מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' גבר אשרף

בפני

שופטת יפה שטיין

הכרעת דין

זוהי הכרעת דין בעניין כתב האישום שהגישה המאשימה כנגד הנאשם בעניין העסקת שלושה עובדים זרים בניגוד לדין.

בפתח הדברים אודיע, כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

העובדות הרלבנטיות:

א.ע"פ האמור בכתב האישום, ביום 9/10/03, בביקורת שנערכה על ידי מפקחים מטעם המאשימה (להלן: המפקחים), ברח' ברקת 17, רכס חלילים, מבשרת ציון בביתם של אמנון ואפרת ספרן (להלן: הנכס),מצאו המפקחים שלושה עובדים זרים, שפרטיהם רשומים בכתב האישום (להלן: העובדים הזרים), כשהם עוסקים בביצוע עבודות שלד בניין מאבן. העובדים זוהו באמצעות תעודות הזהות שלהם (ת/1), ופרטיהם נרשמו ברשימת העובדים (ת/2).העובדים לא היו רשאים במועד בו נתפסו, לעבוד בישראל ולא היה להם אישור עבודה אצל הנאשם ( ר' תעודת עובד ציבור – ת/11). על עובדות אלו אין חולק.

ב.הנאשם אינו כופר בעובדה כי היה קבלן בניין, וכי ביצע עבודות בנכס. לטענתו, התקשר עם ישראל ועקנין, בהסכם עבודה מטעמו, אך בפועל ההתקשרות נפסקה כעבור שבועיים, עת החליט לסייע לאביו בבחירות לראשות המועצה באבו גוש – וכי אכן, כב-28/10/03, נערכו הבחירות ואביו נבחר. לדבריו, הוא עצמו מעולם לא העסיק עובדים זרים, וכי במועד הביקורת כלל לא עבד במקום. עוד יצויין, כי על הנאשם הוטל קנס מנהלי בגין העבירות שבכתב האישום, אך הוא היה זה שביקש להישפט.

3.דיון:

א.ראשית יצויין, כי משעסקינן בהליך פלילי, על המאשימה מוטל הנטל להוכיח במידה של למעלה מספק סביר כי הנאשם היה "מעבידו" של העובד הזר וכי הוא היה "עובד" שלו. נטל זה כבד הרבה יותר מהנטל המוטל על הטוען לקיומם של יחסי עובד ומעביד בהליך אזרחי. (ר' ת"פ (נצרת) 1002/02 מדינת ישראל נ' ג'י ליאם וונג, תק-עב 2002 (3) 1239).

ב.כפי שיובהר בהמשך, מהתשתית העובדתית שנפרשה בפני, ובהסתמך על חומר הראיות ועדויות הצדדים, ותוך שקילת כלל העובדות ונסיבות המקרה, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח ברמת הנטל המוטל עליה כי העובדים הזרים שנתפסו הועסקו על ידי הנאשם וכי הוא היה מעסיקם. ודוק: אכן קיימת חזקה כי מי שבשטחו (או באתר בו היה קבלן) נמצאו עובדים זרים שלא כדין, הוא ייחשב כמעסיקם - אלא אם יוכיח אחרת. בעניין שבפנינו, הקבלן שנשכר על ידי בעלי הבית היה מר ועקנין, והוא זה שטוען כי במועד בו נתפסו העובדים – הנאשם הועסק על ידו בעבודות השלד, והעובדים היו מטעמו. משמע – החזקה הנ"ל תתפוס, אם יוכח כי הנאשם אכן באתר עבד אותה תקופה. ככל שנתון זה לא יוכח – ממילא לא תתפוס החזקה דלעיל.

ג.עדי המאשימה:מטעם התביעה העידו המפקחים שערכו את הביקורת, מאיר דוד, רמי בן דוד וערן בכר. בנוסף העיד הקבלן הראשי של הנכס – מר ישראל ועקנין. כאמור – אין חולק כי , כפי שהעידו המפקחים וכפי שעולה מהמסמכים שהוצגו באמצעותם, כי אכן נתפסו במקום ובזמן האמורים בכתב האישום, העובדים שפרטיהם צוינו בכתב האישום, וכי לא היו להם אישורים לשהות ולעבוד בישראל. השאלה היחידה הינה האם היו אלה עובדיו של נאשם, והאם במועד בו הם נתפסו – הנאשם בכלל עבד במקום.

