אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' אלאמיטל

מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' אלאמיטל

תאריך פרסום : 02/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8288-08
02/03/2011
בפני השופט:
יורם צלקובניק

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פרג' אלאמיטל
גזר-דין

גזר דין

הנאשם, יליד 1951, הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973; יבוא סמים לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973; הסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961.

על פי העובדות בהן הודה, בחודש נובמבר 2008, קשר הנאשם קשר עם ארבעה אחרים לייבא סם מסוכן מסוג הרואין מירדן לישראל. במשך מספר ימים תכננו הנאשם והאחרים להעביר את הסמים, אולם הדבר לא התבצע בשל הצורך לבחון את האיזור בו הייתה אמורה להתבצע העברת הסם, וכדי לוודא כי הקושרים לא ייתפסו, וכי העברת הסם תתבצע ללא תקלות. ביום 15.11.2008 תאם אחד הקושרים עם סוחר סמים ירדני את דרך העברת הסם בגבול בין ירדן לישראל, וחלוקתו לשלושה שקים, ועדכן את הנאשם בעניין זה. באותו יום, בשעות אחר הצהריים, הגיע הנאשם ברכבו (מסוג טויוטה לנדקרוזר, מ"ר 35-150-56) והקושרים האחרים ברכב (מסוג פג'ארו), למקום מפגש באיזור נאות הכיכר. רכב הפג'ארו הוחבא בין שיחים בקרבת הגבול, והנאשם הסיע ברכבו את הקושרים לגזרת הגבול שיועדה לביצוע העברת הסמים. הנאשם נשאר ברכבו; ארבעת הקושרים האחרים ירדו מהרכב. אחד מהם שימש כתצפיתן, והשלושה האחרים חצו רגלית את הגבול, וקיבלו לידיהם מאנשיו של סוחר הסמים בירדן, שלושה שקים ובהם הרואין במשקל נטו של 77.882 ק"ג. שניים מהם חזרו בריצה לשטח ישראל, והחביאו את השקים מתחת לעץ. קושר נוסף, נשאר באיזור הגבול, כדי לטשטש את העקבות, באמצעות ענף, ולאחר מכן התקדם לעבר שטח ישראל.

בשעה 19:30 לערך, בעקבות מרדף של בלשי משטרה, שארבו סמוך למעבר הגבול, נעצר אחד ממעבירי הסם, ושקי הסם נתפסו. הנאשם נעצר לאחר מכן על ידי שוטרים ברכבו, על כביש 25 (ק"מ 115).

נגד שניים מהמעורבים האחרים הוגשו כתבי אישום נפרדים. שניים נוספים טרם נעצרו.

במסגרת הסדר הטיעון, הודה הנאשם במכלול פרטי כתב האישום, למעט אלה הנוקבים בשמות המעורבים האחרים, ופרטים מסויימים נוספים, הנוגעים לתיאום העברת הסמים, והמאשימה לא עמדה על הוכחת פרטים אלה.

באשר לענישה, הוסכם בין הצדדים, כי התביעה תעתור להטלת עונש מאסר ממשי שלא יעלה על 14 שנות מאסר, וכן להטלת עונשי מאסר מותנה, קנס, ושלילת רישיון נהיגה. מנגד, הוסכם, כי ההגנה לא תהיה מוגבלת בטיעוניה למידת העונש.

המצב הרפואי

הנאשם נעצר ביום 15.11.2008 ושוחרר ביום 12.7.2010. מאז הוא שוהה במעצר בית מלא בביתו. אין חולקין, כי במסגרת החלטת השחרור ממעצר, כמו גם במרכז טיעוני ההגנה היום, עומד מצבו הרפואי של הנאשם.

