מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' ירדן ים בע"מ

בפני

כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי

הכרעת דין

המאשימה הגישה כתב אישום כנגד הנאשמת המייחס לה עבירה של העסקת עובד בלתי חוקי שלא כדין- עבירה לפי סעיף 2(א) (1) ו-(2) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א- 1991 (להלן:"חוק עובדים זרים").

הנאשמת, חברת "ים ירדן בע"מ" הינה חברה בע"מ, אשר בזמנים הרלוונטיים לכתבי האישום ניהלה והפעילה מסעדה בשם גורדון ביץ' ברח' הרברט סמואל 121 בתל אביב (להלן: "האתר").

בכתב האישום נטען כי בתאריך 16.11.05 בשעה 11:00 או בסמוך לכך, במסגרת ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת באתר, נמצא עובד בלתי חוקי במטבח המסעדה כשהוא ישוב על כסא ועוסק בשיפוד בשר. העובד לא היה אזרח ישראל או תושבה, ולא היה רשאי לעבוד אצל הנאשמת, והיא העסיקה אותם שלא כדין.

ביום 8.12.08 התקיימה ישיבת הקראה, שבה כפרה הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

בישיבת הוכחות שנתקיימה ביום 23.9.09 נשמעה עדותו של מר עזר שמש (להלן: "מר שמש"), מי ששימש בתקופה הרלוונטית כמפקח מטעם המאשימה והוא שערך את הביקורת באתר ביום 16.11.05 יחד עם מפקח נוסף בשם שי אלבז. מר שמש ערך ורשם את תיאור המקרה (ת/1), במהלכו הבחינו בעובד הרשות הפלסטינית בעת שעסק במטבח בשיפוד בשר. העובד נבדק והציג תעודת זהות של הרשות הפלסטינית (פרטי העובד- ת/2, ראה גם עמ' 3 שורות 13-14), ונמצא כי הוא אינו בעל היתר שהייה חוקי (ראה גם עמ' 2 שורות 19-20). מר שמש העיד, וכך גם צוין ב-ת/1, כי במקום נכחו בעל העסק וביתו. כאשר בעל העסק טען שמדובר במועמד לעבודה שהובא לניסיון וטרם נתקבל לעבודה (ראה גם עמ' 4 שורות 1-3).

ביום 28.2.06 גבה מר שמש עדות ממר אריה מגריסו (ת/3), אשר הצהיר כי הינו משמש כבעלים ומנהל הנאשמת (תמצית רשם החברות סומנה ת/5). מר מגריסו אישר, כי לנאשמת אין היתרים להעסקת עובדים זרים. מר מגריסו טען בפני המפקח, כי העובד הפלסטינאי שנמצא באתר במועד הביקורת נכח באתר בשל ראיון עבודה עם מנהל המטבח. מר מגריסו נשאל לגבי העובדה שהעובד נמצא באתר בעת שהוא משפד בשר לשיפודי עץ, והשיב כי בעת שהעובד הגיע למקום, לא דרש ממנו כל תעודה מזהה, אלא הפנה אותו לאחראי לשם ראיון עבודה ובדיקת האישורים המתאימים במידה ויוחלט כי הוא ראוי לעבודה. לטענתו, העובד מיוזמתו, כניסיון להפגין את כישוריו במהלך ראיון העבודה, החליט על דעת עצמו לבצע העבודה, כפי שנמצא עוסק בה בעת הביקורת (ראה גם: עמ' 2 שורות 23-24).

עם זאת העיד מר שמש, וכך גם צוין בת/1, כי במהלך הביקורת שהה במטבח רק העובד נשוא כתב האישום (עמ' 4, שורה 4), והוסיף כי במהלך כל הביקורת היה העובד במטבח והמשיך בעבודת שיפוד הבשר (עמ' 3 שורות 16-17, 24). עוד הוסיף מר שמש כי: "השב"ח לא ניסה לברוח במהלך הביקורת. הוא נראה כאילו המטבח מוכר לו ולא אחד שנכנס ומחכה להוראות. הוא ידע בדיוק מה לעשות שם" (עמ' 4 שורות 22-23).

לתיק הוגשה תעודת עובד ציבור (ת/4) באשר לנתוני העובד נשוא כתב האישום, על פיה במועד הרלוונטי, לא היה העובד בעל רישיון תקף לעבודה בישראל.

