ת"פ
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
418-08
14/10/2010
|
בפני השופט:
אייל אברהמי
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז
|
הנתבע:
1. גינוס ר -אתני בע"מ 2. אלבוים נועם
|
הכרעת-דין |
בפני
סגן נשיאה אייל אברהמי
הכרעת דין
1.החלטתי להרשיע את הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום בגין עבירות לפי חוק עובדים זרים תשנ"א – 1991 (להלן החוק) סעיפים 2(א) ו 2 (ב)(7) במשולב עם סעיף 5 לחוק
מהטעמים שיפורטו לקמן.
2.בכתב האישום יוחסה לנאשמת 1 העסקת שני עובדים זרים, אזרחי תאילנד (להלן העובדים הזרים) שלא על פי היתר כדין ומבלי שנמסר להם פירוט על שכר העבודה ששולם להם והסכומים שנוכו משכרם בניגוד לסעיפים 2 (א) ו 2 (ב)(7) לחוק. לנאשם מס' 2 יוחסה עבירה של הפרת חובתו לפקח ולעשות ככל שאפשר כדי למנוע את ביצוע העבירות שביצעה נאשמת מס' 1 מה שמהווה עבירה לפי הוראות סעיפים 5 במשולב עם סעיף 2(א) ו 2 (ב)(7) לחוק.
3.בביקורת שנערכה על ידי מפקחים מטעם התמ"ת ביום 18.5.05 נמצאו בדוכן "תאי נודלס" בקניון מלחה בירושלים (להלן הדוכן) שהופעל על ידי הנאשמת 1 (להלן:"החברה") שני עובדים זרים אשר עבדו בעבודות מטבח ללא שהיה להם היתר שהייה כדין, וללא שהיו מורשים לעבוד אצל הנאשמת 1. יתר על כן הנאשמת העסיקה את שני העובדים הזרים, שפרטיהם בכתב האישום, (להלן "העובדים הזרים") מבלי שמסרה להם פירוט של שכר העבודה ששולם להם והסכומים שנוכו משכרם. נאשם מס' 2 שהיה בעלים ומנהל של הנאשמת 1, הפר את חובתו לפקח ולעשות ככל האפשר כדי למנוע את העבירות שביצעה נאשמת 1.
4.לטענת הנאשמים לא היה מקום להגיש נגדם כתב אישום הואיל ולא ביצעו העבירות ולחילופין טענו כי לא הוכח כנדרש אשמתם מעל לכל ספק סביר. לחילופי חילופין טענו כי יש להרשיע את נאשמת מס' 1 בלבד בעבירות שבכתב האישום ולזכות את נאשם מס' 2.
5.לטענת הנאשמים חברת נועם יזמות ומסעדנות בע"מ שהינה חברה ותיקה הפועלת בתחום המסעדות האתניות (סיניות ו/או תאילנדיות) ניהלה שני סניפים בקניון מלחה בירושלים במשך למעלה מעשור. לצורך ניהולם של שני הסניפים בתוך הקניון אושר לחברת נועם יזמות להעסיק עובדים זרים. בשלב מסוים ביקשה חברת נועם יזמות והנאשם 2 לרכוש את הדוכן "תאי נודלס".
לטענת הנאשם, אחיו מר גיל אלבוים, פנה למשרד התמ"ת לגב' בשם שרון טובול כדי לבדוק האם יוכלו להמשיך להעסיק עובדים זרים, אתנים בדוכן "תאי נודלס". לטענתו לא ניתן היה להפסיק ולסגור את הדוכן (בהתאם לחוזה השכירות עם קניין מלחה) והוא היה חייב להמשיך ולהפעילו. ותנאי להפעלת דוכן מעין זה שעוסק באוכל אתני הינה ההעזרות בעובדים זרים אתנים.
במשרד התמ"ת נאמר לאחיו שהעיד בפנינו כי אין בעיה והוא יוכל להמשיך ולהעסיק את העובדים הזרים. על יסוד דברים אלה, לטענתו, נרכש דוכן "תאי נודלס" ולשם כך הוקמה החברה הנאשמת 1 . בהתאם למידע שניתן לו, הגיש בקשה לקבל היתר להעסיק שני עובדים זרים, אך הבקשה טופלה בעצלתיים, מחמת חשד שעלה כאילו מדובר במשהו פקטיבי. בסופו של דבר לאחר עיכובים רבים ניתנו האישורים.
6.עוד טען כי הנסיונות להשיג ההיתרים, פנו הנאשמים לבא כוחם שפנה מטעמם במכתבים למשרד התמ"ת, לקבל היתר ובהם אף צוין מפורשות, כי הנאשמת מעסיקה עובדים זרים, כפי שהיה קודם לרכישת הדוכן "תאי נודלס", על ידי נועם יזמות בע"מ. עוד טען ב"כ הנאשמים כי אחד משני העובדים שנמצאו היה לו היתר לעבוד באחד העסקים האחרים בתחום המסעדנות האתנית שמנהלת חברת נועם יזמות בקניון מלחה. מדובר בעסק של דוכן – קורוסין כאשר לעסק האחר – קורוסין רישיון משותף עם רישיון העסק של הנאשמת 1. ניוד העובד מדוכן "קורוסין" לדוכן "תאי נודלס" הינו טכני לחלוטין הואיל ומדובר במקום עבודה סמוך עם אופי עבודה זהה. העובד השני עבד בדוכן קודם לרכישתו על ידי הנאשמת.
