מ.י. מע"מ נצרת נ' עומרי עאהד חברה לבנין בע"מ ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו לאחר ניהול הוכחות בעבירות על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן: "החוק"), לפי הפירוט הבא:

עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך כדין כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק.

וכן עבירות של שימוש בכל מרמה או תחבולה, או שהרשה לאחר להשתמש בהן, במטרה להתחמק ממס, עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק.

הנאשמת 1 הינה חברה פרטית, שנתאגדה בישראל ורשומה כ"עוסק מורשה" לעניין חוק מס ערך מוסף (להלן:"החברה"). החברה נרשמה כעוסקת בקבלנות ובעבודות בניין מיום 01.12.96.

הנאשם 2 (להלן:"הנאשם") הינו בעל המניות ומנהלה הפעיל של החברה.

במהלך המחצית הראשונה של שנת 2003, נוצר קשר בין הנאשם לבין יניב בן דוד (להלן: "יניב") ובמסגרת התקשרות ביניהם העבירו הנאשמים ליניב, בין החודשים מאי 2003 לאוגוסט 2004, שיקים בסכומים שונים, לשם פריטתם למזומן וזאת בתמורה לעמלות שגבה יניב מהנאשמים. כמו כן קיבלו הנאשמים מיניב הלוואות כספיות בריבית חודשית.

כנגד התשלום בגין עמלות ניכיון השיקים, החזרי ההלוואות והחזרי הריבית לעיל, קיבלו הנאשמים מיניב 12 חשבוניות מס על שם החברות: "א. ארצי תעשיות בע"מ" (להלן:"א. ארצי") וחברת "סורמי השקעות ופיתוח בע"מ" (להלן "סורמי").

על גבי החשבוניות נרשם בכזב, כי חברות א.ארצי וסורמי סיפקו לנאשמים שירותי כח אדם ועבודה, בכך שימשו החשבוניות ככיסוי חשבונאי של שכר עובדי הנאשמים ונתאפשר קיזוזם בספרי הנאשמים. בפועל לא סיפקו החברות א.ארצי וסורמי לנאשמים את הפועלים המפורטים על גבי החשבוניות (להלן:"החשבוניות הפיקטיביות"). הנאשמים רשמו את החשבוניות בספריהם וניכו את מס התשומות בדיווחים התקופתיים למס ערך מוסף.

סך החשבוניות הפיקטיביות שקיבלו הנאשמים הינו 4,436,071 ₪, כאשר סכום המס הגלום בהן הינו 662,101 ₪.

טיעונים לעונש:

התובע טען כי העבירות בוצעו לאורך תקופה לא קצרה של כשנה וחצי, דבר המעיד כי אין המדובר במעידה חד פעמית שבה כשל הנאשם. הנאשם ושותפיו החליפו את פורמט החשבוניות, בכדי לטשטש את פעולתם הבלתי חוקית, הנאשמים גרמו נזק של מעל 600,000 ₪ לקופת המדינה, עד היום טרם הוסר המחדל, הנאשם לא הביע חרטה על מעשיו ובחר לנהל משפט ארוך במהלכו הציג גרסה אשר נדחתה. גם אם יבחר הנאשם בסופו של יום להביע חרטה על מעשיו, נראה כי חרטה שכזו, מבלי שהוסר המחדל, הינה מהשפה ולחוץ ואין לתת לה משקל של ממש. העבירות בהן הורשעו הנאשמים הינן עבירות חמורות הדורשות כוונה להתחמקות מתשלום מס, על כן ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר כבד מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי מרתיע וקנסות כבדים על הנאשמים שיהלמו חומרת העבירה וישקפו את סכום הכסף שנגזל.

ב"כ הנאשם טען כי יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם שהינו בעל משפחה ומפרנס יחיד, כאשר בנוסף לקריסה הכלכלית, מטפל הוא באשתו החולה מזה כשנתיים, מלווה אותה לבדיקות וטיפולים. המדובר במשפחה נורמטיבית, בנאשם שאינו בעל אופי עברייני התורם מזמנו לקהילה. בעבר החזיר הנאשם לאוצר המדינה סכום של כמיליון וחצי שקלים במסגרת שני תיקים שנוהלו כנגדו כתוצאה מקריסתה הכלכלית של החברה. הנאשם הורשע בביצוע עבירות אשר הינן חלק ממסכת עובדתית אחת, המדובר במעידה אחת גדולה בקשריו עם יניב בן דוד. הסנגור ביקש להתחשב בנאשם ולא למצות עמו את הדין, הפנה לעונש שהוטל על יניב בן דוד, העבריין הראשי, אשר חילק חשבוניות פיקטיביות בסכום של כמאה מיליון ₪ ועבר עבירה של הלבנת הון, עליו הוטלו שש שנות מאסר.

דיון:

המדובר בעבירות חמורות לפי חוקי מס הכנסה של ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך כדין, במטרה להתחמק מתשלום מס וכן עבירות של שימוש בכל מרמה או תחבולה, במטרה להתחמק ממס. חומרתן של עבירות המס ידועה ונקבעה שוב בבית המשפט העליון ברע"פ 512/04 מוחמד בן נבהאן אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם) :

"בית משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויוניות בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס – פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקת בית משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה".

קיים קושי רב בגילוי עבירות מס, שכן כל המעורבים הינם בעלי אינטרס שלא לגלות את העבירות, כאשר שימוש בחשבוניות פיקטיביות קשה לגילוי שבעתיים ובמקרה דנן מדובר בחשבוניות פיקטיביות בסך של יותר מ-4 מליון ₪, כאשר סכום המס הגלום בהן הינו מעל 600,000 ש"ח.

יש לשקול ענישה מכאיבה שיש בה כדי להרתיע עבריינים בכוח למול הפיתוי לרווחים קלים ומהירים, וכן למול הסיכוי הקלוש להיתפס וכך נקבע ע"י כב' הנשיא ברק בע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט נ' מדינת ישראל פ"ד לה (3) 218 :

" בהטלת עונשי מאסר אלה, מביעה החברה המאורגנת , את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס ומטביעה עליהם אות של קלון. יידעו נא עברייני הצווארון הלבן כי צווארונו של עושה העבירה הזו אינו לבן והרי הוא כצווארונו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט".

יש להבהיר לעברייני מס בכוח כי אין כדאיות כלכלית במעשיהם הנלוזים, על כן העונשים המועדפים בעבירות אלה יהיו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וכן קנסות גבוהים, וכפי שנקבע ברע"פ 254/06 רומל קעדאן (לא פורסם) , מפי כבוד השופט ס' ג'ובראן :