גזר דין
1.במסגרת הכרעת דין מיום 28/12/09 אימץ בית הדין את הסדר הטיעון אודותיו הוסכם בין הצדדים, לפיו הורשע הנאשם בהתאם לסעיף 2 (ב) (7) לחוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991, בכך שלא מסר לעובד נשוא כתב האישום את פירוט שכר העבודה והסכומים שנוכו.
2.במסגרת טיעוניו לעונש ביקש הנאשם מבית הדין להורות על קבלת תסקיר מבחן בעניינו בטרם ייגזר דינו, ולהמנע מהרשעתו בפלילים.
לטענת הנאשם, העסיק הוא במועד הרלוונטי 8 עובדים זרים, ורק בגין עובד יחיד הוגש כתב אישום. כמו כן, טען כי אין לו עבר פלילי, וכי הוא איש משפחה ואב לארבעה ילדים, המשרת במילואים. עוד הוסיף, כי הוא הורשע בעקבות הודאתו, וכי המדובר בעבירה טכנית, שאין מאחוריה פגיעה בזכות של עובד. הנאשם טען עוד, כי הוא מבצע עבודות בטחוניות מסווגות במקומות שונים ברחבי הארץ, וכי לפיכך תיגרם פגיעה במשלח ידו אם יורשע. לסיכום, טען הנאשם כי מפאת חומרת העבירה ומפאת עיסוקו יש מקום להיעתר לבקשתו .
3.המאשימה התנגדה לבקשת הנאשם.
4.ביום 17.1.10 ניתנה החלטה, לפיה יש מקום לקבלת תסקיר מבחן אודות הנאשם. במסגרת ההחלטה פורטו הנימוקים לקביעה זו.
5.שירות המבחן הגיש תסקירו, ואח"כ הגיש תסקיר משלים ביום 13.1.11. בהתאם לתסקיר, הומלץ שלא להרשיע את הנאשם, אלא להטיל עליו 120 שעות שירות לתועלת הציבור.
במסגרת התסקיר פורטו נימוקים רבים לכך; אישיותו של התובע, סולם הערכים שלו, התייחסותו החיובית לחוק ותפקודו הכללי. עוד הוסבר, כי לא היתה לתובע כוונה לבצע עבירה, אין לו עבר פלילי, ויש בו את הרצון והיכולת לנהל אורח חיים נורמטיבי. התובע עובד במקומות בטחוניים, אשר דורשים העדר הרשעות, והרשעה תפגע בו קשות.
6.ביום 22.3.11 התקיים דיון, והצדדים טענו טיעוניהם בנושא התייחסות לתסקיר.
ב"כ המאשימה הודיע, כי המאשימה מותירה לשיקול דעתו של בית הדין את ההחלטה בעניין ההרשעה, ואינה עותרת להטיל על הנאשם קנס או לחייבו לחתום על התחייבות; והכל לאור הנסיבות המיוחדות, אשר משתקפות גם בתסקיר.
ב"כ הנאשם ביקש לבטל את ההרשעה ולאמץ את תסקיר שירות המבחן.
7.לאחר לימוד טענות הצדדים, אני מחליט לאמץ במלואו את תסקיר שירות המבחן.
החלטה זו באה לאור הנימוקים המפורטים בתסקיר, כפי שהובאו לעיל. בנוסף, הנסיבות המיוחדות גם נטענו והוכחו;
ראשית, הנאשם נעדר עבר פלילי. בנוסף, הנאשם הורשע בעבירה רק בנוגע לעובד אחד מתוך שמונה עובדים אשר העסיק במועד הרלוונטי. כמו כן, עסקינן בעבירה אשר ממנה לא הפיק הנאשם כל תועלת כלכלית אישית, שכן אין מדובר בעבירה שעניינה ניכויים שלא כדין משכרו של העובד נשוא כתב האישום.
ובאשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם; עסקינן באדם מן היישוב, העובד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו המונה 4 ילדים, אשר מטה לחמו עלול להפגע במידה ויורשע, בשים לב לאופי עבודתו ולמקומות בהם הוא עובד, המצריכים עבר נקי.
בהקשר זה ראוי לציין, כי לא נטענה כנגד הנאשם כל טענה בדבר התעשרות על חשבון עובדיו בכלל ולגבי העובד נשוא כתב האישום בפרט; היות ובמהלך הביקורת אשר בוצעה על ידי המאשימה בכמה נושאים, שעניינם הענקת זכויות סוציאליות וכלכליות, לא נתגלו ליקויים כלל, למעט הליקוי דנן, הנוגע לעובד יחיד מתוך השמונה שהעסיק באותה עת. ונזכיר כי מהות הליקוי שנתגלה הינה בכך שהנאשם לא מסר לעובד נשוא כתב האישום את פירוט שכר העבודה והסכומים שנוכו.
8.לאור כל האמור לעיל, ולאחר שהחלטתי לאמץ את תסקיר שירות המבחן במלואו, אני
מבטל את הרשעתו של הנאשם בתיק זה.
אני מטיל על הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות, בהתאם לתסקיר שהוגש.
9.גזר דין זה יועבר אל שירות המבחן .