7.לטענת הנאשמים הסתמכו על הבטחה שלטונית ובכל אופן טענו כי שליחת מפקחים לעריכת הביקורת נשוא כתב האישום הינה שימוש לרעה בסמכות שלטונית ואכיפה סלקטיבית.
מדובר בהוראה לבצע סיור שניתנה לבצע ביקורת שניתנה על ידי היועצת המשפטית עו"ד עירית בראון שנתנה הוראה תוך חריגה מסמכותה ובניגוד למקובל. עוד טען ב"כ הנאשמים כי היו להם מסמכים אך הם לא נדרשו בחוסר תום לב מובהק וכעת טוענים כי לא היו להם מסמכים. בכל אופן לא היה מקום להגיש כתב אישום בזמן שהנאשמים פעלו לקבלת היתרים וההתרים עוכבו שלא מחמתה. הואיל ומדובר בהליך פלילי הספק צריך לפעול לזכות הנאשמים.
החלטה
8.אין בטענות ב"כ הנאשמים כדי לזכותם מהאשמה שיוחסה להם בכתב האישום לפי סעיף 2(א) ו- 2(ב) לחוק כפי שנפרט לקמן. נאמר כבר כאן כי יתכן שטענות הנאשמים מקומם בשלב הטיעונים לעונש אך אין בהם כדי לשלול את האחריות הפלילית של הנאשמים.
9.כבר בכפירה המפורטת שלהם - תשובתם לכתב האישום מיום 2.2.09 (להלן התשובה לאישום) הודו הנאשמים למעשה בעבירות המיוחסות להם. כך בסעיף 4 (א) ו 4(ד) לתשובתם הם מציינים כי החלו להפעיל את הדוכן מיד עם רכישתו באמצעות שני עובדים זרים. אין חולק כי לנאשמת מס' 1 אותה עת, לא היה היתר להעסיק עובדים זרים. העובדה שמבחינה עסקית וכלכלית כדאי ונכון היה להפעיל את העסק באמצעות העובדים הזרים, אינה רלבנטית לענין האישומים שבפנינו. כעולה בתשובתם לסעיפים 2(א) ו 3(א) לכתב האישום עולה כי הנאשמים היו ערים לצורך בקבלת היתר להעסיק עובדים זרים. העובדה שפעלו לקבל היתר להעסקת עובדים זרים, אינה מתירה להם להעסיק העובדים הזרים עד לקבלת ההיתר.
בעדותו של נאשם 2 הוא למעשה מודה בביצוע העבירות נשוא כתב האישום. נאשם 2 מודה כי החלו להפעיל את הדוכן מיד עם רכישתו והקמת החברה הנאשמת 1. אכן טען כי עשה את פעולותיו בתום לב אך בכך לא סגי כדי לשמוט את האחריות הפלילית. מיד עם רכישת הדוכן נפתחה החברה הנאשמת והדוכן הופעל על ידי עובדים זרים שלהעסקתם על ידי הנאשמת 1 לא היה היתר. הנאשמת 1 גם לא רשאית היתה לנייד עובדים ממקום אחר אלא אם ניתן לכך היתר. מדובר בעסקים נפרדים בחברות נפרדות אף שהם פועלים באותו תחום ובאותו מתחם.
10.אף אחיו של הנאשם 2 גיל אלבוים העיד (פרוט' עמ' 8 ש' 28,29 וכן עמ' 9 ש' 17-1) כי ביקשו היתרים להעסקת עובדים זרים בדוכן "תאי נודלס" רק חודש או חודשיים לאחר רכישת הדוכן והתחלת הפעלתו וההתרים נתקבלו רק כ 5 חודשים לאחר מכן. כן העיד כי "בתאי נודלס" לא נתקבלו היתרים בתחילה (פרוט' עמ' 9 ש' 2,3,4). על כורחך פעל הדוכן עם עובדים זרים ללא היתר במשך תקופה של מספר חודשים. אף מכתבו של ב"כ הנאשמים (נ/1) מיום 12.4.05 מודה בו ב"כ הנאשמים כי הדוכן פועל עם עובדים זרים ללא היתר כדין.
11.כעולה מעדותם של המפקחים, כמפורט בתיאור המקרה ברשימת העובדים שהוגשה ת/1 ות/2 נתפסו בדוכן ביום הביקורת 18.5.05, שני עובדים זרים ללא היתר כדין. למעשה לא היתה מחלוקת כפי שהודה הנאשם מס' 2 כי בעת הביקורת לא היתה לנאשמת 1 היתר כדין להעסקת שני העובדים הזרים שפרטיהם בכתב האישום. כפי שעולה מתעודת עובד הציבור, לעובד (ת/10) שפרטיו מופיעים בסעיף 5 (ב) לכתב האישום היה היתר לעבוד בישראל עד יום 30.9.04 בלבד אצל חברת מורג אקספרס. לעובד הנזכר בסעיף 5 (א) לכתב האישום היה היתר לעבוד אצל חברת נועם יזמות, אך לא אצל הנאשמת, כפי שגם הבהירה גב' זהבה קדוש בעדותה בפנינו ביום 21.10.09. העובדה שיש היתר להעסיק בחברת נועם יזמות, אינה מרשה להעביר את העובד לעבוד אצל נאשמת מס' 1. מדובר בשתי חברות נפרדות והעובד אינו חפץ שמטלטלים ביניהם. כעולה מעדותו של מר גיל אלבוים (פרוט' מיום 21.10.09 עמ' 11) הרי שנחתם עם העובדים הזרים חוזה העסקה, עוד בטרם ניתן היתר להעסקתם.