מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' שרעבי

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סכין.

אין ספק על פי צילום שהוגש כראיה בתיק שמדובר בסכין קטנה, אך מתקבעת, ניתן לומר שלחיצה על הדק הקיבוע הופכת את הסכין לסכין קפיצית. מכאן, שגודלה של הסכין אינו מעלה ואינו מוריד לגבי הגדרתה ועמידתה בתנאי החוק.

עיקר העיקרים בתיק זה, כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה שניתנה אך לפני מספר חודשים הוא נטל הראיה: אף שעיקר יסודי במשפט הפלילי הינו חפותו של נאשם אם לא הוכח, מעבר לכל ספק סביר, כי ביצע עבירה, הרי שבמקרה מיוחד זה בחר המחוקק להפוך את נטל הראיה, ומרגע שהוכח כי הנאשם החזיק בסכין עליו הנטל להוכיח שהחזיקה למטרה כשרה.

כאמור בפסיקה מהזמן הקרוב, נקבע כי המאזן שהנאשם צריך לעמוד בו הוא מאזן הסתברויות, דהיינו הנאשם אינו צריך להעלות ספק סביר שמא החזיק את הסכין למטרה כשרה, אלא עליו לשכנע את בית המשפט בלמעלה מ – 50% שכנוע, שכך היתה מטרתו.

אומר מיד, לולא פסיקה זו הייתי קובע כי קיים ספק סביר שמא החזיק הנאשם את הסכין למטרה כשרה, אך במצב דברים בו העלה הנאשם מספר אפשרויות לסיבה בעטיה החזיק את הסכין, בכל הזדמנות בה מסר הסבר – מסר סיבה אחרת – ואף שכל אחת מהסיבות, ואני מסכים בענין זה עם הסנגור, הינה סיבה לגיטימית לכאורה, קשה לי לומר כי הנאשם הצליח "להניח את דעתו של בית המשפט" כי החזיק בסכין למטרה כשרה כאשר בכל אחד מהסבריו ניתנה סיבה אחרת להחזקת הסכין. לו היה הנאשם משתמש בסכין באופן קבוע לחיתוך חוטים, היית מצפה שבאופן אוטומטי יינתן הסבר זה מטעמו להחזקת הסכין. לו היה הנאשם באופן קבוע מוציא פירות לקלפם ולחתכם באמצעות הסכין – היית מצפה שאינטואיטיבית יינתן הסבר כזה מפיו וההסבר היחיד שהחזיק לאורך כל הדרך הוא שהסכין נמצאה במכוניתו של הנאשם משך זמן ארוך.

אני מתקשה אפוא כאמור לקבוע שהנאשם העלה את הנטל שהוא חייב בו ולפיכך אני מרשיע את הנאשם בהחזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ניתנה והודעה היום א' תמוז תש"ע, 13/06/2010 במעמד הנוכחים.

אביחי דורון, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בהחזקת סכין.

בהכרעת הדין קבעתי כי אלמלא נטל הבאת הראיה, הייתי מזכה את הנאשם מחמת הספק, אך בנסיבות משפטיות אלו הרשעתי אותו. מדובר בעבירה שנעברה לפני כ 4 שנים, כתב האישום הוגש בשיהוי של כשנתיים, תחת נסיבות אלה – הקשר שבין העבירה ועונשה הופך להיות קשר דליל במיוחד.

לנאשם הרשעות קודמות ואולם האחרונה שבהן הינה בגין עבירות משנת 2005, ואף שהנאשם היה מצוי בפיקוח שירות מבחן עת ביצע את העבירה, אינני סבור שזה המקום להחמיר עם הנאשם ולפיכך ולאחר ששקלתי את השיקולים דנן ואיזנתי ביניהם, אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1. מאסר למשך 4 חודשים, ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום את העבירה בה הורשע.

2.קנס בסך 1500 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.8.10.

המוצג יושמד.

זכות ערעור לנאשם תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום א' תמוז תש"ע, 13/06/2010 במעמד הנוכחים.

אביחי דורון, שופט

הוקלד על ידי: לאה פידלר