ב. ב-ת/1 נרשם על ידי מפקח המאשימה כי:"... בבדיקה שערכנו, הנכס שייך לאמנון ספרן מירושלים... במקום נמצאו קבלות ותעודות משלוח של חומרי בניין שנשלחו עבור ישראל ועקנין שלדברי העובדים הוא הקבלן שמבצע את העבודות באתר". (ההדגשה לא במקור – י.ש)גם המפקח מר מאיר דוד העיד לעניין זה (עמ' 5 משורה 26):"ש.אתה כותב בתיאור המקרה "במקום נמצאו...(מקריא). אז העובדים ענו לך שהקבלן הוא ישראל ועקנין, נכון?ת. כן.ש. העובדים זה אותם שב"חים?ת.אותם שלושה עובדים להם אני מתכוון.ש. והם אמרו לך שהקבלן הוא ישראל וקנין?ת. כן".הקשר שבין העובדים הזרים לנאשם, אינו נובע, אפוא, מכך שמי מהם אמר בחקירתו למפקחים שהנאשם העסיק אותם, או שהנאשם היה בשטח באותה עת, אלא מכך שקיים הסכם שנחתם בין מר ועקנין לבין הנאשם על פיו הנאשם יבצע עבורו את עבודות השלד (כשאין מחלוקת לגבי קיומו של ההסכם) וכן מעדותו של מר ועקנין. כאמור, לדברי הנאשם, אכן התחיל לעבוד על פי ההסכם עם מר ועקנין, אלא שאחרי כשבועיים הפסיק את העבודה עם מר ועקנין,בהסכמה על מנת לסייע לאביו בבחירות, וכי כלל אינו קשור לאישומים שבכתב האישום, ולמועדים הרלבנטיים שבו.

ב.לצורך כך יש לבדוק באופן דקדקני את עדותו של מר ועקנין, מחד, ואת עדותו של הנאשם – ושני העדים מטעמו, מאידך.ראשית, יש לשים לב, כי מר ועקנין לא נחקר בזמן אמת אלא רק ביום 16/6/05, כשנה ועשרה חודשים אחרי שעובדים נתפסו, דבר המחליש במידה רבה את המשקל שיש לתת לחקירתו, ואת היכולת לסמוך על הדברים שאמר, רק מפי הזיכרון (כשבעדותו בבית הדין, אכן לא זכר דברים רבים ומשמעותיים). בנוסף, על פי עדותו, הוא עצמו הורשע בעבר כ 3-4 פעמים בעבירות של העסקת עובדים זרים. ולכן, יש לעד זה, ולו גם תיאורטית, אינטרס שייקבע, כי מי שהעסיק את העובדים הזרים זה הנאשם, שאם לא כן – המסקנה עלולה להיות כי הוא זה שהעסיקם. מנגד, יש לשים לב כי גם שני עדי הנאשם הינם קרובי משפחתו, וכי העדויות לא נגבו באותו מועד, אלא בדיונים שונים.

ג.על פי חקירתו של מר ועקנין (ת/3) לצורך ביצוע עבודות השלד בנכס, התקשר מר ועקנין עם קבלן משנה – הנאשם - לביצוע עבודות שלד. יצויין כי בחקירתו זו אינו טוען באופן מפורש כי מי שהעסיק את העובדים הזרים שנתפסו, הוא הנאשם, ואף השיב כי הנאשם לא העסיק עובדי שטחים. על פי האמור בת/3 השיב כי:"האתר שבו עבדתי גובל בצמוד לכפר ערבי בית צוריק ובידו, ודרך הגדר הן נכנסו לכל אתרי הבניין מסביב דרך אתר הבנייה שבו עבדתי". משמע – מת/3 לא ניתן להסיק בוודאות כי הנאשם הי הזה שהעסיק את העובדים שנתפסו.

