מ.י. ענף תנועה ת"א נ' שאער(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961.

מדובר באירוע שארע בתאריך 8.8.06, שעה 02:11 בלילה, כשהנאשם נהג בתל אביב, שעה שתוקף רישיון נהיגתו פקע עוד בנובמבר 2002.

בית המשפט מינה לנאשם סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית, והאחרון כפר בעובדות כתב האישום, אך במועד שנקבע לשמיעת הראיות חזר בו מהכפירה.

לחובת הנאשם נזקפו 59 הרשעות קודמות בתעבורה החל משנת 1995. הרשעותיו כוללות שתי תאונות דרכים, אי ציות לאור אדום,אי ציות לתמרור האט ותן זכות קדימה, נהיגה ברכב העלול לסכן עוברי דרך והרשעות חוזרות בגין נהיגה ללא רישיון רכב תקף .

החל משנת 2003 נזקפו לחובת הנאשם הרשעות חוזרות ונשנות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף. בתיק 16695/03 בבית משפט לתעבורה בירושלים הוטל על הנאשם ביום 8.2.04 מאסר מותנה למשך 30 ימים. לא חלפו אלא שלושה שבועות ממתן גזר הדין והנאשם נתפס שוב כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה. בגין אירוע זה הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בתיק ת 11323/04 בבית משפט לתעבורה בירושלים. בפסק הדין שניתן בתיק האמור ביום 21.7.04 דן בית המשפט את הנאשם למאסר למשך 30 ימים תוך שהוא מפעיל את המאסר המותנה בחופף. בנוסף, הוטל על הנאשם מאסר מותנה למשך 3 חודשים אם ינהג ללא רישיון נהיגה תקף או כשהוא בפסילה. מאסר זה הינו בר הפעלה בתיק הנוכחי.

לנאשם עבר פלילי הכולל הרשעות בגין פריצה לרכב, גניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כשבינואר 2007 הוטל עליו מאסר למשך שנה אחת.

במעמד הטיעונים לעונש עתרה התביעה כי בית המשפט כי בית המשפט יטיל על הנאשם מאסר בפועל תוך הפעלת המאסר המותנה באופן מצטבר וזאת בהתחשב בעברו התעבורתי המכביד של הנאשם והישנות העבירות.

באת כוח התביעה ציינה עוד כי במועד האירוע דנן נהג הנאשם כשהוא בפסילה ביודעין זאת היות וביום 23.2.06 ניתן במעמד הנאשם פסק דין בתיק 17614/05 בבית המשפט לתעבורה בירושלים בו הוטלה עליו פסילה למשך שנה.

עוד עתרה התביעה כי בית המשפט יטיל על הנאשם מאסר מותנה ארוך ומרתיע ופסילה על תנאי.

בא כוח הנאשם מצידו טען כי הנאשם השתקם מהתמכרות לסמים, הוא אב לשני ילדים, ועובד כעוזר לנהג משאית היות ואינו יכול לעבוד כנהג נוכח הפסילה שהוטלה עליו בפברואר 2006 בבית משפט לתעבורה בירושלים כפי שפורט לעיל.

בתסקיר מטעם שירות המבחן מחודש אוקטובר 2008, נאמר כי בתקופה האחרונה חל שינוי חיובי בחייו של הנאשם, וניכרת אצלו שאיפה לנהל אורח חיים תקין תוך השקעת מאמצים להשתלב במקום עבודה לשם פרנסת משפחתו. לפיכך המליץ שירות המבחן להאריך את המאסר המותנה, לחילופין לאפשר לנאשם לרצות את המאסר בעבודות שירות.

נוכח המלצת שירות המבחן הפניתי את הנאשם לממונה על עבודות שירות על מנת שיכין חוות דעת מטעמו, אך בפברואר 2009 הודיע הממונה על עבודות שירות כי בתיק ת.פ 1702/09 בית המשפט השלום בירושלים נעצר הנאשם עד לתום ההליכים. כפי שהבנתי,מאוחר יותר שוחרר הנאשם למעצר בית.

בא כוח הנאשם טען כי בכוונת הנאשם לצרף תיק זה לתיק ת.פ. 1702/09 אך בסכומו של דבר התברר כי תיק זה לא צורף כאמור.

ביום 18.4.10 ניתן גזר דין בתיק ת.פ. 1702/09 שלעיל, במסגרתו הוטל על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, כשבית המשפט הפעיל מאסר מותנה למשך 9 חודשים שהיה תלוי כנגד הנאשם, כך שסה"כ הוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 27 חודשים.

הנאשם הגיש ערעור על הכרעת דין וגזר הדין שניתנו בת.פ. 1702/09, ובית המשפט המחוזי קיצר את המאסר לתקופה של 22 חודשים בניכוי תקופת המעצר.

בא כוח הנאשם עתר כי כל מאסר שייגזר על הנאשם בתיק זה ירוצה בחופף למאסר שנגזר על הנאשם במסגרת ת.פ. 1702/09, וזאת לאור תקופה המאסר הממושכת שהוטלה על הנאשם כאמור.

עצם העובדה שהוטל מאסר על הנאשם בגין עבירות אחרות אין בה כדי לפטור אותו מענישה ההולמת את חומרת העבירות דנן.ראה,עפ"ת 15932-06-10 מדינת ישראל.נ. דימטרי פטרוב,פסק דין שניתן ביום 13.9.10 על ידי כבוד השופט גורפינקל.עם זאת, בעת קציבת תקפת המאסר התחשבתי במאסר שהנאשם נושא בו כיום.

החל ממועד בו פקע תוקף רישיון נהיגתו הקבוע באוקטובר 2002,נזקפו לחובתו של הנאשם 20 הרשעות בתעבורה. עונשי מאסר על תנאי ועונשי פסילה שהוטלו על הנאשם בגין אותה עבירה לא הועילו, כמו גם מאסר בפועל למשך 30 ימים.

יודגש כי לפי גילונות הרשעותיו של הנאשם,נהג הנאשם במועד האירוע דנן בשעה שהוא בזמן פסילה שהוטלה עליו בפסק דין שניתן בבית משפט לתעבורה בירושלים בחודש פברואר 2006 (הרשעה מס' 58).