מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' ידיד

גזר דין

הרקע:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מלכתחילה ייחס לו עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום קיבל הנאשם במרמה רישיון נהיגה לאופנוע בנפח מנוע עד 500 סמ''ק. ראוי לציין כי כתב אישום זה הוא אחד מבין סדרה ארוכה של כתבי אישום שהוגשו בפרשה אחת, בה עלה כי נהגים רבים קיבלו רישיון הנהיגה לרכב מנועי כמו גם עברו מבחני התיאוריה במרמה, משום שמעולם לא נבחנו. כל שעשו כדי "שיעברו" בחינות הרישוי הוא שמישהו "יסדר" עבורם הרישיון בלי שיידרשו לעמוד בבחינות ולהוכיח מיומנות נהיגה.

על פי כתב האישום במועד שאינו ידוע לתביעה עובר ליום 8.9.04 מסר הנאשם לאדם "אחר" משמע שזהותו אינה ידועה הטופס הרלבנטי שבו נרשמת עובדת הצלחת הנאשם במבחן הנהיגה המעשי "הטסט" כפי המכונה בפי כל, על מנת שאותו אלמוני יסייע לנאשם בקבלת רישיון הנהיגה לאופנוע עד נפח 500 סמ''ק, רישיון שלא היה בידי הנאשם. הכול כדי שהנאשם לא יידרש לעמוד במבחן הנהיגה המעשי.

בדרך זו אכן, קיבל הנאשם רישיון נהיגה לאופנוע עד נפח 500 סמ''ק בלי שיעמוד בבחינה מעשית לרכב זה.

כאמור, מלכתחילה יוחסה לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי שמן הסתם מצאה התביעה כי קבלת רישיון נהיגה לאופנוע בנפח של עד 500 סמ''ק בדרך זו של מרמה בלי שהנאשם ידרש לעמוד בבחינה המעשית בנהיגה, היא מעשה חמור שמתאימה לה העבירה של קבלת דבר בנסיבות מחמירות.

בתאריך 17.2.10 בפתח ישיבת בית המשפט הודיעו הצדדים כי הגיעו לכדי הסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן באופן שהעבירה אשר תיוחס לנאשם תהא קבלת דבר במרמה, ללא הנסיבות המחמירות, הנאשם יודה בביצוע העבירה ויורשע, התביעה תעתור לעונש של מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, ותקופת המאסר תהא חודשיים. כמו כן, למאסר על תנאי, קנס, פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה ופסילה על תנאי. על פי ההסדר יהא הנאשם חופשי לטעון לעונש כפי טעמיו. כמו כן הוסכם כי יתקבל תסקיר משירות המבחן.

בהתאם להסדר אכן, הוגש כתב אישום מתוקן. למעשה כתב האישום נותר כמות שהוא והשינוי היחיד הוא בכך שהמילים אשר ייחסו לנאשם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות נמחקו מכתב האישום.

בעקבות כך הורשע הנאשם וניתנה הוראה לשירות המבחן ליתן תסקיר.

שירות המבחן, לאחר שבחן מכלול השיקולים הצריכים לענין מבחינתו מצא להמליץ כי הנאשם לא יורשע ויחויב לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות.

בדיון שהתקיים לפני ביום 16.6.10 טענו הצדדים לעונש.

טענות הצדדים לעונש.

התביעה עתרה להשית על הנאשם העונשים כפי שהצהירה עליהם נציגת התביעה בעת שהוצג הסדר הטיעון. הבסיס העיקרי לעתירה זו פשוט הוא בתכלית – חומרת העבירה. למעשה ונכון יותר לומר - חומרת המעשה. שכן אדם המקבל בדרך מרמה רישיון נהיגה לרכב, הרי הוא כפי טענת התביעה במקרים אחרים בפרשה זו, כאילו קיבל רישיון להרוג. אדם החסר מיומנות נהיגה, ומקבל רישיון נהיגה, למרות זאת, ומשום כך נוהג בכבישי הארץ, מסוכן לציבור.

