גזר דין ביחס לנאשם 3
1.הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה – עבירה לפי סעיף 329(א)(3) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 והיזק בחומר נפיץ – עבירה לפי סעיף 454 לחוק.
במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן, יורשע, יישלח לקבלת תסקיר של שירות מבחן, כשלאחר קבלת התסקיר יטענו הצדדים לעונש. לעניין העונש הוסכם כי המאשימה תבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך 33 חודשים ואילו ב"כ הנאשם יטען באופן חופשי לעניין זה. עוד הוסכם כי יושת על הנאשם קנס בסך 5,000 ₪ ומאסר מותנה על פי שיקול דעתו של בית המשפט.
2.מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, שהנאשם 1 (להלן: "זהבי"), סמוך ליום 15.2.09 החזיק ברשותו, שלא כדין, רימון מס' 26 נפיץ/רסס, רכוש צה"ל (להלן: "הרימון"). בתאריך 15.2.09 הצטייד מרדכי (מור) לוי (להלן: "מור לוי") ברימון אותו קיבל מהנאשם 1. מור לוי החזיק ברימון שלא כדין והוביל אותו ברכב השייך לזהבי, לאזור בניין מגוריו של דניאל רובמן (להלן: "רובמן") באשדוד. מור לוי איתר את מרפסת דירת מגוריו של רובמן בקומה השנייה של הבניין, והתכוון להשליך את הרימון לעבר המרפסת, אולם חזר בו מכוונתו עקב העובדה שהמרפסת מכוסה בגגון. בהמשך בסמוך לשעה 00:21, נכנסו הנאשם ומור לוי לבניין ועלו לקומה השנייה כשהרימון בידיו של מור לוי. בזמן ובמקום הנ"ל מור לוי שלף את ניצרת הרימון והשליכו אל מסדרון הקומה השנייה, לעבר דלתות הדירות, ומור לוי והנאשם נמלטו במהירות לעבר חדר המדרגות.
כתוצאה ממעשי מור לוי והנאשם התפוצץ הרימון, כאשר באותה עת ישנו בדירתו רובמן, אשתו וילדיהם הקטינים ודיירי שתי דירות נוספות בקומה השנייה. מהפיצוץ העז נגרמו נזקים רבים בבניין: מכתש פיצוץ על גבי רחבת הקומה השנייה, פגיעות רסס על גבי הקירות והתקרה, חדירות רסס על גבי דלת הכניסה לדירה של משפחת בן סימון המתגוררת בקומה השנייה, אשר חדרו לתוך הדירה ופגעו בחלונות הדירה וסימני הדף על גבי דלת מעלית ודירה נוספת, כאשר כתוצאה מהפיצוץ בני שתי המשפחות המתגוררות באותה קומה לא הצליחו לפתוח את דלתות דירותיהם וחולצו רק בעזרת צוות כיבוי אש שהוזעק למקום. כמו כן כתוצאה מהפיצוץ, הורגש בבניין ריח חזק של גז, שהצריך סגירת הברז הראשי.
נוכח מעשיו של הנאשם, אשר היה שותף לגרימת התפוצצות חומר נפץ בכוונה לגרום לרובמן או לבני משפחתו חבלה חמורה והיה שותף לגרימת נזק לרכוש בבניין מגורים, כאשר בשעת מעשה ישנו דיירים בדירותיהם והפיצוץ סיכן את חייהם, הורשע הנאשם בביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה – עבירה לפי סעיף 329(א)(3) לחוק והיזק בחומר נפיץ – עבירה לפי סעיף 454 לחוק.
3.בטיעוניה לעונש עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 33 חודשי מאסר בפועל - הרף העליון עליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, שכן עונש זה מהווה איזון ראוי בין חומרת מעשיו של הנאשם לבין נסיבותיו האישיות ובהן גילו הצעיר וחלקו באירוע. היא הדגישה כי מדובר בעבירה חמורה, הנאשם עשה שימוש בנשק מסוכן, רימון רסס, אשר הושלך לעברן של דירות מגורים תוך סיכון חייהם של חפים מפשע. מכאן אין להקל עם הנאשם כיוון שהאירוע הסתיים בנזק לרכוש בלבד, שכן אך בנס לא היו נפגעים בנפש; וכן אין לייחס משקל רב גם לעובדת היות הנאשם שליח, שכן לולא אותם שליחים, לא יכול היה המשלח להוציא תוכניתו אל הפועל.
