מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' מזרחי יהודה בן דוד

החלטה

1.בפני בקשת הנאשם לביטול כתב האישום מכוח טענת הגנה מן הצדק וטענה כי האישום אינו אלא בגדר זוטי דברים.

הבקשה מתייחסת לשניים מתוך שלושת האישומים המופיעים בכתב האישום – אי ניהול פנקס חופשה ואי ניהול פנקס עבודה.

2.הנאשם טוען כי אי ניהול פנקס חופשה ואי ניהול פנקס עבודה הינם עניינים קלי ערך שלבית המשפט סמכות לפטור אותו מאחריות להם במסגרת "זוטי דברים", שכן הנאשם לא מואשם באי מתן חופשה שנתית או הפרה של זכויות אחרות, אלא באי ניהול יומן חופשה, ומכאן שמדובר בעבירה בעלת אופי טכני שבגינה הוא מועמד לדין פלילי, ושההרשעה עלולה להכתים את שמו.

3.זאת ועוד. הנאשם טוען כי עומדת לו טענת הגנה מן הצדק, שכן כתב האישום לוקה בפגמים שאינם מאפשרים לו להשיב על סעיפי האישום.

עוד טוען הנאשם כי המאשימה מושתקת מלהגיש את כתב האישום נגדו, וזאת משום שפעלה בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לפיהן היה עליה לפרסם את השינוי במדיניותה, שעה שהחליטה להתחיל ולהגיש כתבי אישום בעבירות מסוג זה, לאחר שנים שלא עשתה כן.

4.הנאשם מוסיף כי הגשת כתב אישום על אי ניהול פנקס עבודה שעה שלא מוגשים כתבי אישום בגין עבירות חמורות יותר בתחום יחסי העבודה, אלא מושתים בגינם קנסות מינהליים, הגשת כתב אישום פוגעת בתחושת הצדק וההגינות.

5.מוסיף הנאשם כי מדובר למעשה באכיפה בררנית פסולה, שעה שהוא מואשם לבדו.

עוד טוען הנאשם כי אי ניהול פנקס חופשה מקנה לעובד זכות תביעה אזרחית ועשוי ליצור כפל תביעות סביב אותו נושא.

5.באשר לטענת ההגנה מן הצדק, טוען הנאשם כי בעניינו פגמים מהותיים המצדיקים את ביטול כתב האישום, שכן כאמור המדינה החלה באכיפתם של הוראות חוק שלא טיפלה בהם לאורך שנים, ומכאן שגם המדינה עצמה ראתה עניינים אלו כפחותי ערך והיה עליה להודיע כאמור על השינוי במדיניותה, ועל כן היא הפרסום כשלעצמו אף הוא טעם להגנה מן הצדק, בנוסף לטענה כי מדובר בזוטי דברים.

6.לדעת הנאשם, אילו סברה המאשימה כי מדובר במקרה חמור, חזקה עליה שהיתה ממהרת להגיש את כתב האישום ולא ממתינה זמן רב מרגע סיום החקירה ועד למועד הגשת כתב האישום.

לאור כל אלה סבור הנאשם כי גובר האינטרס שלו לניהול הליך פלילי הוגן על אינטרס המאשימה לנהל את ההליך. מאחר והמדינה יצרה מצג שווא בשל אי אכיפה של עבירות אלה במשך שנים הרי ברי כי אין היא רואה בהם בחומרה.

7.המאשימה בתגובתה מתנגדת לבקשה. המאשימה מצרפת אסמכתאות המעידות כי כתב האישום הוגש כדבעי וללא הפגמים להם טוען הנאשם.

8.ביחס לטענה כי מדובר בזוטי דברים משיבה המאשימה כי הליך של זוטי דברים הינו סמכות המופעלת בשלב פסק הדין ולא בשלב המקדמי, ולא ניתן למחוק בגינה כתב אישום בשלב מוקדם מאחר ומדובר בהגנה מהותית, ולכן אין מקום לדון בשלב זה בטענה של זוטי דברים.

9.באשר לטענת ההשתק, משיבה המאשימה כי מאז שנת 2006 נפתחו למעלה מ- 880 תיקים בנושא חופשה שנתית והוגשו יותר מ- 60 כתבי אישום, ונתונים דומים מתקיימים גם ביחס לעבירות בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה.

10.עוד טוענת המאשימה כי שיקול הדעת האם להגיש כתב אישום אם לאו נתונה לרשויות התביעה ובית המשפט לא יתערב בשיקול דעת זה אלא אם מדובר בחוסר סבירות קיצוני, וזה לא המקרה בענייננו.

11.המאשימה גורסת כי יחידת האכיפה של משרד התמ"ת עובדת באמצעים מצומצמים והדבר מכתיב את סדר העדיפויות בפעולות האכיפה, כמו כן נפסק כי אכיפה סלקטיבית בהעדר משאבים אינה עילה להגנה מן הצדק. כמו כן, מדובר בטענה בלתי מבוססת עובדתית, שכן מאות כתבי אישום הוגשו בשנים האחרונות על בסיס הפרת חוקים אלה וחוקים סוציאליים אחרים.

12.עוד מוסיפה המאשימה כי טענת הגנה מן הצדק תתקבל רק כאשר בית המשפט סבור כי אין באפשרותו להעניק לנאשם הליך הוגן, או כשקיים חשש שיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות.

עוד מוסיפה המדינה כי כמו כן, נטל הבאת הראיות לביסוס טענה זו מונחת על כתבי הטוען לה, והנאשם לא הביא כל ראייה בעניין.

המסגרת הנורמטיבית