ההגנה הציגה מטעמה חוות דעת רפואית מיום 14.6.2010, שנערכה על ידי עד ההגנה, ד"ר רוזנברג יצחק, מומחה למחלות פנימיות ומחלות ריאה, ורופא ראשי במכון למחלות ריאה במרכז הרפואי "קפלן". חוות הדעת, שניתנה עוד במהלך מעצרו של הנאשם, מתבססת על מסמכים רפואיים מתיקו הרפואי של הנאשם במרכז הרפואי בשב"ס (מר"ש), ובין היתר, על מכתבים וחוות דעת של ד"ר מדר, רופאה כללית שב"ס, ושל ד"ר אליגור דוד, מנהל מר"ש, הנסמכים כשלעצמם, גם על חוות דעתה של פרופ' גוליק, מנהלת מחלקה פנימית בבית החולים אסף הרופא, שבדקה את הנאשם, ועל תיעוד רפואי מבית החולים סורוקה הכולל סיכומי אשפוזים של הנאשם.

מחוות דעתו של ד"ר רוזנברג, המצוייה באסופת מסמכים, נ/4, עולה, כי הנאשם לוקה במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), בעקבות עישון כבד, בדרגת החומרה הקיצונית ביותר, המוגדרת כמחלה סופנית (בעניין זה צורף גם מסמך בכתב ידו של ד"ר רוזנברג, נ/4א). המחלה מביאה למצבים של אי ספיקה נשימתית כרונית, והנאשם נזקק דרך קבע לתוספת חמצן, באמצעות מחולל חמצן. בנוסף צויין כי מחלת הריאות גרמה גם לאי ספיקה חלקית של הלב. הנאשם אושפז מספר פעמים בעקבות התלקחויות של המחלה שהגיעו למצב של narcosis CO2, עקב ריווי חמצן לקוי, ואי פינוי הפחמן הדו חמצני (CO2), עד כדי פגיעה בעירנות המוחית. על פי חוות הדעת, התלקחויות אלה נגרמות בדרך כלל, ממחוללי מחלה זיהומיים (חיידקים ווירוסים), והן גורם מוביל לתחלואה ריאתית ולתמותה. (צורף מכתב בכתב יד, שנערך על ידי ד"ר רוזנברג ביום 9.11.2010, לפיו חלה החמרה במצבו של הנאשם, וכי בשנה האחרונה אושפז מספר פעמים, על הרקע המתואר, וכי שלושה אשפוזים היו בחודש וחצי שקדמו למועד מתן חוות הדעת). עוד צויין בחוות הדעת כי מחקרים רפואיים מלמדים על כך כי תנאי הכליאה, חושפים את החולה ביתר שאת, להדבקות במחוללי זיהומיים נשימתיים. בנוסף למחלת הריאות הקשה, יש לנאשם מפרצת (אנאוריזמה) של הותין הבטני (AORTA) "שהינה פצצת זמן מתקתקת ועלולה להתפוצץ בכל רגע ולגרום למוות מיידי"; הנאשם לוקה גם במחלת סוכרת בלתי מאוזנת למרות טיפול באינסולין, וכן מיתר לחץ דם בלתי מאוזן, (על פי מכתב שחרור מבית החולים סורוקה מיום 2.10.2009); שילוב מחלות אלה גורם לאי ספיקת כליות גבולית- התחלתית עם ירידה בפינוי הקראטינין; הנאשם סובל גם מיתר שומנים בדם, המצריך טיפול בדיאטה ובתרופות, כאשר השילוב בין שומני הדם עם מחלת הסכרת ויתר לחץ דם גורם לסיכון מוגבר ביותר להיווצרות טרשת עורקים, עם תוצאות קטלניות בפגיעה בלב ו/או במוח. ד"ר רוזנברג מציין בנוסף, כי הימצאות בכלא, גורמת מטיבה לעקה (סטרס), ולהתהוות של יתר לחץ דם, העלול להביא לסיכון מוגבר של קרע במפרצת בעורק הבטני. איזון הסכרת במתקני כליאה הוא בעייתי מטיבו, ויש דיווחים מחקריים על סיבוכי יתר של מחלת הסכרת אצל אסירים.

