מ.י. משרד המסחר והתעשיה ת"א נ' קיבוץ כנרת

הכרעת – דין

1.כתב האישום בתיק שלפני מייחס לנאשמת עבירה של העסקת עובד זר, אזרח תאילנד שפרטיו בכתב האישום (להלן: "העובד") בלא מתן פירוט בכתב של שכר העבודה בניגוד להוראת סעיף 2(ב)(7) לחוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי

2.במקור, הוגש כתב אישום בגין 5 עבירות נוספות לפי החוק. הדבר נבע מטעות של המאשימה, כך עולה מתגובת מנהלת מחלקת ליטיגציה של המאשימה מיום 21.2.2013, אשר נתבקשה בהקשר אחר. עוד עולה מתגובה זו, כי טרם הגשת כתב האישום, קיבלה הנאשמת שלוש הודעות קנס: בגין העסקה שלא כדין, העסקה ללא ביטוח רפואי ואי מסירת פירוט על שכר העבודה והניכויים. הנאשמת בחרה לוותר על ההליך המנהלי ככל שהוא נוגע לעבירה של העסקה שלא כדין ובחרה להישפט ולנהל הליך פלילי תחתיו.

3.לאחר מספר תיקונים של כתב האישום, וכן ישיבת הוכחות ראשונה בתיק, הבהירה המאשימה ביום 5.1.2011 כי האישומים בגינם מואשמת הנאשמת הינם על פי הוראות החיקוק 2(ב)(3) לחוק המתייחס לאי הסדרת ביטוח רפואי וסעיף 2(ב)(7) לחוק, העבירה מושא הכרעת דין זו.

4.ביום 27.6.11 התקיימה ישיבת הוכחות נוספת, אליה התייצב מטעם הנאשמת מר אלון קולט, מי שהיה מרכז המשק בנאשמת במועד הרלוונטי לכתב האישום. בסיום פרשת התביעה הגיעו הצדדים להסדר דיוני לו ניתן תוקף של החלטה ולפיו הסניגור יגיש בקשה להסדר מוסכם בתיק אשר תועבר להכרעת הממונה על התביעה ברשות ההגירה. עוד הוסכם כי ככל שלא תינתן תשובה חיובית, יגיש הסניגור בקשה בטענה כי אין להשיב על האשמה. היה והבקשה תידחה, יקבע בית הדין מועד לפרשת ההגנה. משלא פנתה הנאשמת בבקשה להסדר מוסכם נקבעה ישיבת הוכחות ליום 29.1.12. לאחר שהתברר כי מדובר בתקלה משרדית של ב"כ הנאשמת, בוטלה הישיבה והתאפשר לצדדים לפעול על פי ההסדר הדיוני.

5.ביום 20.2.2012 הודיעה המאשימה על הסכמה למחיקה סעיף האישום המתייחס לאי הסדרת הביטוח הרפואי, זאת בין השאר לאור מסמכים שהומצאו למאשימה. כן נתבקש בית הדין לקבוע מועד להוכחות.

6.בישיבה מיום 11.11.2012 ומשנותר אישום אחד ומשיקולים של חוסר יעילות ניהול ההליך לדבריו, ציין ב"כ הנאשמת כי הנאשמת ביקשה לחזור להליך המנהלי, אך סורבה. ב"כ הנאשמת הודיע כי אין לנאשמת פרשת הגנה ולפיכך ביקש לסכם בכתב. ב"כ המאשימה הסכים להביא את בקשת הנאשמת לבחינה נוספת לנוכח נסיבות התיק ובשים לב לכתב האישום שהלך וצומצם. בהודעה שהגישה מנהלת הליטיגציה כאמור פורטו הנימוקים שבבסיס עמדת המאשימה שלא לאפשר לנאשמת חזרה להליך המנהלי. הנאשמת לא הגישה תשובתה לבקשה זו על אף החלטה המורה לה לעשות כן ועל כן ניתנה הוראה לצדדים להגיש סיכומיהם בכתב.

הראיות העומדות לפנינו

7.מטעם המאשימה הוגשו בישיבה מיום 11.10.10 המסמכים הבאים:

א. תיאור מקרה מיום 4.6.2003 (מ/1) המתעד את ביקור המפקחים ברפת הנאשמת ביום 4.6.2003.

ב. רשימת עובדים מיום 4.6.2003 (מ/2) בה מצוינים פרטי העובד.

ג. עדות אשר נגבתה מהעובד על ידי המפקח מר יצחק מלול ביום הביקור, 4.6.2003. העדות הוגשה כראיה לעצם גבייתה ולא לתוכנה (מ/3).

ד. עדות שנגבתה מדסה מעוז, עובד נוסף מהקיבוץ שנמצא ברפת ביום 4.6.2003 (מ/4).

ה-ז. הודעת קנס (מ/5), בקשה להישפט (מ/6), מכתב תשובה מיום 9.5.2005 (מ/7).

ח. הזמנה לחקירה של רון קינרתי 24.6.2003 (מ/8). צורף גם אישור המסירה.

בישיבה מיום 27.6.11 הוגשו מטעם המשיבה המסמכים הנוספים הבאים:

ט. תעודת עובד ציבור מיום 19.9.2005 מאת משרד הפנים- מנהל האוכלוסין ובו נתונים על העובד (מ/9). בין השאר צוין כי המעסיק שעל שמו רשומה אשרת העובד הינו הנאשמת.

י. תעודת בירור פרטים על נוסע (מ/10).

יא. קנס בגין עבירה של אי מסירת תלוש שכר מיום 17.4.05 (מ/11).