מ.י. מח' משפטית ארצית לתיקי מכס נ' שמואלי ואח'

גזר דין

רקע

בעניינו של הנאשם ניתנה הכרעת דין מפורטת ביום 11.11.09. הנאשם זוכה באישום הראשון מעבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "החוק"), ותחת זאת הורשע באישום זה בשש עבירות לפי סעיף 117(א)(5) לחוק. באישום השני הורשע הנאשם בחמישים וארבע עבירות לפי סעיף 117(א)(5) לחוק.

הנאשם היה במועד הרלוונטי לכתב האישום מנהל חשבונות במקצועו ובעל משרד להנהלת חשבונות ורשום כעוסק מורשה.

הנאשמת הינה שותפות העוסקת בגידול זיתים והינה רשומה כשותפות לצורכי מע"מ. הנאשם הינו שותף מייצג בנאשמת ושימש כמנהל פעיל וכמנהל החשבונות של הנאשמת.

כתב האישום הוגש כנגד הנאשם וכנגד הנאשמת, אשר זוכתה מהמיוחס לה.

על פי האישום הראשון, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום (2000-2003), קיבלו הנאשמים מחליל חריזאת חשבוניות מס ריקות על שמות עוסקים שונים. הנאשם כתב בחשבוניות פרטים שנחזו להיות חשבוניות מס שהוצאו כדין לנאשמת על ידי אותם עוסקים. זאת כאשר למעשה לא נעשתה כל עיסקה בין הנאשמת לעוסקים הללו אשר לא ידעו על הוצאת החשבוניות ולא נתנו הסכמתם לכך.

בסך הכל הוציא הנאשם 6 חשבוניות פיקטיביות שסכומן הכולל מגיע לסך של 324,735 ₪ והמס הגלום בהן מגיע לסך של 47,908 ₪.

הנאשם רשם את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת וניכה את מס התשומות הגלום בהן בדיווחיה התקופתיים של הנאשמת למנהל מס ערך מוסף.

על פי עובדות כתב האישום באשר לאישום השני, קיבל הנאשם לידיו מאת לקוחותיו חשבוניות מס ריקות. הנאשם מילא, בין בעצמו ובין על ידי עובדת משרדו, פרטים באותן חשבוניות כך שייחזו להיות חשבוניות מס שהוצאו ללקוחותיו כדין על ידי אותם עוסקים, וזאת ללא הסכמתם או ידיעתם של אותם עוסקים. בסך הכל הוציא הנאשם 54 חשבוניות פיקטיביות שסכומן הכולל מגיע לסך של 1,376,164 ₪ והמס הגלום בהן מגיע לסך של 206,164 ₪. הנאשם רשם את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות של הלקוחות ואלה האחרונים ניכו את מס התשומות הגלום בהן בדיווחיהם התקופתיים למנהל מס ערך מוסף.

הצדדים לא הסכימו בעניין העונש.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה טען כי העבירות אותן ביצע הנאשם נעשו על פני תקופה ארוכה, דבר המעיד על כך שאין המדובר במעידה חד פעמית. כן ציין כי הנאשם גרם נזק לקופת המדינה בסך של 254,072 ₪ וכי הנאשם לא הסיר את כל המחדלים בעניינו. כן ציין שמדיניות הענישה הינה להחמיר עם נאשמים שלא הסירו מחדליהם. עוד הוסיף בא כוח המאשימה כי יש ליתן דגש במסגרת הענישה לאינטרס הציבורי, וכי מדיניות הענישה בגין עבירות אלו הינה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. עוד ציין כי קיימת חומרה בעניינו של הנאשם בשל היותו מנהל חשבונות במקצועו.

לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם, טען ב"כ המאשימה, כי הפסיקה בעניין זה קבעה כי אף כאשר נסיבותיו של הנאשם קשות ומצבו הכלכלי קשה, אין בכך משום צידוק ומגן מפני אי מילוי החובה להעביר את כספי המיסים לרשות או כדי למנוע מאסר בפועל שיוטל על הנאשם. כן ציין כי גם מצב בריאותי של נאשם אינו יכול להוות לו עוגן הצלה ממאסר בפועל.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר ממושך בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי משמעותי ומרתיע.

ב"כ הנאשם הביא במסגרת הטיעונים לעונש עדי אופי שיעידו למען הנאשם.

תחילה העידה אחייניתו של הנאשם, רופאת משפחה במקצועה. העדה העידה כי הנאשם סובל מדמנציה, אשר גורמת לו לחוסר ריכוז ולאיבוד הזיכרון. לטענתה המחלה לא אותרה בזמן ועל כן מצבו של הנאשם הידרדר באופן מהיר. לטענתה כיום הנאשם נמצא במצב בו אינו יכול לעבוד.

כן העיד אחיינו של הנאשם, כלכלן במקצועו. העד העיד כי הוא עוסק במקצוע עקב השפעת הנאשם, אשר שימש לו כמודל לחיקוי. כן העיד כי הנאשם ניחן ביושרה וכי המעשה שעשה אינו אופייני לו.

בנו של הנאשם, עו"ד ורו"ח במקצועו, הגיש לבית המשפט מכתב המתאר את אורח חייו של הנאשם. במכתב תיאר את תולדות חייו של אביו. כן סיפר כי אביו, הנאשם, מאופיין בצניעות וביושר אישי.

ב"כ הנאשם טען לעונש. לטענת ב"כ הנאשם ניהול ההוכחות בעניינו של הנאשם הוביל לכך שבהכרעת הדין הורשע הנאשם בעבירה של מודעות ולא בעבירת כוונה. עוד טען בעניין הפסיקה שהגיש ב"כ המאשימה כי אינה תואמת את המקרה דנן, שכן אין מדובר באדם שנטל כספים מקופת המדינה לטובות הנאה אישיות. לעניין הסרת המחדלים, טען ב"כ הנאשם כי בשנת 2004 כאשר הוצאה השומה הראשונה של קבוצת אוריה, פנה הנאשם בעניין זה והסיר את כל המחדלים. כן ציין כי הנאשם לא נטל לכיסו כספים ואף חוקרי מע"מ הסכימו בעניין זה כי לא קיבל תמורה עבור מעשיו.