בסיכום חוות הדעת נאמר: "המשך מעצרו של מר אלמיטאל בתנאי כליאה מהווה פגיעה מתמדת ובלתי הפיכה בבריאותו וגרוע מכל, חשיפה ממשית בסבירות גבוהה לסכנת מוות מיידית. על כן, אני ממליץ לשחררו לאלתר מסיבות רפואיות כבדות משקל של ממש. מאותם הטעמים הרפואיים כבדי המשקל שהבאתי לעיל, אני מצטרף לקביעתה של...פרופ' אהובה גוליק, כמו גם למשתמע מחוות דעתה של ד"ר מדר וממכתבו של ד"ר אליגור מ - 26.5.10... עם שחרורו מתנאי הכליאה יוסרו מיידית התנאים המאיימים, אשר מהווים פוטנציאל קטלני בעת שהותו בכלא. בתנאי חופש יוכל מר אלאמיטל פרג' לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש והמועיל".

ד"ר רוזנברג שערך בינתיים בדיקה רפואית לנאשם, ביום 9.11.2010, חזר והדגיש בעדותו את הסיכון הצפוי מכליאתו של הנאשם, להתדרדרות נוספת במצבו הרפואי, עד כדי מוות פתאומי. לדבריו קיימת החמרה קשה במצבו הרפואי של הנאשם, ובארבעה החודשים האחרונים, אושפז שבע פעמים, שבמהלכם נזקק להנשמה חיצונית ומכאנית (מכונת הנשמה). עוד ציין כי העובדה שהנאשם ממשיך עדיין לעשן (קופסה וחצי ביום), הינה הרסנית לגביו.

ד"ר אליגור, מנהל מר"ש, התייחס למצבו הרפואי של הנאשם בחוות דעת ובהבהרות בכתב שניתנו על ידו בימים 26.5.2010; 8.6.2010 ו- 24.6.2010. צויין כי הנאשם סובל 15 שנים מאי ספיקת ריאות, ומזה כ- 20 שנה מיתר לחץ דם. המפרצת התוך בטנית אובחנה בבדיקה שנערכה לנאשם בחודש נובמבר 2006. בשל מחלת הריאות נזקק הנאשם בחודשים האחרונים למחולל חמצן 24 שעות ביממה. ביום 5.5.2010 נבדק הנאשם על ידי פרופ' גוליק, שחיוותה דעתה כי מדובר באי ספיקת ריאות סופנית, והומלץ לשקול שחרור ממעצר. לדעת ד"ר אליגור, אי הספיקה הנשימתית והמפרצת של האאורטה הבטנית, הינם שני גורמי סיכון חמורים, העלולים לגרום למוות פתאומי.

באשר לטיפול שניתן לנאשם במסגרת מר"ש, בעת המעצר, צויין על ידי ד"ר אליגור כי הנאשם מוחזק בתא גדול ומרווח, עם חלון, מקלחת ושירותים. בתא פועל מזגן. בתא מצויים חמישה כלואים נוספים. ברשות הנאשם מחולל חמצן. בעת התקפי קוצר נשימה מועבר מיד הנאשם לחדר טיפולים סמוך, ונמצא בפיקוח צוות רפואי. זמינות הצוות למיטת החולה היא מיידית, תוך דקות ספורות. העברה לבית חולים הינה באמצעות אמבולנס, מצוייד בבלון חמצן. העצור מוחזק בתנאים טובים, ומקבל טיפול רפואי בהתאם להמלצת רופאים מומחים. במכתב מיום 24.6.2010 מציין ד"ר אליגור, כי לחץ הדם של הנאשם מאוזן, הוא מצוי תחת טיפול תרופתי. ביחס למחלת הסכרת, צויין כי הנאשם מטופל בתרופות ובמזון דיאטטי, כאשר ערכי הסוכר מצביעים על איזון המחלה. גם התפקוד הכלייתי הוא בגדר הנורמה. צויין כי "אי אפשר לקבוע שימיו ספורים, ועצם ההחזקה במעצר אינו מסכן את חייו, אך מדובר בחולה הסובל ממספר מחלות קשות, שכתוצאה מהן, עלול להתדרדר באופן פתאומי, ולסכן את חייו".