ד.בעדותו בבית הדין (מיום 4/7/11 עמודם 11,12), השיב תחילה מר ועקנין כי:"בשלב הזה של עבודות השלד, בשלב שהנאשם בנה את הבית הוא היה הקבלן היחיד, למעט אינסטלאטור וחשמלאי שנכנסו מדי פעם לעבודות חשמל ואינסטלציה".בהמשך , שינה מעט את עדותו, וכפי שיצוטט בהמשך, הרבה להשיב כי אנו זוכר. כשנשאל:"ש. אני מפנה אותך לת/10. החוזה מ 21/9/03. הביקורת היתה ב 9/10/03, שלושה שבועות לאחר חתימת ההסכם. באיזה שלב כבר היה הפרוייקט, אז נכנסו כבר אותם שני קבלנים נוספים שאמרת הרגע? השיב:"ת. אני לא יכול להגיד. הם נכנסים כבר בבסיס של הבניין גם האינסטלאטור וגם הקבלן חשמל.ש. ומה מספיקים לעשות בשלושה שבועות?ת. לא הרבה. חפירות, והנחת היסודות, עבודות ברזל. ש. מה בשלב הזה יש לאינסטלאטור ולחשמלאי לעשות?ת. יש להם להניח צנרת מתחת לבניין.ש. אני מניח שאתה לא זוכר בדיוק מה היה ב 9/10, אבל לפי הזמן שעבר מאז חתימת החוזה, איזה עבודה שני הקבלנים הנוספים חוץ מהנאשם היו אמורים לעשות?ת. זה עוד לא היה הזמן שחשמלאי ואינסטלאטור היו אמורים להיכנס.ש. ומה אתה יודע, על עובדים של שני הקבלנים הנוספים, אם היו להם וכמה היו להם? ת. האמת שבפרויקט הזה אני לא זוכר. אני חייב לבדוק את עצמי. ש. אם תסתכל בשתי העדויות שלך שקראת אותם, כביכול יש סתירה וזה לא תואם. הגירסה שלך השתנתה. ב 13/12 אתה אומר בשורה 27 (מקריא). בעדות השניה הבאת את כל החומר ואמרת דברים אחרים. תוכל להסביר? ת. (מעיין), בבניין עבדו לא רק קבלנים מטעמי אלא קבלנים מטעם בעל הבית, היו המון קבלני משנה, ואני לא יכול להגדיר בדיוק את התאריכים שהם ביצעו או הנאשם. הפרוייקט הזה היה ענק, שכל קבלני המשנה נכנסו שם, ואלה שאני חתמתי איתם לביצוע עבודה שלהם, ואני הקפדתי שיהיה איתם הסכם שהם לא מעסיקים עובדים זרים. אבל כל מה שקשור לחומר לבן, ודלתות ואלומיניום, לא אני הבאתי את הקבלנים האלה. ש. מה יש לך בהקשר הזה להגיד לגבי מועד כניסת אותם קבלני משנה שהזכרת עכשיו?ת. מהרגע שחתמתי עם הנאשם על החוזה, אני מניח שהוא לא נכנס יום אחרי, לא היו אז קבלני משנה באתר, העבודה היתה של שלד בלבד, ורוב קבלני המשנה שדיברתי עליהם, נכנסו בעבודות הגמר שקבלן השלד כבר יצא מהתמונה".

ה. בחקירתו הנגדית של מר ועקנין העיד, כי מי שביצע את כל עבודות השלד היה הנאשם. העד נשאל:"ש. באיזה שלב הוא נכנס לאתר? באיזה מצב היה האתר"? והוא השיב:"ת.אתר בתול לגמרי, הוא התחיל ממש את יסודות הבניין. ש. מי ביצע את החפירות, הנאשםת. כן, אבל אני לא יכול להגיד את זה בוודאות. ש. תפנה אותי לסעיף בחוזה שלך עם הנאשם לסעיף שהוא צריך לבצע חפירות?ת. אמרתי שאני לא בטוח".העד לא היה נוכח בזמן האירוע ולא ידע לתת פרטים מאותו מועד.בהמשך נשאל:"ש. כמה זמן נמשכה העבודה של אשרף באתר? ת. לא זוכר בדיוק. זה היה מזמן. ש. ואתה זוכר מתי הוא התחיל לעבוד לפי ההסכם?ת. גם לא זוכר. ש. באיזה תדירות נכחת באתר העבודה?ת. כל יום.ש. זה נכון שאתה בדקת את העובדים שעבדו באתר?ת. כן.ש. והכרת אותם?ת. אני לא יכול להגיד שהכרתי, אבל בדקתי, הקפדתי לבדוק זה היה לי חשוב.ש. מן הסתם בדקת גם את העובדים של אשרף?ת. כן.ש. תסכים איתי שכל העובדים שלו היו ישראלים?ת. כן. ...ת. כל האזור הזה היה אזור אתר עבודה אחד גדול. ש. הוא לא היה תחום?ת. לא".

