ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בנתניה
|
10015-08
06/06/2010
|
בפני השופט:
רות רז
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז המרכז
|
הנתבע:
סאיד מסארווה
|
הכרעת-דין,החלטה |
נוכחים:
פרוטוקול
בית המשפט מוסר לצדדים את הכרעת הדין.
הכרעת דין
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961.
עובדות כתב האישום
ביום 11.03.08 בשעה 0920 לערך נהג הנאשם במשאית מס' 88-755-00 בהוד השרון, בדרך מגדיאל מכיוון מערב לכיוון מזרח והתקרב לצומת רחוב האהבה. הצומת בנוי במעגל תנועה.
בכיוון נסיעת הנאשם מסומן מעבר חציה להולכי רגל.
אותה שעה התקרבו אל מעבר החצייה, מימין לשמאל כיוון נסיעת הנאשם, שלושה הולכי רגל.
הנאשם נעצר לפני מעבר החצייה ונתן זכות קדימה לשני הולכי הרגל הראשונים לחצות את הכביש במעבר החצייה.
בעת שהולכת הרגל השלישית, המנוחה, לאה קוזלובסקי, ילידת 1924, התקרבה אל מעבר החצייה והתחילה לחצות את הכביש במעבר החצייה, החל הנאשם בנסיעה ופגע בה עם חזית צד שמאל של המשאית. המשאית המשיכה בנסיעה תוך שהיא עולה עם גלגלים אחוריים שמאליים על המנוחה ונעצרה לאחר 3-4 מ'.
כתוצאה מן הפגיעה נהרגה המנוחה במקום.
המנוחה חצתה 3 מ' לערך מרוחב הכביש.
במעשיו המתוארים נהג הנאשם ברשלנות וגרם למותה של המנוחה. הנאשם לא שם ליבו למתרחש בכביש, לא הבחין כלל בהולכת הרגל ולא אפשר לה לחצות בבטחה במעבר החצייה למרות שיכול וצריך היה להבחין בה ולא נהג כפי שאדם מן היישוב היה נוהג בנסיבות דומות.
הנאשם כפר באשמה וטען כי התאונה לא נבעה מרשלנותו או מחוסר תשומת לבו לדרך. לטענתו לא ניתן היה להבחין במנוחה הואיל ונמצאה בשטח שדה ראיה מת הקיים במשאית.
לאחר שמיעת ובחינת העדויות והראיות, ועיון בסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר את אחריותו של הנאשם לאירוע התאונה, ולפיכך מצאתי את הנאשם אשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, מנימוקים המפורטים להלן :
אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות :
בכיוון נסיעת הנאשם מסומן מעבר חציה להולכי רגל.
הנאשם נעצר לפני מעבר החצייה ואפשר לשני הולכי רגל לחצות את הכביש במעבר החצייה מימין לשמאל כיוון נסיעתו.
המנוחה ירדה לכביש מכיוון המדרכה הימנית והתחילה לחצות במעבר החצייה בעקבות הולך הרגל השני מימין לשמאל כיוון נסיעת הנאשם.
הנאשם התחיל בנסיעה ממצב של עצירה לפני מעבר החצייה.