גזר דין
הנאשם 1, אבנר חי בן ג'ק מאיו, יליד 1966, הורשע ביום 30.9.09 על פי הודייתו בעבירה של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק) ובשתי עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא ביחד עם סעיף 31 לחוק.
על-פי העובדות המפורטות באישום הראשון לכתב האישום המתוקן, עובר ליום 30.5.05 הגיעו לידי ליאור גרינברג - הנאשם 2 - העובד כנהג בעסק השייך לנאשם 1 (להלן: הנהג), שני כרטיסי תדלוק מזויפים. באמצעות כרטיסים אלו תדלק הנהג את רכב ה-GMC של הנאשם 1 בתחנת הדלק "נתב"ג", בשעת לילה שבין 30.5.05 לבין 31.5.05, בכ-2,872 ליטר בסך של כ-11,717 ₪.
לפי האישום השני, עובר ליום 5.6.05 הגיעו לידי הנהג שני כרטיסי תדלוק מזויפים נוספים. באמצעות כרטיסים אלו תידלק הנהג במרמה את רכב ה-GMC של הנאשם 1 בתחנת הדלק "צומת גנים", בשעת לילה שבין 5.6.05 לבין 6.6.05, בכ-5,200 ליטר בסך של כ-20,072 ₪.
לפי האישום השלישי, עובר ליום 13.6.05 הגיע לידי איגור מוגילבסקי כרטיס תדלוק מזויף, באמצעותו תדלק את רכב ה-GMC של הנאשם 1 בתחנת הדלק "נתב"ג", במועד 13.6.05 בסמוך לשעה 21:47, בכ-2,504 ליטר בסך של כ-9,665 ₪.
לאחר מכן, נהג את רכב ה-GMC של הנאשם 1 לחוות הדלק, שמחזיק הנאשם 1 בבית דגן.
במעשיו אלו קיבל הנאשם 1 במרמה דלק בסך של 9,665 ₪ וסייע לקבל במרמה דלק בסך כולל של 31,789 ₪.
ביום 30.9.09 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו יודה הנאשם 1 בכתב האישום המתוקן, המאשימה תעתור להטלת שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות וכן קנס בסך 10,000 ₪, ואילו ב"כ הנאשם 1 יעתור לתקופת מאסר ולגובה קנס נמוכים יותר.
משהורשע הנאשם 1 לפי הודייתו, נתבקשה חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו, וזו לא התקבלה אלא לאחר זמן ארוך. בשל חלוף הזמן וקשיים בסיומו של התיק, גם הצעתי לצדדים כדי להמנע משמיעת ראיות כי יגיעו להסכמות, ואם לאו – יטענו טיעון חופשי לעונש. כך התגלגלו הדברים לאורך זמן, ועד שהגענו לשמוע טיעונים לעונש היום.
ביום 3.3.11 טענו הצדדים לעונש. התובע חזר וביקש לאמץ את המסגרת המקורית שהוצגה כהסדר, בטענה כי זה העונש הראוי לו לנאשם, ואילו הסניגור רואה עצמו חופשי מאותה מסגרת עונשית, וביקש את בית המשפט להמנע ממאסר בשל המשכות ההליך מול הממונה, וכן ביקש להתעלם לחלוטין מאותה מסגרת עונשית שהוצגה בתחילתו של ההליך, ולשקול שיקולים כמו קושי ראייתי משמעותי בשל העלמותו של איגור מוגילובסקי, חלוף הזמן מאז בוצעו העבירות, התמשכות ההליך בעת שנבדקה התאמתו של הנאשם לריצוי מאסר בפיקוחו של הממונה, ובנסיבות אלו – ביקש כאמור לפוטרו לחלוטין מריצוי מאסר. עוד שמעתי כי התנהל כנגדו הליך אזרחי, כאשר שם התובעת היתה חברת "טן" ובעקבותיו ניתן פס"ד שנמצא בהליכי הוצאה לפועל, ואילו הנאשם (לדבריו) נמצא בהליכים של פשיטת רגל. הנאשם עצמו לוקח אחריות, חוזר ומציין כי נמצא הוא היום במקום אחר, בדרך אחרת, אשתו בהריון, וכי הוא עומד להיות אב לילד נוסף.
שקלתי את נסיבות העבירות, מידת החומרה שבה והנסיבות האישיות לרבות שנים ארוכות – כשש שנים - שחלפו מאז בוצעו העבירות וגובה הסכומים שנתקבלו תוך שימוש בטענת מרמה.
לחומרה שקלתי את טיבן של העבירות וחומרתן ואת האינטרס הציבורי להרתיע; את טובת ההנאה שהפיק מביצוע העבירות; ואת הקלות הבלתי נסבלת של שימוש במסמכים מזויפים וגרימת נזק ממון ממשי ומוחשי לחברות הדלק, נזק אשר מתפזר בסופו של תהליך על הציבור בכללותו.
לקולא שקלתי את הודייתו של הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי.
כמו כן, שקלתי את העונש שנגזר על הנהג של הנאשם 1 – הנאשם 2 – שהורשע לפי הודייתו בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה, בגין חלקו באישומים הראשון והשני לכתב האישום המתוקן.
על הנהג נגזרו ביום 11.2.10, שלושים ימי מאסר בעבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 20,000 ₪.
יצוין כי הנאשם 1 היה מעסיקו והרכב שתודלק היה בבעלותו.
בנסיבות אלו מטבע הדברים, על בית המשפט לשמור על אחידות בענישה, ולעשות כל מאמץ אפשרי כדי שהחלטתו בסופו של יום תהא תואמת את נסיבות העבירה, נסיבות העבריין ועונש שהוטל על אחר בגין אותו אירוע.
שקלתי מכלול הנתונים ובמסגרתם מוטלים על הנאשם 1 כדלקמן:
שני חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, בהסכמתו, בניכוי ימי מעצרו (ימי המעצר יועברו לידיעת בית המשפט בתוך 14 יום), לפי קביעת הממונה על עבודות שירות, בציימס ישראל, שברחוב ארד 13 פינת ראול ולנברג בתל אביב-יפו, חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות, בפיקוח ימין ישראלה טלפון 050-6279669, החל מיום 8.3.2011.
במועד האמור בשעה 8:00 יתייצב בפני המפקח על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות ת.ד. 81 רמלה 72100, אוטובוס מתחנה מרכזית רמלה או לוד קו מספר 247.