ו. זוהי למעשה העדות היחידה המשמעותית להכרעת דין זו מטעם המאשימה (לאור העובדה שהמחלוקת היחידה הינה האם מי שהעסיק את העובדים הזרים שנתפסו היה הנאשם). אלא שעדות זו אינה משכנעת, וכאמור – על חלק ניכר מהשאלות השיב העד כי אינו זוכר. כן העיד, כאמור, שהאזור לא היה תחום, וכי הוא עצמו בדק את העובדים בכל יום וראה שאינם תושבי שטחים.

ז. עדות הנאשם:הנאשם מודה כי עבד כקבלן משנה, אלא שההתקשרות עם מר ועקנין הופסקה ביום 21/9/03 – כשבועיים לאחר תחילת העבודה, על מנת לעזור לאביו במערכת הבחירות באבו-גוש, וכי אכן, בבחירות שנערכו ב-28/10/03 נבחר אביו, מר סלים ג'אבר כראש המועצה. עדות זו אמינה עלי. לדבריו, באותה עת היה לו מכתב ממר ועקנין על סיום ההתקשרות ביניהם, אלא שמסמך זה אבד לו כאשר נישא ועבר דירה. לדברי ב"כ המאשימה – הנאשם לא המציא מסמך זה – כשהנטל עליו , וכי אף לא הביא כל מסמך המאשר את נושא הבחירות. אלא, שלעניין נושא הבחירות , משמדובר במערכת בחירות ציבורית, שפורסמה, ברור כי אכן אביו נבחר אותה עת לראש המועצה (נתון שלא היה ממציאו לצורך המשפט). גם לעניין המכתב – נכון שאילו היה ממציא מכתב זה היה מזוכה על אתר, אלא שלדבריו, מכתב זה אבד לו. לכן, ניתנה לו האפשרות להביא ראיות אחרות כי לא עבד אותה עת, והעדים מטעמו אכן משלימים את החסר בעניין זה. עוד העיד הנאשם (דבר שחוזק על ידי העד מטעמו), כי כאשר התחיל לעבוד, המרתף כבר היה בנוי, לכן טענות מר ועקנין לעניין שלב הבנייה במועד תפיסת העובדים הזרים – אינו נכון.

ח.מטעם הנאשם העידו שני קרובי משפחתו, מר ג'אבר חסן מוחמד, וג'אבר חמיס מוחמד. מר ג'בר חסן מוחמד העיד כי מעבר להיות קרוב משפחה של הנאשם, הינו גם חבר טוב של מר ועקנין וכי הוא ערך ביניהם את ההיכרות, וכי לדבריו ההתקשרות של הנאשם עם מר ועקנין הייתה לאחר שהמרתף נבנה – זאת בניגוד לעדותו של מר ועקנין. מר ג'אבר חמיס מוחמד העיד, כי הועסק על ידי הנאשם באותו אתר, וכי ההעסקה הייתה קצרה ביותר (שבוע או שבועיים) וכי עובדיו של הנאשם בתקופה זו היו תושבי אבו-גוש.לטענת ב"כ המאשימה, עדויות שני בני הדודים נראות מתואמות, לא ניתנו באותו מועד, ולפיכך אינן אמינות. אכן, מתעורר חשש מסויים בעדויות אלו. אעפ"כ, בשקלול כל העדויות – של מר ועקנין מחד (אשר על שאלות רבות השיב שאינו זוכר), ושל התובע ושני עדיו, מאידך – עדיפים עלי עדויותיהם של האחרונים, ומכל מקום לא שוכנעתי מעל לספק סביר כי במועד בו נתפסו העובדים, עבד הנאשם כקבלן משנה במקום.סוף דבר:לאור כל האמור לעיל , הריני מזכה את הנאשם מהאישומים המיוחסים לו בכתב האישום.