אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' אחים עלי שקיראת בע"מ ואח'

מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' אחים עלי שקיראת בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 05/01/2011 | גרסת הדפסה
הע"ז
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
228-07
04/01/2011
בפני השופט:
יפה שטיין

- נגד -
התובע:
מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז
הנתבע:
1. אחים עלי שקיראת בע"מ
2. עלי שקיראת

הכרעת-דין

בפני

שופטת יפה שטיין

הכרעת דין

זוהי הכרעת דין בעניינה של נאשמת 1, לאחר שנאשם 2 הורשע על פי הודאתו.

האישום:על פי כתב האישום, נאשמת 1 (להלן גם: הנאשמת), הייתה במועדים ברלבנטיים לכתב האישום, חברה לרכישה פיתוח ובינוי מקרקעין, ונאשם מס 2' (להלן גם: הנאשם) היה במועדים הרלבנטיים הבעלים והמנהל של נאשמת 1.במהלך חודש פברואר 2003 התקשרה הנאשמת בהסכם עם שמעון דדוש (להלן: היזם) לביצוע עבודות בנייה בפרוייקט שברח' בית וגן 14 בירושלים (להלן: הפרוייקט).ע"פ כתב האישום, ביום 8/4/03 בשעה 11:15 או בסמוך לכך, ביצעה נאשמת 1 עבודות בנייה בפרוייקט, ונתפסו שם שלושה עובדים זרים שלא היו אזרחי ישראל במועד הרלבנטי ולא היו רשאים לעבוד אצלה.לעניין נאשם מס ' 2 - נטען כי הפר חובתו לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה נאשמת מס' 1 .כתב האישום הוגש אפוא, כנגד הנאשמת, בגין עבירה על סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים ((איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א 1991 (להלן: החוק), וכנגד הנאשם – עבירה של הפרת אחריות נושא משרה – עבירות לפי סעיף 5 ו- 2(א) לחוק.

ביום 3/5/10 הודיעה ב"כ הנאשמים כי יש מקום להרשיע את הנאשם (מס' 2) בלבד, וכי יש מקום לקבוע את התיק להוכחות בעניין נאשמת 1, באשר הנאשם 2 הודה כי הוא העסיק (ובאופן אישי), את 3 העובדים שצויינו בכתב האישום. לאור זאת הורשע נאשם מס' 2 על פי הודאתו, וקויים דיון אך ורק בעניינה של נאשמת 1.

בדיון מיום 5/7/10 הוסכם בין הצדדים, כי יוגשו בהסכמה נספחים ת/1 עד ת/6, ללא צורך בשמיעת עדויות לשם הגשתם (ההסכם עם היזם – ת/1, חקירה של עלי שקיראת – ת/2, חשבונית מיום 12/3/03 – ת/3, אישור לצורך נכוי מס במקור – ת/4, תיאור המקרה מיום 8/4/03 – ת/5, ו- רשימת העובדים מיום 8/3/03 – ת/6). לאור זאת נשמעו רק עדויותיהם של עלי שקיראת ושל נסאר שקיראת מטעם ההגנה.

עוד יצויין כי בסיום שמיעת עדי ההגנה, ביקשה ב"כ הנאשמים להגיש לבית הדין מסמכים רפואיים על מצבו של נאשם 1 בזמן ביצוע העבירה הנטענת. על פי החלטת בית הדין הועברו המסמכים הרפואיים לצד השני ולבית הדין – אך בסופו של דבר בית הדין, בהחלטתו מיום 28/12/10, לא קיבל מסמכים אלו לתיק (לאור העובדה שעל פי התאריכים הרשומים בהם אין רלבנטיות למסמכים לשאלת עצם החבות - מסמך משנת 1010 - ולאור העובדה שמסמך שהוצג מ-2004, הינו כוללני ומתייחס רטרואקטיבית לכך שמצבו הנפשי התפתח במהלך שנים 2003 ו-2004, ללא כל התייחסות ספציפית למועד ביצוע העבירה).

דיון:

עלי שקיראת הודה, כאמור, כי ביצע עת העבודה נשואת הכרעת דין זו, אך לדברין=ו עשה כן כאדם פרטי ולא כמנהל החברה, וכדבריו (עמ' 5 משורה 16): "לפעמים הייתי לוקח עבודות אישית בשמי, עלי שקיראת, והייתי עובד לבד, וגם הייתה את החברה אחים עלי שקיראת שיש לי מניות בה". לדבריו- אם יש חותמת של החברה, מדובר בעבודה של החברה, ואם אין – זו עבודה פרטית שלקח ללא קשר לחברה.

בהמשך התבקש להתייחס למסמך ת/3 – חשבונית החתומה דווקא על ידי החברה, ולא על ידי עלי שקיראת באופן פרטי. לעניין זה השיב כי אשתו ניהלה את החשבונות, אך הייתה באותו יום בירדן, ודדש (היזם), אמר לו שלא ייתן לו כסף אם לא ימציא חשבונית, ואז נאסר הוציא חשבונית על שם החברה. טענה זו לא מתקבלת. גם אם אשתו הייתה בירדן – לו אכן הייתה הפרדה בין החברה לבין ההעסקה על ידי עלי שקיראת באופן אישי – החשבונית הייתה אמורה להירשם על ידה על שם עלי שקריאת באופן אישי (לאור הטענה כי הייתה הפרדה בין שניהם), ולא על ידי החברה. דווקא דברים אלו מלמדים על כך שנעשה ערבוב בין החברה לבין עלי שקיראת באופן אישי. מכל מקום – אשתו של עלי שקיראת גם לא הובאה לעדות מטעמו לבדיקת טענה זו.

