורכשו במהלך תקופה של כשבוע ימים מוצרים שונים באמצעות כרטיסי האשראי הגנובים.

הנאשם שלפני סייע בשלושה מקרים לשימושים בכרטיסים הגנובים בכך שבעת ששימש כמוכר בחנות מכולת בתחנת דלק , הקיש את מספרי כרטיסי האשראי הגנובים במכשיר המיועד לכך בחנות ובכך סייע לרכישות בהיקף של כ-1500 ₪ . בשניים מהאישומים מדובר ברכישות שהתממשו בפועל ואילו באישום נוסף מדובר בניסיון בלבד שכן, לא עלה בידי הנאשמים להשלים את הרכישה בשל חסימת מספרי כרטיסי האשראי.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הם עותרים בהסכמה לסיום ההליכים בעניינו של הנאשם 5 ללא הרשעה בדין ובכפוף לביצוע עבודות של"צ בהיקף של 150 שעות וצו מבחן למשך שנה.

הסדר זה מבוסס על תסקירים חיוביים שהוגשו בעניינו של הנאשם ועל העובדה כי בנוגע לשלושה לפחות מבין הנאשמים הנוספים, אשר חלקם היה גדול יותר מזה של הנאשם 5 , הסתיימו ההליכים ללא הרשעה בדין ותוך הטלת צו של"צ בהיקפים שונים, בהתאם לחומרת המעשים.

אציין, כי מדובר בפרשה חמורה, במסגרתה פעלה קבוצה גדולה של נאשמים בצוותא וביצעה עבירות מרמה תוך שימוש בפירטי כרטיסי אשראי גנובים . המדובר בתופעה נפוצה יחסית המחייבת בדרך כלל תגובה עונשית הולמת, וגם אם עניינם של נאשמים אלה, בשל נסיבותיהם האישיות וגילם הצעיר, הסתיים ללא הרשעה בדין , הרי שאין להקל ראש בעצם ביצוע העבירות ובמקרים עתידיים עשוי ביהמ"ש לגזור אף עונשי מאסר של ממש על מבצעי עבירות דומות.

ככל שמדובר בנאשם 5, הונחו לפני תסקירים מטעם שירות המבחן אשר בהם פורטו נסיבותיו האישיות היחודיות של הנאשם .

אינני מוצא לנכון לפרט את מלוא הנסיבות שפורטו בתסקיר ודי יהיה לציין כי אביו של הנאשם אשר היה חייל בצד"ל, נהרג במסגרת שירותו בעת שהנאשם היה ילד צעיר. משפחת הנאשם עברה להתגורר במדינת ישראל, על כל הקשיים הכרוכים בכך ועם זאת הצליח הנאשם להשתלב ולהגיע להישגים במסגרות החינוך והתעסוקה.

הנאשם נמצא בטיפול פסיכולוגי כבר משנת 2006, משתף פעולה עם הטיפול, לקח אחריות על העבירות שביצע ושולב לאחרונה בקבוצה טיפולית לצעירים בשירות המבחן.

בנסיבות אלה, לנוכח ההחלטות שקיבל ביהמ"ש באשר לנאשמים הנוספים, דומה כי העתירה המשותפת אכן הולמת את נסיבות המקרה.

ההתלבטות היחידה שהתעוררה בי נבעה מכך שמדובר כבר במקרה שני שבו מתבקש ביהמ"ש לסיים את עניינו של הנאשם ללא הרשעה בדין.

במהלך שנת 2005 ביצע הנאשם עבירות של החזקת כלי פריצה וגניבה ונדון באפריל 2007 ל-120 שעות של"צ ללא הרשעה.

כיום, מתבקש אני למחול לנאשם פעם נוספת על עבירות נוספות וחמורות שביצע ורק במקרים חריגים ונדירים ימצא ביהמ"ש לנכון להטיל על בגיר בשני מקרים שונים דרכי טיפול ללא הרשעה.

בהתחשב בכל השיקולים לקולא שכבר פורטו לעיל, ולנוכח הסדר הטיעון שהתגבש, אינני סבור כי המקרה הנוכחי מצדיק חריגה מהסדר הטיעון, על אף שמדובר בסיטואציה חריגה, ועם זאת על הנאשם להפנים כי כל מעידה נוספת בתחום הפלילי תענה ככל הנראה בהצבת גבולות ברורים על ידי ביהמ"ש.

לאור כל האמור לעיל, יסתיים הדיון בעניינו של הנאשם 5 ללא הרשעה ובכפוף לצווים הבאים:

1.צו מבחן למשך שנה .

2. הנאשם יבצע 150 שעות של"צ בהתאם לתוכנית שתגובש בשירות המבחן ותועבר לאישורי בתוך 30 יום .

על הנאשם להשלים ביצוע העבודות בתוך 9 חודשים מהיום.

המזכירות תעביר העתק הפרוטוקול לשירות המבחן לצורך גיבוש תוכנית השל"צ.