ביום 16.2.10 נשמעה עדותו של מר מגריסו. מר מגריסו העיד כי: "לגבי הארוע עצמו זה היה באחד מימי נובמבר 2005, זה היה יום קייצי, ישבתי בחוץ בחולות שתיתי קפה עם חברים, ובסביבות שעה 11:00 ניגש אלי בחור שנראה ישראלי לכל דבר, שאל אותי על אחראי המטבח שלי סמיר, הוא דיבר איתי בעברית כישראלי רגיל ללא מבטא ושום דבר המסגיר את מראהו. הורתי לו באצבע לכיוון המטבח היכן שסמיר נמצא והוא אכן פנה לכיוון" (עמ' 7 שורות 12-16).

ובהמשך: "לפתע ניגש אלי בחור ומודיע לי שישנו אצלי בחור שאינו חוקי שעובד במטבח. נגשתי וראיתי שמתחקרים את סמיר. אותו בחור שאל אותי על אחראי המטבח והוא אמר שהוא ראה את סמיר (צ"ל- העובד) שמשפד שיפוד בשר. אני אמרתי שאף אחד לא אמר לו לא לשפד... סיפרתי להם שאני לא מכיר את הבחור (המועמד לעבודה). הוא לא אמר לי שהוא מחפש עבודה, הוא פשוט שאל אותי אם סמיר נמצא" (עמ' 7 שורות 20-26, הדגשה הוספה).

בניגוד למה שנרשם בתיאור המקרה (ת/1), בו ציין מר מגריסו בפני המפקח כי הוא שקיבל את העובד לעבודה לשם ניסיון, והפנה אותו להיבדק על ידי הטבח שלו (ככל הנראה המדובר באותו "סמיר"), בבית הדין טען מר מגריסו כי: "אני לא קיבלתי אותו לנסיון. ... המועמד הזה עבר ושאל אם סמיר נמצא ואז אני הראתי לו עם האצבע שלי שסמיר במטבח" (עמ' 8 שורות 1-4). אך בהמשך שוב שב וציין כי: "הוא (הכוונה לעובד נשוא כתב האישום) שאל אותי איפוא סמיר ואני חשבתי שהוא כנראה מתעניין בקשר לעבודה ואני הראתי לו היכן סמיר, וידעתי שסמיר ישאל אותו את השאלות להיכנס לעבודה" (עמ' 8 שורות 14-15).

העובד נשאל כיצד הוא מיישב את אותה סתירה בין ת/3 שבה טען כי המועמד לעבודה היה בראיון עבודה, לבין גרסתו בבית הדין כי כלל לא ידע מה העובד עשה במקום ורק הפנה אותו לסמיר והשיב: "אני לא חושב שהסתירה היא גדולה. כשהוא בא אלי לחפש את סמיר הבנתי שמדובר במבקש עבודה" (עמ' 9 שורות 11-14).

מר מגריסו המשיך והעיד, כי ככלל, סמיר היה זה שממיין את המועמדים לעבודה, כולל בדיקה האם העובד חוקי אם לאו (עמ' 10 שורות 2-4). מר מגריסו נשאל מדוע הפנה את העובד לסמיר אם הוא טוען כי דיבר בעברית ללא מבטא וחשב שהוא ישראלי, וסיפק הסבר שאינו מתיישב עם טענתו. וכך לדבריו: "כשאותו בחור הגיע הוא דיבר איתי בעברית צחה ונראה ישראלי לכל דבר. כשמישהו מגיע ללא זהות כזאת, אני בכלל לא מפנה אותו למטבח" (עמ' 10 שורות 20-21).

בבית הדין העידה גם בתו של מר מגריסו, הגב' מורן מגריסו. היא ציינה כי אינה יודעת על מה שוחחו אביה והעובד, אלא רק כי הבחינה שהעובד דיבר עם אביה ואח"כ נכנס למטבח (עמ' 11 שורות 22-25).

מכלל העדויות והראיות שלעיל, עולות המסקנות הבאות:

א.ביום 16.11.05 במסגרת ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת באתר נמצא עובד בלתי חוקי כשהוא לבדו במטבח, ישוב על כסא ועוסק בשיפוד בשר על שיפודי עץ.

ב.אין חולק כי העובד לא היה במועד הרלוונטי לכתב האישום בעל היתר העסקה כדין (ת/4).