ב''כ הנאשם ביקש להקל עם הנאשם. הנימוק העיקרי לכך, חלוף הזמן, כשש שנים מעת ביצוע העבירה, ובמיוחד היות הנאשם אדם נורמטיבי חסר הרשעות קודמות, איש עמל המפרנס משפחתו בכבוד, אשר מעד מעידה חד פעמית בחייו שאינה מעידה על אורח חייו כמו גם טען שפסילת הנאשם מנהיגה תפגע באופן קשה בפרנסתו. ב''כ הנאשם הפנה לאמור בתסקיר ולמסקנותיו וביקש לאמצן.

דיון והכרעה.

שני מרכיבים עיקריים לגזירת הדין בעניין שלפני, ולמעשה בברירה שבין שתי הגישות העונשיות שהוצגו לפני על ידי הצדדים.

המרכיב הראשון והוא ראשון במעלה מבחינה ענינית הוא חומרת המעשה. אכן, העבירה בה הורשע הנאשם הינה בגירסה המקלה יותר שבסעיף 415 לחוק העונשין, דהיינו קבלת דבר במרמה שלא בנסיבות מחמירות כפי הסיפא של הסעיף. אלא שהמבחן אינו סיווג העבירה מבחינה פורמאלית. המבחן העונשי יהא תמיד - המעשה האסור ונסיבותיו, ולאו דווקא הסיווג העבירה כפי המופיע בספר החוקים.

המעשה האסור שעשה הנאשם במועד הרלבנטי הוא פנייה לאדם או שנענה לאדם אשר הבטיח לו כי יסדר לו רשיון נהיגה לאופנוע בנפח של עד 500 סמ''ק, בלי שיטרח ויידרש לעמוד בבחינות משרד הרישוי. שני מרכיבים מחמירים יש במעשה: האחד הוא המרמה, או שמא אומר בלשון העם "התחמנות", ההתחכמות והתחמקות מדרישות החוק, תופעה מכוערת המצויה במקומותינו, שיש לשרשה. התופעה באה לידי ביטוי בכל אותם דרכים שיש בהם כדי לעקוף דרישות החוק. אומר אדם, קיים חוק ואני אעשה על מנת לעקוף אותו. אני לא מאלה התמימים והעלובים הנדרשים לעמול ולעמוד בבחינות משרד הרישוי, אני אמצא לי דרך לעקוף החוק, ובכך לזכות ביתרון על פני כל התמימים. והשני, הוא הסיכון הרב שיש בכך שאדם שעל פניו לא עמד בדרישות הרישוי ובחינה המעשית שהיא תנאי לקבלת רישיון נהיגה. למעשה מוחזק אדם זה כמי שאינו מיומן בנהיגה ובכל רגע שהוא נוהג בכביש מסכן עצמו והאחרים. ואין לשמוע ולו ברמז דברים כגון, בפועל מדובר בנהג מיומן אשר מה לו כי יבחן על ידי בוחני משרד הרישוי. או טענה אבסורדית שיש לסלק באופן מיידי האומרת שמבחינת אדם זה המיומן בנהיגה המבחן הממשלתי אינו אך מעשה פורמאלי גרידה.

כפי שנאמר על ידי התביעה לא אחת, ואני מקבל אמירה זו כלשונה, בנסיבות אלה, בהן אדם נוהג ברכב בלי שיהיה מיומן בנהיגה, לאחר שקיבל רישיון נהיגה במרמה, על ידי פעולה תחמנית ונכלולית, הרי הוא כמי שקיבל רישיון להרוג. זה הכלל וזה העיקרון ובלתו אין.

אשר על כן, לשיטתי יש להחמיר בענישה. אכן, היו מקרים בודדים ביותר, בהם מצאתי כי למרות חומרת המעשה, החמרה בענישה יהיה בה כדי להביא כליה על אדם. אלא שכאמור, מדובר בחריגים שבחריגים.