הע"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2093-09
30/05/2013
|
בפני השופט:
חנה טרכטינגוט
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז
|
הנתבע:
1. עדי מ. קייטרינג בע"מ 2. עדי מישאלוף
|
הכרעת-דין |
הכרעת - דין
1.נגד הנאשמים הוגש ביום 16.2.09 כתב אישום בגין העסקת 7 עובדים זרים שלא על פי היתר כדין ביום 28.1.04.
2.ביום 30.1.13, במועד אשר היה קבוע להוכחות, חזרו בהם הנאשמים מהכפירה והודו בעובדות.
3.ב"כ הנאשמים ביקשה כי לא ארשיע את הנאשמים וזאת מהטעמים הבאים:
מדובר באירוע אשר קרה בשנת 2004, בתחילת דרכו של הנאשם; הנאשם מתפרנס ממכרזים והרשעה תחסום אותו מלגשת למכרזים ובכך יגדע מקור פרנסתו ופרנסת 70 עובדים ישראליים התלויים בו בפרנסתו; מדובר בנאשם נטול עבר פלילי אשר חסך זמן שיפוטי; בעת ביצוע העבירה הוטעה הנאשם ע"י אישורים מזוייפים, אם כי לא טען זאת בחקירתו.
ב"כ הנאשם מבקשת להסתמך על פסיקה בה נמנע בית המשפט מהרשעה, כאשר יש לתת משקל לאופי העבירה והסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות, ומאידך על השפעת הרשעה על אפשרות הנאשם להתפרנס בעתיד.
4.המאשימה מתנגדת מהטעמים הבאים:
א.הכלל הוא כי יש להרשיע מי שעבר עבירה והסמכות לביטול הרשעה תופעל במשורה.
ב.השיקולים שעל בית הדין להפעיל הם האם סוג העבירה מאפשר לוותר על הרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה השונים, והמבחן השני קובע אם יש בהרשעה כדי לפגוע מהותית בשיקום הנאשם.
באשר למבחן הראשון נקבע כי בנושא של חוק עובדים זרים יש חשיבות רבה בהרשעה מאחר ומדובר בעבירה שהיא נחלת הרבים, עבירה כלכלית ועבירה שיש לבערה.
ג.משלא מתקיים המבחן הראשון אין מקום למבחן השני ואין לשקול הגשת תסקיר ו/או ביטול ההרשעה.
ד.טענת הנאשם כי הוטעה על ידי אישורים מזוייפים נסתרת על ידי הודעת הנאשם מ/2 ודוח הפעולה מ/1.
5.ההכרעה –
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לא מצאתי כי יש מקום בשלב זה להימנע מהרשעת הנאשמים.
לפיכך אני מרשיעה את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.
הנאשמת 1 מורשעת בהעסקה שלא כדין, עבירה על סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים התשנ"א-1991 (להלן: "החוק").
הנאשם 2 מורשע בעבירה לפי סעיף 5 לחוק.
יחד עם זאת מצאתי, בטרם שמיעת הטיעונים לעונש, לקבל תסקיר של שירות מבחן לשם בחינת האפשרות של ביטול ההרשעה והטלת עונש של שירות לתועלת הציבור או צו מבחן.
6.במשפט פלילי, דרך המלך היא כי משנמצא כי נאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו הוא יורשע וייגזר עליו עונש.
7.סעיף 71 א' לחוק העונשין תשל"ז-1977 קובע הסדר של אי הרשעה והטלת שירות לתועלת הציבור.