החלטה
בקשה לביטול החלטה בדבר הפסקת הליכים ועתירה לחידוש ההליכים שכנגד הנאשם, בשלושת התיקים, מחמת כשירותו לעמוד לדין. למעשה המדובר בבקשה לחידוש הליכים שהופסקו.
עניינה של החלטה זו בשאלת כשירותו של הנאשם לעמוד לדין {כיום} בהסתמך על חוות דעת פסיכיאטריות סותרות במסקנתן.
המדובר בשני תיקי מע"מ ובתיק מס הכנסה, שידעו תהפוכות לאורך השנים ובהם מיוחסות לנאשם ולחברות אותן ניהל, ביצוע עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד, אי תשלום מס שנוכה ואחריות מנהל, עבירות שבוצעו בין השנים 1997-1999. התיקים צורפו, הנאשם והחברות הורשעו, התיק נקבע למתן גזר דין, בית המשפט נעתר לבקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו, הנאשם הודה לאחר מכן בשנית בתיקי המע"מ, הורשע, התיק נקבע לטיעונים לעונש, נשמעו 5 עדי אופי, נשמעו טיעוני המאשימה, ובטרם טיעוני ההגנה הועלתה טענה בדבר אי כשירותו לעמוד לדין. לאחר שליחתו לחוות דעת הפסיכיאטר המחוזי, הוחלט בתאריך 4/05/04 על הפסקת ההליכים כנגד הנאשם לנוכח חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי לפיה הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין.
בחלוף כשנתיים, ובתאריך 28/09/06 הוגשה הבקשה לביטול הפסקת ההליכים והוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ על רקע חשדות וראיות, לפיהן סברה המאשימה, כי הנאשם כשיר לעמוד לדין וכי בכוונתו לצאת מן הארץ בכדי להתחמק מנושים ומהליכים.
הנאשם התחמק מהליך שהתבקש כנגדו, ניסיונות לאיתורו ולהבאתו לבית המשפט עלו בתוהו עד לתאריך 23/12/09, מועד בו התייצב וניתן היה לדון לגופה של בקשת המאשימה. במועד זה ניתנה החלטת כב' הנשיא מכליס בדבר שליחתו לקבלת חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי, שיבחן את שאלת כשירותו לעמוד לדין.
בתאריך 23/07/10 ניתנה חוות דעתו של ד"ר פרקש, פסיכיאטר מומחה מטעם הפסיכיאטר המחוזי לפיה הנאשם נמצא כשיר לעמוד לדין.
מנגד, התקבלה בתאריך 12/09/10 חוות דעת נגדית מטעם ההגנה ע"י ד"ר וינוקור מריה ולפיה הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין.
ההליכים בתיקים התנהלו בפני כב' הנשיא מכליס והועברו למותב זה {תיקי המע"מ} בשלב הגשת חוות הדעת הפסיכיאטריות, בשנת 2010, לצורך קבלת חוות הדעת, חקירת המומחים ומתן החלטה.
הפסיכיאטרים נחקרו, הוגשו מסמכים רפואיים, הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב, וכעת יש להידרש להכרעה בסוגיה.
דיון
אין מחלוקת בין הצדדים כי הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית, ובעברו אשפוזים ומעקב רופא מטפל, לרבות נטילת תרופות אנטי פסיכוטיות.
המחלוקת בין הצדדים נסבה בעיקרה סביב סוגיות אבחנתו הפסיכיאטרית של הנאשם. לטענת ד"ר פרקש {הפסיכיאטר מטעם הפסיכיאטר המחוזי}, הנאשם אובחן כסובל מהפרעת הסתגלות המונעת ממצבי חרדה ודיכאון שאין בהם בכדי לפגום ביכולתו להבין ההליכים שכנגדו. מנגד לטענת ד"ר וינוקור {הפסיכיאטרית מטעם ההגנה} הנאשם אובחן כלוקה במצב פסיכוטי שאינו מאפשר לו להבין ההליכים שכנגדו.
ההכרעה בסוגית כשירותו של נאשם לעמוד לדין הינה משפטית ולא רפואית, של בית המשפט ולא של המומחה, בהתאם לחומר הראיות המשפטי והרפואי, שכן חוות הדעת הינן כלי עזר במכלול הראיות הנוגעות להתנהגותו ולמעשיו של הנאשם.
במסגרת בחינת מסוגלותו של נאשם כיום לעמוד לדין בוחן בית המשפט האם הנאשם כיום מסוגל להבין , לתפקד ולעקוב אחר ההליך המשפטי, בכדי שהגנתו לא תפגע בשל גורמים שאינם בשליטתו.
לאחר שעיינתי בתיקים, בחומר הראיות, בחוות הדעת, ובמסמכים הרפואיים, ולאחר חקירת הפסיכיאטרים וסיכומי הצדדים, שוכנעתי כי הנאשם אכן כשיר לעמוד לדין כיום, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן:
התנהגותו והתנהלותו של הנאשם, לאורך השנים מאז הפסקת ההליכים בשנת 2004, מלמדת על תפיסת מציאות תקינה, כושר שיפוטי, הבנת מצבו המשפטי ועל יכולתו להבין ההליכים המשפטיים ולהתגונן מפניהם.
הוכח בפני, במסמכים ובראיות, כי הנאשם לאורך השנים מאז ההחלטה בדבר הפסקת ההליכים ניהל מספר רב של הליכים משפטיים ומנהלתיים, בפני ערכאות שונות וגופים, מיוזמתו ובאמצעות שלוחיו, חתם על מסמכים, יזם הליכים, הגיש בקשות והציג טיעונים, הן בנוגע להליכי פשיטת הרגל, בקשות יציאה מן הארץ, בקשה לחידוש רישיון נהיגה ופנייה לקבלת אישור פסיכיאטר לצורך קבלה לעבודה במפעל לנשק.
טיב הבקשות, הצטברותן ותכיפותן מלמדות על נאשם שכושר השיפוט שלו ותפיסת המציאות שלו תקינה, כך עולה מההנחיות שנתן לעורכי דינו, מהבקשות שהגיש לבתי המשפט ומהתנהלותו בכלל מישורי החיים האישיים, המשפחתיים והתעסוקתיים, כשהוא מודע כל העת להליכים המשפטים, למשמעותם ולהשלכותיהם.
לא הוכח בפני כי הנאשם לוקה בסטייה חמורה מן הנורמה. אין המדובר בפגיעה קשה בכושר השיפוט או בתפיסת המציאות או ביכולתו לייפות כוחו של סנגור מטעמו, שינהל ההליכים בשמו ובעבורו.