גזר דין
1.הנאשם הורשע על פי הודייתו בכתב האישום בתיק זה בעבירה של התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה – עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, בכך שבתאריך 18.09.2005 סמוך לשעה 15:30, ניסה להתפרץ לדירה מתוך כוונה לגנוב מתוכה, בכך שפתח את חלון חדר המטבח, אולם אז הבחין בו הבעלים וצעק לעברו והנאשם נמלט מהמקום.
2.הנאשם צירף שני תיקים – ת.פ. 1286/07 בו הודה והורשע בעבירה נוספת של התפרצות למגורים לבצע עבירה - עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין וזאת בגין אירוע מיום 20.01.2006, במסגרתו התפרץ לדירה, בכך שניפץ את זגוגיות חלון המטבח, בכוונה לגנוב, ועת הבחינה בו השכנה נמלט מהמקום.
בתיק המצורף השני – ת.פ. 1912/06 הודה הנאשם והורשע בשתי עבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, בגין שני אירועים מתאריך 06.09.2005, של גניבת בקבוקי בושם, מרכך לשיער ודאודורנטים.
3.הנאשם יליד 1954 ולחובתו עבר מכביד. לחובת הנאשם 12 הרשעות בעבירות אלימות, רכוש, לרבות התפרצות [14 מופעים], גניבה בידי עובד, גניבה [9 מופעים], בריחה ממשמורת חוקית [2 מופעים] והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.
בגין האמור ריצה הנאשם עונשי מאסר ובהרשעה האחרונה מיום 07.08.2000 נדון הוא ל-40 חודשי מאסר.
4.בעניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירי שירות מבחן. בתחילה היה הקשר של הנאשם עם שרות המבחן בעייתי. על פי התסקיר הראשון החל הנאשם להשתמש בסם מסוכן מסוג הרואין לפני כ- 18 שנים, הסתבך באורח חיים שולי וביצע עבירות וריצה מספר מאסרים, עבר לדבריו מספר ניסיונות גמילה, מדי פעם הצליח להגמל ולפרקי זמן קצרים, אך חזר לשימוש בסמים מסוכנים. מהתסקיר עולה כי הנאשם מסביר ביצוע העבירה על רקע שימוש בסם והוא ביטא רצון להשתלב בטיפול בתחום התמכרותו, מסר כי יפנה ליחידה לנפגעי סמים בה הוא מוכר, לאחר מכן נעשה ניסיון שלא צלח ליצור קשר עם הנאשם ומהאינפורמציה שהתקבלה מהיחידה לנפגעי סמים בתל-אביב נמסר כי הנאשם הגיע ליחידה, אך לא הופיע לאחר מכן לקבלת לטיפול.
שרות המבחן אותו שלב התרשם מאדם המכור לסמים שנים רבות, המתקשה להמנע מהשימוש בסמים לאורך זמן, ומתקשה לגייס כוחותיו להשתלב שוב לטיפול גמילה מסמים.
הנאשם נשלח שוב לקבל תסקיר לאחר דחייה, עבר תהליך גמילה פיסי משימוש בסמים ובטרם החל בתהליך השתלבות בגמילה, חזר לשימוש אינטנסיבי בסמים ולא החל בטיפול.
הנאשם פנה שוב למרכז לטיפול בנפגעי סמים, החל שוב גמילה פיסית ושיתף פעולה בתהליך הגמילה, ולאור גילוי מוטיבציה לעבור טיפול ארוך טווח בקהילה טיפולית הופנה לטיפול בקהילת הדרך.
שרות המבחן התרשם כי המצב המשפטי הפתוח מהווה גורם מדרבן לתקופה מסוימת, אך הביע ספקות באשר ליכולות הנאשם, בהעדר גורמי תמיכה משמעותיים, לעבור את הנדרש מתהליך זה.
למרות התמשכות ההליך, ראה שרות המבחן כי קיים שינוי מתקופות אחרות בחייו של הנאשם, בכך שגילה מאמצים להיות בקשר עם גורמים טיפוליים למרות כישלונותיו ועתר לדחיית הדיון.
בתסקיר מיום 14.02.2011 מציין שרות המבחן כי הנאשם אכן החל את הטיפול בקהילה, אמור לסיים את התהליך בחודש אוגוסט 2011, נמצא בשלב ב', עד כה לא עלו בעיות או חריגות בהתנהגותו והוא משתף פעולה בהתאם ליכולותיו, מכבד את גורמי הסמכות בקהילה ונראה כי מגייס את כוחותיו להשתלב בטיפול.
שרות המבחן מתרשם ממאמציו של הנאשם להשתלב בתהליך טיפולי, ממאבקו על המנעותו משימוש בסמים ולמרות ההתרשמות כי המוטיבציה נובעת גם מההליך המשפטי, מציין שרות המבחן כי הנאשם משקיע את כוחותיו באופן מלא בהתאם ליכולותיו.
לאור המאמצים הכנים והערכת גורמי הטיפול בקהילה כי ההשתלבות חיובית, המליץ שרות המבחן על העדפת האופציה השיקומית ביחס לנאשם והעמדתו למבחן במשך שנה.
בתסקיר האחרון מיום 02.05.2011 מציין שרות המבחן כי הנאשם ממשיך לשתף פעולה עם ההליך הטיפולי ועבר לשלב מתקדם יותר, תוך מילוי תפקידיו באופן מלא ושרות המבחן חוזר על המלצתו הקודמת.
5.ב"כ המאשימה טוען כי אין בשיקול השיקומי המובא על ידי שרות המבחן כדי להפחית מחומרת העבירות ומהצורך למצות את הדין עם הנאשם.
ב"כ המאשימה מפנה לחומרת עבירות ההתפרצות בכלל ולחומרה בארועים המפורטים בכתב האישום בפרט, בשל כך שהעבירות בוצעו בשעות בהן בני הבית היו בביתם וקיים היה סיכון להתלקחות על רקע מפגש בין הפורץ לבעל הבית וכן מפנה לעברו של הנאשם.
ב"כ המאשימה עותרת למאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס.
6.ב"כ הנאשם מדגיש את השתלבות הנאשם בהליך הטיפולי ואת המלצת שרות המבחן בדבר העדפת האופציה השיקומית.