מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' אבו עמאר

גזר דין

הנאשם הורשע ביום 22/4/10 על פי הודאתו, לאחר הסדר טיעון לעניין תיקונו של כתב האישום, בכתב אישום מתוקן בעבירת מעשי פזיזות ורשלנות, היזק בזדון והעלבת עובד ציבור, עבירות בניגוד לסעיפים 338(א)(1), 452 ו- 288 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

אין הסדר לעניין העונש.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 8/11/09 בשעה 14:00 נהג הנאשם ברכב מסוג טויוטה בכביש העולה לישוב אשכולות בקו התפר בין ישראל לשטח הרשות הפלסטינית. הנאשם העלה לרכבו חמישה נוסעים שזהותם לא ידועה למאשימה והחל לנסוע במורד הכביש. במהלך דברים אלו שני חיילי מילואים אשר היו בפעילות לסיכול חדירת שוהים בלתי חוקיים נסעו ברכב צבאי באותו קטע כביש. משהבחינו חיילי המילואים ברכבו של הנאשם סימנו לו לעצור. הנאשם בלם את רכבו בחריקת בלמים, ביצע פניית פרסה והחל לנסוע במהירות לכיוון הישוב אשכולות. הנאשם בהמשך הנסיעה הוריד את הנוסעים מרכבו, ביצע פניית פרסה והחל לנסוע שוב במהירות במורד הכביש. משהגיע הנאשם אל מול רכב האביר הצבאי אשר עלה לאיטו במעלה הכביש הצר, הגביר את מהירותו. חיילי המילואים, בשל חששם מהתנגשות בנאשם סטו עם רכב האביר לימין הכביש תוך שהם עוצרים עצירה מוחלטת. הנאשם המשיך לנהוג את רכבו לעבר הרווח הצר שבין רכב האביר לבין התעלה שמצידו הימני של הכביש והתנגש בעוצמה בצידו השמאלי הקדמי של רכב האביר הצבאי. לאחר האמור המשיך הנאשם לנסוע במהירות במורד הכביש. בעקבות דיווח האירוע בקשר המתין לנאשם חייל מילואים נוסף בצומת שבין כביש אשכולות לכביש 358. משהגיע הנאשם לצומת הורה לו חייל המילואים לעצור, אך הנאשם הוציא את ראשו מהחלון ואמר "מה אתה כבר יכול לעשות לי?" וקילל אותו. הנאשם נמלט מהאזור. בעקבות דיווחי החיילים זיהו שוטרי מג"ב סמוך לישוב לקיה את רכבו של הנאשם ועצרו אותו. כתוצאה ממעשיו נפצע חייל המילואים וידאנו וניזוקו רכב האביר ורכב הטויוטה של הנאשם.

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, עונש מאסר מותנה, קנס כספי גבוה ופסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה ארוכה. ב"כ המאשימה סברה, כי התנהגותו של הנאשם מעידה על זלזול בוטה ברשויות אכיפת החוק, הן משום שלא שעה לקריאות החיילים לעצור והן משום שקילל את חייל המילואים שהורה לו לעצור ואמר בזלזול "מה אתה כבר יכול לעשות לי?".

לנאשם 28 הרשעות תעבורה שונות בין היתר בעבירות של נסיעה במהירות מופרזת, אי ציות לתמרור עצור, נהיגה באור אדום וכו'. לנאשם יש גם הרשעות פליליות קודמות בעבירות שבל"ר ואלימות. ב"כ המאשימה סברה, כי שיקולי הענישה מחייבים, כי מבית המשפט יצא מסר ברור וחד משמעי, כי מי שנוהג כפי שנהג הנאשם, ימצו איתו את הדין. החייל וידאנו נפגע במצחו.

4. ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את האמור בתסקיר באשר לנסיבות חייו של הנאשם וההתרשמות של שירות המבחן ממנו. כמו כן, ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן שהנאשם יהיה תחת פיקוח למשך שנה. הנאשם שהה במעצר במשך 50 ימים ומאז הוא משוחרר בתנאים מגבילים. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן. הנאשם מצטער על מעשיו ורוכש כבוד לכוחות הביטחון, אחיו שירתו בצבא והוא עבד בחברה דרך משרד הביטחון.

הנאשם ביקש את רחמיו של בית המשפט ואמר שהוא מצטער על מעשיו. הנאשם טען שריבוי עבירות התעבורה אינו מעיד שאת כל העבירות הוא ביצע, אלא זה משום שיש ברשותו שישה כלי רכב וכל מי שנוהג ברכב ומבצע עבירות, הן נרשמות על שמו (בענין טענה זו מעבר לעצם הטענה לא הובאה כל ראיה). הנאשם טען, כי הוא נשוי ואב לשני ילדים קטנים. אביו נשוי לשש נשים ואימו נפטרה בשנת 2002.