טיעונים

במסגרת טיעוניה לעונש, עמדה ב"כ המאשימה על הנחישות שגילה הנאשם בנתנו יד להחדרת כמות עצומה של הרואין לישראל, לצורך הפקת רווח כספי. מדובר היה בהתנהלות מתוכננת לפרטיה, לה חברו מספר משתתפים; הסיכונים בביצוע מעשה העבירה, לא ריפו את ידי הנאשם מלהשלים את המעשה עד תום. צויין כי אין זו הפעם הראשונה בה מבצע הנאשם עבירת סמים חמורה. על פי המרשם הפלילי, ת/24, שהוגש על ידי ב"כ המאשימה, עולה כי בשנת 1996 בוצעה על ידי הנאשם עבירה של תיווך בסם מסוכן, והוא נדון בפני בית משפט זה, לעונש מאסר ממשי של 4 שנים ותשעה חודשים. למערער גם מספר הרשעות קודמות בעבירות אחרות (בין השנים 1981-1973), אם כי אציין כי אין להן נפקות לענייננו.

ב"כ המאשימה טוענת בנוסף כי נוכח חומרת העבירות והאינטרס הציבורי, אין בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובכללן מצבו הרפואי, כדי להוות מחסום מפני ענישה מתאימה. הנאשם ביצע מעשיו חרף בעיותיו הרפואיות, והוא יזכה לקבלת טיפול רפואי נאות בבית הסוהר; מחוות דעתו של ד"ר אליגור, וממסמכים רפואיים אחרים, עולה, כי בעת שהייתו במעצר, היה מצבו הרפואי של הנאשם מאוזן ויציב יותר, מאשר בעת שהייתו במעצר בית. עוד צויין כי אם יתברר כי הנאשם אינו יכול לשאת עונש מאסר בשל מצבו הרפואי, יוכל לבקש שחרור מוקדם ממאסר, על פי הוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר. נטען בנוסף, כי הבעיות הרפואיות, לא מנעו מהנאשם לבצע את העבירות בהן הורשע. על הענישה במקרה זה להיות אפקטיבית, ולשקף את חומרת המעשים, והתביעה הלכה כברת דרך לעבר הנאשם בכך שהגבילה עצמה בטיעונה למאסר של 14 שנים, נוכח מצבו הרפואי, ואין להוסיף ולהקל עם הנאשם. עוד סבורה התביעה כי יש להטיל על הנאשם מאסר מותנה, קנס המשקף את כמות הסם שיובאה, ושלילת רישיון נהיגה.

ב"כ הנאשם, שם כאמור, דגש מיוחד בטיעוניו, על מצבו הבריאותי הקשה של הנאשם, וביקש כי יוטל על הנאשם מאסר שיחפוף תקופת מעצרו. צויין כי הנאשם נמצא במצב רפואי סופני, וכי רופאי שירות בתי הסוהר פנו מיוזמתם והמליצו לשחרר את הנאשם ממעצר. שהייה בכלא עלולה להיות הרת אסון עקב המצב הרפואי, על פי חוות דעתו של ד"ר רוזנברג. מנגד, שהייתו של הנאשם בבית תבטיח מתן טיפול הולם לבעייתו הרפואית הקשה של הנאשם, ועל פי עדותו של מר קאיד אלמיאטל, אחיינו של הנאשם, הנאשם מתגורר בביר הג'ג', בבית מרווח מאד, עם אשתו וילדו, וקיימת אספקה סדירה של חשמל ומים.

עוד נטען כי נוכח מצבו, הנאשם אינו מסכן את הציבור, ואף לא היה בין מבצעי העבירה שהעבירו את הסם לישראל במו ידיהם. הנאשם הינו כבר בן 60 שנים, נשוי ואב לילד בן 5 שנים; הועלה על נס שירותו הצבאי של הנאשם במשך 26 שנים, כקצין גששים מרחבי ואוגדתי בדרגת רס"ן. צורפו מכתבי המלצה רבים שניתנו על ידי קצינים בכירים בפיקוד דרום, המשבחים את תרומתו הרבה של הנאשם לביטחון המדינה, השתתפותו בלחימה בגזרות קרב שונות, וכן במלחמת יום כיפור, מסירותו של הנאשם, יושרו, ואמינותו הגבוהים; הנאשם הומלץ, נוכח האמור, לקבל דרגת סגן אלוף ביום העצמאות, שנת 1996. ב"כ הנאשם הסביר כי כתוצאה ממשבר אישי שפקד את הנאשם, פרש הנאשם מהצבא והתדרדר לביצוע העבירות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