עוד ציינה, כי מאסר של 33 חודשים הינו ראוי גם בשים לב לעונש של 40 חודשי מאסר שהושתו על שותפו של הנאשם, מור לוי וכן בהתחשב בעונש שהושת על נאשם 1, אשר בשל קשיים ראייתיים משמעותיים הורשע בעבירות של אספקת נשק ושיבוש מהלכי משפט. כמו כן אין להשליך מן ההסדר שנעשה עם נאשם אחר, ינון טייב, שסיפק את הרימון לאבי זהבי, שכן טייב, בשל קשיים ראייתיים משמעותיים, הורשה בעבירה מינורית יחסית, של אי מניעת פשע, ולפיכך, ואף בשל חלקו הפחות באירוע, הושת עליו מאסר מותנה בלבד. בנוגע לתסקיר שירות המבחן, הרי לדידה אין לקבל המלצת השירות ולהקל עם הנאשם, זאת שכן גם מן התסקיר עולה כי הנאשם לוקה בכל הנוגע להפנמת גבולות.
4.ב"כ הנאשם מנגד ביקש להקל עם הנאשם ולהסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות, ובנוסף להשית עליו עונש צופה פני עתיד ברף המקסימאלי. הוא הדגיש כי חלקו של הנאשם באירוע היה מינורי, כאשר למעשה הוא נכח באירוע כצופה מן הצד, לא השיג את הרימון, לא תפעל אותו ולא השליכו. עוד הוסיף, כי יש ליתן משקל לכך שהאירוע הסתיים ללא נפגעים, בין היתר בשל כך שהנאשם ושותפו מור לוי בחרו בשעת לילה מאוחרת ווידאו שלא היה איש במסדרון לפני השלכת הרימון.
ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי בניגוד לעמדת ב"כ המאשימה, יש ליתן משקל לעונש שהושת על מי שמכר את הרימון לזהבי, ינון טייב, עליו הושת מאסר מותנה בלבד; וכן לעובדה שעל זהבי, שהוא הדמות המרכזית באירוע ובעל עבר פלילי מכביד ביותר, הושת מאסר בפועל של שנה וחצי. ביחס לשותף מור לוי טען, כי אין לגזור גזירה שווה בינו לבין הנאשם, שכן מור לוי הוא שקשר את הקשר עם זהבי ואף תפעל את הרימון בעצמו ואילו חלקו של הנאשם קטן בהרבה.
בטיעוניו הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן, כי מאסר בפועל יחשוף את הנאשם לחברה עבריינית ויפגע בשיקומו. בנוסף יש ליתן משקל לתקופה בה שהה הנאשם במעצר ולתקופה הארוכה בה היה משוחרר בתנאים, לעובדה שבעקבות האירוע לא יוכל לשרת בצה"ל חרף רצונו ורצון הוריו, לעובדה שהנאשם לא שב להסתבך בפלילים מאז האירוע דכאן וכן לכך שפנה לדרך חדשה והוא מבקש להמשיך בה.
הנאשם, במסגרת המילה האחרונה, אמר כי הוא מבין היום את חומרת מעשיו, כי התנתק מחבריו הקודמים וביקש שבית המשפט יימנע מלהכניסו לבית הסוהר על מנת שיוכל לנהל חיים נורמטיביים.
5.הנאשם כבן 20, רווק, לחובתו רישום פלילי אחד קודם ללא הרשעה מבית המשפט לנוער באשדוד, בגין שני תיקים שעניינם עבירות של פריצה, גניבה והסגת גבול שביצע בשנת 2007.
מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם היה מועמד לשירות בטחון, אך קיבל פטור עקב מעורבותו בהליך דכאן. טרם מעצרו בתיק זה עבד בתחום השיפוצים. שירות המבחן התרשם כי לנאשם דימוי עצמי נמוך, הוא מתקשה להפעיל שיקול דעת ולהציב גבולות וקיימת אצלו נטייה, עוד מהיותו נער, לחבור לקבוצות שוליים ולעסוק בפעילות פלילית כדי להגביר את בטחונו העצמי ולחוש שייך. עוד עולה מן התסקיר כי הנאשם החל פעילותו העבריינית עוד כשהיה נער בבית הספר ולימודיו הופסקו לאחר שביצע שתי עבירות של פריצה וגניבה בבית הספר בו למד. בעקבות זאת שולב בבית ספר פרטי וסיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית.
שירות המבחן התרשם, כי לנאשם קושי בהצבת גבולות והפנמת דפוסים נורמטיביים וכי המניעים להתנהגותו טמונים בהפנמת דפוסי חשיבה והתנהגות פליליים, זאת אף לאור העובדה שטיפול וענישה שהושתו על הנאשם בבית המשפט לנוער לא הביאו אותו לוותר על אורח חיים עברייני ומעורבותו הפלילית.
לאור זאת וחרף החרטה שהביע הנאשם בפני שירות המבחן והאחריות שלקח על מעשיו, המליץ שירות המבחן להשית עליו עונש מוחשי בדמות מאסר קצר, שיסייע לו בהצבת גבולות והפנמת תוצאות התנהגותו, אך יאפשר לו להמשיך במאמצי השיקום ולא יחשוף אותו לאוכלוסיה עבריינית באופן ממושך שישפיע עליו לרעה.
6.מעשיו של הנאשם, אשר בוצעו ביחד עם שותפו מור לוי, הינם מעשים חמורים אשר פוגעים פגיעה קשה בשלום הציבור ובביטחונו. הנאשם ושותפו מור לוי הגיעו לבניין הדירות כשהם מצוידים ברימון, זאת כאשר בכוונתם להשליך את הרימון על היעד המתוכנן.
7.הנאשם בקור רוח וללא שנרתע מהעובדה כי המדובר בבנין מגורים בו מתגוררים אזרחים תמימים חפים מפשע, היה שותף להשלכת הרימון החי אל מסדרון הקומה השנייה. אכן כפי שציין בא כוחו, הוצאת הנצרה והשלכת הרימון בוצעו על ידי אותו מור לוי, אך אין הדבר מפחית מחומרת מעשיו של הנאשם אשר הגיע יחד עימו למקום, על מנת לבצע את אותו מעשה, נכח במקום, היה שותף מלא לביצוע העבירות, ואפשר את ביצוען.
יתרה מזאת, מעשיו של הנאשם – מעשי בריונות נפשעים וחמורים, גרמו לנזק רב בבניין ואך באורח נס לא נפגע איש פגיעה בנפש. ויודגש, פיצוץ הרימון פגע וגרם נזק לרכוש, רסיסיו אף חדרו לתוך אחת מן הדירות, כאשר דייריהן לא יכלו לצאת מהן אלא באמצעות כוחות מכבי האש וההצלה שהגיעו למקום. המדובר בשימוש בנשק חי, נשק שפגיעתו רעה ויכולתו הקטלנית רבה וידועה לכל ואותו רימון יכול אף לגרום לקיפוח חיי אדם, במיוחד כאשר הוא מושלך אל תוך בניין מגורים בו מתגוררים דיירים רבים.
יתרה מכך, למרבה הצער אנו עדים כל העת לעלייה במפלס האלימות ובביטוייה השונים, ברחוב, בבית ומחוצה לו. ביתו של אדם שאמור להיות מבצרו נהפך באישון לילה לשדה קרב ובו התפוצצויות, רסיסים החודרים אף לדירה, פגיעות באופן שהדיירים נותרו לכודים בדירתם והכל בשעת לילה מאוחרת, כאשר דיירי הבית ישנים שנת ישרים.