לנאשם הרשעות קודמות משנת 2002 בעבירות חבלה ע"י שניים או יותר וחבלה חמורה, ועבירת שבל"ר ונטישה במקום אחר מהשנה האחרונה. כמו כן, לנאשם עבר תעבורתי בעייתי הכולל 45 עבירות החל משנת 2002 ועד השנה במגוון רחב של עבירות כגון הסעת נוסעים מעל המצוין, נסיעה במהירות מעל המותר, אי החזקת רישיון רכב או ביטוח, רכב לא תקין שנאסר בשימוש, שימוש בטלפון בעת שהרכב נע, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף ואי ציות לתמרור עצור.

הוגש תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם ממנו עולה שהנאשם צעיר כבן 27, נשוי ואב לשני ילדים. אביו נשוי לשש נשים ולנאשם 30 אחים ואחיות. הנאשם סיים 9 שנות לימוד. הנאשם עבד בחברה לעבודות עפר השייכת לאחיו, והפסיק את עבודתו בשל מאסר בן תשעה חודשים שריצה ולאחר שחרורו שב לעבוד בחברה. השירות התרשם מאדם צעיר בעל יכולת ביטוי טובה, בעל שאיפות ויכולות תפקוד נורמטיביות. הנאשם לוקח אחריות על ביצוע העבירה והוא בעל תובנות לגבי מצבו ומודעות לצורך בטיפול בדפוסים המכשילים באישיותו. השירות הציע לנאשם להשתלב בטיפול במסגרת מבחן והוא הסכים והביע מוטיבציה להמשך הקשר הטיפולי. לאור האמור ולאור חומרת מעשיו שירות המבחן המליץ על עונש מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות. כמו כן, המליץ על פיקוח למשך שנה שבמהלכה הוא ישולב במערך טיפולי במסגרת השירות.

העבירות אותן ביצע הנאשם חמורות. הנאשם נהג בצורה מסוכנת וסיכן לא רק את עצמו, אלא גם את חיילי המילואים שנסעו ברכב האביר. בנסיעתו הפרועה גרם לנזק לרכבו ולרכב האביר וחייל מילואים נפגע במצחו. הנאשם הביע זלזול בהתנהגותו ובדבריו ברשויות אכיפת החוק. כל הנוהג נהיגה פרועה, על כל העבירות הנלוות, תוך זלזול בחוק ובאוכפי החוק, מהווה סיכון ממשי לביטחון הציבור.

התופעה של סירוב נהגים לציית להוראות שוטרים, ובריחה מאנשי החוק תוך כדי נסיעה פרועה ומהירה ברכב, מדאיגה. חמורה במיוחד היא העובדה שרבים חוטאים בכך, אף שנהיר להם, כי מעשיהם עלולים להסתיים בקיפוח חיי אדם או בפציעתם של אנשים תמימים הנקלעים, לרוע מזלם למקומות בהם מתנהלים מרדפים מסוג זה.

בנוסף, נסיבות ביצוע העבירות, הנסיעה במקום בו נסע, העלאת אותם 5 נוסעים, הנסיעה המהירה, הניסיון להימלט מהחיילים שהורו לו לעצור, ביצוע הפרסה במקום והורדת הנוסעים, מעוררים חשד כבד שלא בהסעה תמימה מדובר.

חומרת העבירה, לרבות נסיעתו המהירה מהמקום לאחר הפגיעה ברכב הצבאי ובחייל, הסיכון שיצר למשתמשים בכביש ועברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם, כמו גם העובדה שכבר ריצה מאסר, מטים את הכף לחובת הנאשם, לא ניתן לאמץ את המלצת שירות המבחן ויש לגזור על הנאשם עונש מאסר.

לזכות הנאשם אני לוקח בחשבון את גילו הצעיר, את העובדה שהוא נשוי ואב לשניים, את תסקיר שירות המבחן ואת העובדה שהוא הודה בעובדות כתב האישום המתוקן. ההודאה חוסכת זמן שיפוטי יקר, מזמנם של העדים ומזמנה של התביעה ויש עימה אולי גם חרטה.

לאחר ששמעתי את ב"כ המאשימה, את הסנגור ואת הנאשם, בהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ובמכלול הנימוקים שהובאו לעיל, אני דן את הנאשם כדלקמן:

15 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 8/11/09 ועד 29/12/09.

10 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה בה הורשע בתיק זה, למעט העבירה של העלבת עובד ציבור.

אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לכל סוג של רכב מנועי למשך 18 חודש מיום שחרורו מהכלא ובמצטבר לכל עונש פסילה שהוא מרצה, אם מרצה.

קנס בסך 18,000 ₪, או 5 חודשי מאסר תחתיו. מהערבון שהופקד בקופת בית המשפט בהליכי המעצר, בהסכמת הסנגור יועבר הסך של 18,000 ₪ לטובת הקנס.