מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' ברששת גיא

גזר דין

הנאשם בפני הורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א) ו – 39א לפקודת התעבורה, התשכ"א- – 1961 (להלן: "הפקודה"); ועל תקנה 169 לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

תמצית הטענה העובדתית היא, כי בתאריך 09.12.09 בשעה 01:15 או בסמוך לה, נהג הנאשם ברח' הנביאים 5 בירושלים, בהיותו שיכור. בבדיקה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שלו הוא 625 מיקרוגרם.

דע עקא שהתברר כי זוהי שכרותו השנייה. וכאן התעוררה השאלה האם אין זה מן הראוי לגזור על הנאשם עונש מאסר? וזאת משום שמותב זה שלח למאסר יותר מפעם אחת אנשים שנתפסו נוהגים בשכרות פעם שנייה. הסיבה לכך פשוטה. אין לך אדם שאיננו חוטא לפעמים ושכרות פעם ראשונה יתכן ותקרה. אולם כשמדובר בפעם שנייה, הרי זו כבר חוצפה.

אולם צריך לזכור שהענישה מטבעה היא אינדיבידואלית. עונשו של ראובן איננו עונשו של שמעון וכשם שפרצופיהם שונים, עבירותיהן שונות והעונש המוטל על העבריינים צריך להיות שונה ואיננו יכול להיות קבוע וברור מראש. אשר לכן, לאחר התלבטות הגעתי למסקנה שאין זה המקרה המתאים למאסר, והכל כפי שיפורט.

ב"כ המאשימה ביקשה למצות את הדין עם הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר ממושך של חמישה חודשים. וזאת מאחר שזו פעם השנייה שהנאשם נתפס כשהוא נוהג כשהוא שיכור ברמת שכרות גבוהה, וכן בשל עברו התעבורתי. עוד ביקשה ב"כ המאשימה להטיל עליו מאסר על תנאי ופסילה ממושכת של.

לדאבוני, אין בידי לקבל את בקשת המאשימה על אף עברו התעבורתי ורמת השכרות הגבוהה של הנאשם. וזאת מהנימוקים שיפורטו כדלקמן:

התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם ביום 04.07.2011, סוקר מסכת חיים לא קלה אשר לא תובא בשל צנעת הפרט. בקצרה אומר, כי הנאשם שלפנינו הינו בן 38, נשוי. גילו חשוב כאן היות ואין מדובר כאן בעול ימים אלא באדם לא צעיר במיוחד.

הנאשם עובד לפרנסתו בתחום השיווק באינטרנט. ביחס להרגלי שתיית אלכוהול של הנאשם, ציין שירות המבחן בתסקירו, כי הנאשם החל לשתות אלכוהול כאמצעי מפלט ממסכת חייו הקשה. אולם לאחר שהנאשם הבין, כי האלכוהול אינו הפיתרון למצוקותיו הלה נמנע מלהכניס אלכוהול לביתו.

ביחס לעבירה נשוא כתב האישום צוין בתסקיר, כי בהתאם לדבריו של הנאשם, הוא עלה לרכבו כשהוא כלל לא היה מודע לכך ששתה אלכוהול בכמות גבוהה. עוד אמר הנאשם לשירות המבחן, כי בדרך כלל הוא אינו נוהג לאחר שתיית אלכוהול, וכי דואג מראש שמישהו אחר ינהג במקומו.

שירות המבחן התרשם באופן חיובי מהנאשם ומצא ואותו מתאים לביצוע צו שרות לתועלת הציבור ובנה לו תוכנית בהיקף של 300 שעות במסגרת מתנ"ס מורשה בתפקיד מדריך נוער במרכז למידה מוסררה.

בנוסף לאור עברו של הנאשם בשתיית אלכוהול, שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה, במסגרת הצו הנאשם ישולב בעמותת "אפש"ר" לטיפול בנפגעי אלכוהול. במסגרת הצו הנ"ל שירות המבחן יעקוב אחרי המלצות של עמותת "אפש"ר", ויפעל לשלב הנאשם בקבוצה טיפולית הנערכת בשירות המבחן. להערכת שירות המבחן, הטיפול הקבוצתי יסייע רבות לנאשם.

לסיכומו של דבר לאור האמור מעלה , אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

פסילה בפועל של שלוש שנים בניכוי החודש שהיה פסול מינהלית, כך שבפועל ייפסל הנאשם לתקופה של 35 חודש. שיחושבו החל מיום 01.06.11 (בו הפקיד הנאשם רישיונו). הנאשם מוזהר כי זוהי ההזדמנות האחרונה שקיבל מבית המשפט.

ב.מאסר על תנאי של חודשיים לשלוש שנים אם ינהג בזמן פסילה או בזמן שכרות.

300 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע הנאשם במסגרת במסגרת מתנ"ס מורשה בתפקיד מדריך נוער במרכז למידה מוסררה. הפיקוח ייעשה על ידי שירות המבחן. אם יהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע את השינוי וידווח על כך בכתב לבית המשפט.

צו מבחן לתקופה של שנה, במסגרתו ישולב הנאשם בעמותת "אפש"ר", לטיפול בנפגעי אלכוהול. במסגרת הצו שירות המבחן יעקוב אחרי האבחון של עמותת "אפש"ר", וכן יפעל לשילובו של הנאשם בקבוצה טיפולית הנערכת בשירות המבחן. הנאשם מוזהר כי אם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את צו המבחן ולגזור את דינו מחדש.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לתביעה, לב"כ הנאשם עו"ד שניאור ולשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה בלשכתי בהיעדר הצדדים היום יום ראשון 17 יולי 2011.