מ.י. ענף תנועה ת"א נ' דנינו

בפני

כב' השופטת דלית ורד

הכרעת דין

הנאשם הואשם כי נהג כשהוא אינו חגור בחגורת בטיחות, עבירה ניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה). האירוע היה ביום 13.11.07 שעה 20:04.

לפי האמור בדו"ח, המתנדב נסע בכביש איילון לכיוון צפון והבחין בנאשם שהיה לבדו ולבש חולצה בהירה כשהוא אינו חגור בחגורת בטיחות. כשנפגשו המבטים של המתנדב והנאשם, חגר הנאשם את חגורת הבטיחות תוך כדי נסיעה. המתנדב ציין כי לא היה כל גורם שהסתיר את שדה הראיה שלו לעבר הנאשם, כשהנאשם נסע מימין לניידת והכביש מואר היטב בתאורת רחוב. כשיוחסה לנאשם העבירה הוא טען כך "אתה צודק, שכחתי, אני בדרך כלל חוגר".

לאחר ששמעתי את הצדדים, אני מעדיפה את גרסת התביעה על פני גרסת ההגנה, וזאת מהטעמים הבאים:

1.הנאשם מודה כי המתנדב רשם בדוח את דבריו כפי שנאמרו בעת האירוע, כשיש בדברים אלו משום ראשית הודאה, וחיזוק גרסתה של התביעה.

2.בעדותו הסביר המתנדב כי הוא ישב מימין למי שנהג בניידת כשרכב הנאשם נסע מימין לניידת ומכאן עולה כי היה למתנדב שדה ראיה לעבר רכבו של הנאשם. הנאשם לא חלק על הטענה כי הניידת נסעה משמאלו.

3.לנאשם לא הייתה גרסא מתי והיכן חגר את החגורה, והוא הודה כי ייתכן שנגע בחגורה בעת שהמתנדב הבחין בו, כשיש בדבריו אלו משום ראשית הודאה כי חגר את החגורה משהבחין במתנדב. יצוין כי הנאשם לא הכחיש כי מבטו ומבטו של המתנדב נפגשו בטרם הורה לו המתנדב לעצור את הרכב.

4.הנאשם לבש חולצה בהירה והמתנדב הבחין כי הנאשם חגר את החגורה תוך כדי נסיעה. העובדה שהנאשם לבש חולצה בהירה מאפשרת להבחין באם הנאשם חגור חגורה בטיחות נוכח הניגודיות שבין צבע החולצה לבצע החגורה, כשבמקרה זה מצטרפת לכך טענתו של המתנדב כי הבחין בפועל בנאשם כשהוא חוגר את החגורה, כשאני מאמינה לגרסתו זו.

5.לנוכח כל האמור לעיל, ולאחר שהזהרתי עצמי מהרשעה על סמך עדות יחידה, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ד אדר א תשע"א , 28 פברואר 2011, במעמד הצדדים