מ.י. ענף תנועה ת"א נ' מקובצקי

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 6.8.09, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לאור אדום ברמזור (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 13.6.11, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד המתנדב הברמן צבי, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח.

ע"פ גרסת המאשימה, הנאשם נהג במועד האמור, בסמוך לשעה 19:45 ובהגיעו לצומת הרחובות מבצע קדש בן גוריון בגבעת שמואל, על גשר "קוקה קולה", נצפה על ידי עד התביעה כאשר הוא פונה שמאלה, בניגוד לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו.

מפי הנאשם נרשם : "אלוקים יודע ואתה לא.נסעתי בכתום".

הנאשם, לאחר שהוסברו לו זכויותיו, וויתר על זכותו להעיד להגנתו.

לאחר שבחנתי ראיות המאשימה, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין מקום עמידתו בצומת, התייחס למקום רכב הנאשם ביחס לקו העצירה עת התחלף הרמזור לאדום ושמר על קשר עין עם הרכב עד לעצירתו.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית, שכן על אף העובדה שבית המשפט הסביר ושב והסביר לנאשם, כי אם לא יחקור את העד, לא יוכל לערער את גרסתו, נשאל העד שאלה אחת בלבד בחקירה נגדית, שלא היה בה כדי לחלוק על עדותו.

הנאשם וויתר על זכותו להעיד להגנתו, לא הציג גרסתו בפני בית המשפט והדבר מהווה חיזוק לראיות התביעה.

בדבריו של הנאשם, כפי שנרשמו בדו"ח, לפיהם הודה בכניסה לצומת באור כתום ברמזור, אני רואה משום ראשית הודיה בתיק.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור, כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"א , 29 יוני 2011, במעמד הצדדים