גם מעדותו של נאסר שקיראת לא ניתן לקבל את הטענה כי עבד באופן פרטי. עד זה השיב כי ביצע את העבודה אצל "עלי שקיראת באופן אישי, אם אני לא טועה" עמ' 10 שורה 28), ובהמשך (עמ' 11 שורה 4:"עלי שקיראת בשבילי הוא עלי שקיראת. הוא היה נותן לי שכר, מהעבודה שעשתה החברה או עבודה עצמאית שלו. מבחינתי החברה ועלי שקיראת הם המעבידים שלי". מובן שאי אפשר לקבל על סמך עדות זו כי העבודה שבוצעה במועד ביצוע העבירה היא עבודה שקיבל באופן פרטי. אלא להיפך: גם על פי עדות זו לא ניתן להפריד בין העבודות שביצע באופן פרטי לבין אלו שביצע עבור החברה, ולא הוגשו מסמכים מסודרים של שנהים כדי ללמד על ההפרדה הברורה בין העבודות. מכל מקום – עדותו של נאסר לא מסייעת לנאשמת.

כאמור – אין חולק כי העובדים הזרים נתפסו באתר וכי לא היה להם אישור כניסה או אישור שהייה בישראל. נאשם 2 הודה שהנאשמת היא חברה קבלנית ושהוא הבעלים והמנהל שלה. מעיון ב-ת/1 עולה כי עלי שקיראת מודה שהוא קבלן רשום בפנקס הקבלנים ואחראי לביצוע העבודות שנקבעו בפרויקט. מי שחתם על ההסכם הוא עלי שקיראת. אעפ"כ - החשבונית בגין ביצוע העבודה , על סך 118,000 ₪ - נרשמה על פנקס חשבוניות של החברה – נאשמת 1 ולא בפנקס שלו. כך גם ניתן אישור לצורך ניכוי מס במקור – על שם החברה (ת/4). כאמור, הסבר שניתן לעיל – לא מתקבל. הנאשמים אף לא המציאו מסמך מתקן, או רישום אחר בחשבונותיו האישיים של הנאשם שיכולים ללמד כי למרות חשבונית זו(ת/3), מדובר למעשה בעבודה פרטית שלו (ולא כמנהל החברה). לא ברור גם מדוע - לגרסתו – חלק מהעבודות מבצע כקבלן פרטי וחלק כמנהל החברה – כששניהם עוסקים באותה עבודה בדיוק.

טוענת ב"כ הנאשמים כי לא ניתן להסתמך על חשבונית אחת בלבד – אלא שזוהי חשבונית השייכת לעבודה נשואת כתב האישום. כאמור – לו הייתה מוצגת הנהלת חשבונות מסודרת ונפרדת (כולל תיקון לחשבונית שהוצגה) – ניתן היה לבדוק טענה זו לגופה. אלא, שמעבר למה שהומצא על ידי המאשימה – לא הובאו כלל מסמכי הנהלת חשבונות של עלי שקיראת באופן אישי לחיזוק טענותיו על הפרדה שעשה בין עבודות פרטיות לאלו של החברה. לאור זאת – לא ניתן לקבל טענה זו כלל.

יצויין, כי בדיון מיום 13/10/09, טענה ב"כ הנאשמים כי "אני מודה באמור בכתב האישום אולם טוענת שהנאשם כבר נשפט על עבירה זו" – טענה שלא התקבלה. הטענה כי עבד במועד ביצוע העבירה כאדם פרטי ולא כחלק מתפקידיו כמנהל בחרה – לא הועלתה כלל באותו דיון, ומכל מקום, וכאמור , גם לאחר בחינה עניינית של טענה זו – אינה מתקבלת.

עוד יצויין כי מנ/1 עולה, כי בזמן העסקת העובדים לא היה להם רישיון בתוקף, כאשר נאשם 2 העיד כי בנספח נ/1 כתוב בערבית שהרישיונות לא בתוקף נכון ליום ביצוע העבירה.

טענה נוספת שהועלתה בדיון (אף שלא נטענה כלל במועד ההקראה), כי במועד הרלבנטי היה במצב נפשי קשה. כאמור – המסמכים הרפואיים שהומצאו – אינם רלבנטיים למועד ביצוע העבירה, ולא ניתן לקבל אישור שניתן שנה וחצי לאחר מכן, על פיו פיתח הנאשם בעיות נפשיות "במהלך 2004-2004", כמסמך מספק. יתרה מזו - הנאשם כבר הודה בביצוע העבירה באופן אישי, על כן לא ברור מדוע ביחס לחיובה של האשמת באותו אישום – טוען הנאשם לבעיות נפשיות. לעניין זה – וככל שהנאשם סובל עדיין מבעיות אלו – רשאי יהיה להציג מסמכים אלו לצורך הטיעונים לעונש. בשלב זה – אין במסמכים אלו כדי להועיל לו.

מכל האמור לעיל שוכנעתי כי נאשמת 1 העסיקה את הפועלים הזרים שנתפסו ללא היתר – ושלא היה להם רישיון לעבוד , כמפורט בכתב האישום. למען הסר ספק יצויין, כי נאשם מס' 2 הודה והורשע בהעסקת עובדים אלו, וכי לא התגונן כנגד הטענה כי הפר חובתו לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה נאשמת 1.

סוף דבר:הריני מרשיעה גם את נאשמת 1 בביצוע העבירות המפורטות בכתב האישום.לבקשת ב"כ הצדדים – תישלח מזכירות בית הדין את הכרעת הדין לצדדים.מועד לשמיעת טיעונים לעונש נקבע ליום 24/1/11 בשעה 12:00.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"א , 04 ינואר 2011, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