מ.י. ענף תנועה ת"א נ' גלנץ

בפני

כב' השופטת דלית ורד

הכרעת דין

מזכה את הנאשם מחמת הספק.

הנאשם הואשם כי לא אפשר להולכי רגל שחצו במעבר חצייה להשלים את החצייה בבטחה, עבירה בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה,תשכ"א-1961..

1. בדוח נאמר כי הנאשם נסע ברחוב גבעת התחמושת ופנה ימינה לרחוב מנחם בגין בתל אביב כשבצומת האמורה משורטט על הכביש מעבר חצייה בעל חמישה קווי חצייה. בקו החצייה השלישי היו הולכות רגל אשר נאלצו לעצור את חציית מעבר החצייה עקב נסיעתו של הנאשם ולחזור לקו החצייה השני. עוד נטען כי הנאשם עצר את נסיעתו רק לאחר שהולכות הרגל עצרו על מעבר החצייה, וכי השוטרת עמדה ברחוב מנחם בגין עם הפנים לצומת ושמרה על קשר עין עם הנאשם..

משיוחסה העבירה לנאשם הוא טען כך: "כן הם בלמו אבל אני עצרתי.אחד משנינו משקר ביודעין "

2.הנאשם מצידו טען כי הוא נסע לאיטו ובעת שהתקרב למעבר החצייה הבחין בשלוש בחורות שיצאו לכיוון הצומת, כאשר שתיים החלו לחצות את מעבר החצייה, ואילו השלישית חזרה לכיוון קניון עזריאלי. האחרונה צעקה לעבר הבחורות שחצו את הצומת, והן נעצרו במהלך חציית מעבר החצייה, והסתכלו לעברה. הנאשם הודה, אם כן, כי הולכות הרגל נעצרו על מעבר החצייה, אך לטענתו העצירה לא נבעה מנסיעתו על מעבר החצייה. לטענתו, הוא עצר עצירה מוחלטת לפני מעבר החצייה ואפשר להולכות הרגל להשלים את חציית הכביש בבטחה.

3.כשלעצמי אני מעדיפה את גרסת השוטרת, כאשר הודאת הנאשם כי הולכות הרגל עצרו במהלך חציית מעבר החצייה יש בה משום חיזוק לגרסת התביעה. אוסיף כי לפי גרסת הנאשם הוא עצר עצירה ממושכת למדי לפני מעבר החצייה, שכן הוא המתין בזמן שבו הולכות הרגל פנו לחברתם שנותרה מאחור ואף עצר והמתין עד שהמשיכו לחצות את מעבר החצייה והגיעו לצד השני של הכביש. בנסיבות אלה, שבהן הייתה העצירה ממושכת, אני מאמינה כי השוטרת הייתה מבחינה בה, כפי שהבחינה בעובדה שהולכות הרגל עצרו את הליכתם תוך כדי חציית מעבר החצייה.

4.עם זאת, מצאתי לנכון לזכות את הנאשם מחמת הספק משלא יכולתי לשלול את גרסתו. אוסיף כי בדוח לא צוין במדויק היכן עמדה השוטרת ומה המרחק בין מיקום עמידתה לבין מעבר החצייה, ועובדה זו גם היא תומכת במסקנה כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק.

אשר על כן, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, י"א סיון תש"ע , 24 מאי 2010, במעמד הצדדים