מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' קשאקשוילי

גזר דין

הנאשמת הורשעה לפי הודאתה בכתב אישום מתוקן בעבירות אלימות כנגד אמה. בתקופה הרלוונטית, פברואר 2006, התגוררה הנאשמת, ילידת 1980, עם האם ובאחד הימים בשעות הערב תקפה ופצעה אותה; תחילה הכתה אותה עם בקבוק וודקה שנשבר תוך כדי כך וגרם למתלוננת חתכים ביד. המתלוננת טלפנה למשטרה ואו אז נטלה הנאשמת סכין מטבח גדולה, התקרבה למיטה עליה שכבה האם וניסתה לדקור אותה בחזה ובבטן תוך השמעת איומים שתרצח אותה. האם הצליחה להדוף ברגליה את ידי בתה שאחזו בסכין שננעצה בירך של המתלוננת.

הנאשמת ביקשה לצרף לגזר דינה תיק נוסף של החזקת סם מסוג הרואין לשימוש עצמי בעבירה מינואר 2006.

ההודאה ניתנה במסגרת הסכמה בין הצדדים לתיקון עובדות כתב האישום והפניית הנאשמת לקבלת תסקיר שרות מבחן.

השתלשלות ההליכים בתיק:

כתב האישום הוגש במאי 2006, בסמוך למועד ביצוע העבירות. הנאשמת לא הופיעה לדיונים שנקבעו לה למרות ששוחררה בתנאים מגבילים וההליכים נגדה הותלו. בספטמבר 2007 אותרה וההליכים חודשו. ההגנה ביקשה לדחות את הדיון לשם לימוד החומר והפניית הנאשמת לקבלת חוו"ד פסיכיאטרית. בהמשך הנאשמת ילדה ושוב חדלה להתייצב בביהמ"ש. סיבות נוספות לעיכוב: חילופי סנגוריות ובקשות דחייה לשם ניהול משא ומתן עם התביעה.

רק בינואר 2009 ההגנה ביקשה לקבוע את התיק להוכחות.

במועד שנקבע לשמיעת העדים, הנאשמת חזרה בה מהכפירה והודתה בכתב האישום המתוקן. היא נמצאת בקשר עם שרות המבחן במשך כשנה והוגשו בעניינה מספר תסקירים. ההמלצה הסופית היא לענישה שיקומית כפי שיפורט בהמשך.

תמצית הנתונים הכלולים בתסקירים:

בת 39 ילידת גרוזיה, רווקה, אם חד-הורית לשני תינוקות. נמצאת בקשר עם עו"ס קהילתית המסייעת לה.

עלתה לארץ עם אמה בשנת 1994 בהיותה בת 14.

האם, בת 47, מכורה לאלכוהול ומנהלת אורח חיים לא יציב. התקשתה לתפקד ולא הייתה מסוגלת להוות מסגרת תומכת ומכילה עבור בתה שגדלה מרבית השנים אצל סבתה ודודתה. מערכת היחסים בין האם לבת קשה ומורכבת.

הנאשמת עבדה לפרנסתה בעבודות מזדמנות ותמכה כספית באמה. באותה תקופה החלה לצרוך סמים. על רקע התמכרותה לסמים לצד מצבה המורכב של האם, מערכת היחסים ביניהן הסלימה. הנאשמת תיארה יחסים קונפליקטואלים שהגיעו לכדי אלימות הדדית מצד אחד, ויחסי תלות מצד שני.

שרות המבחן הפנה את הנאשמת למסגרת טיפולית בחיפה שם הצליחה לשהות כשבוע ועזבה את המקום. לאחר מכן הופנתה ליחידה לנפגעי סמים (להלן היחידה).

התסקיר השני מציין שתוף פעולה ומוטיבציה מצד הנאשמת לתהליך הגמילה מסמים. שרות המבחן סבור כי בעת ביצוע העבירות כלפי האם, הנאשמת היתה נתונה להשפעת סמים.

התסקיר מציין כי האם והבת חידשו הקשר ביניהן והאם דיווחה על שיפור היחסים.

התסקירים הבאים מספטמבר ודצמבר 2009, מדווחים על המשך טיפול מוצלח ביחידה לנפגעי סמים, וכי הנאשמת לאחר לידת הילד השני עסוקה בהתמודדות יומיומית עם בעיות קונקרטיות. שרות המבחן התרשם כי היא גייסה כוחות לתהליך שינוי כשהיא מודעת יותר לדפוסים הרסניים בהתנהגותה.

במרוצת תקופת הטיפול הנאשמת תיארה הידרדרות במצב ההתמכרותי של אמה שחזרה לצריכת אלכוהול מופרזת עד כדי פגיעה בתפקודה והנאשמת ראתה עצמה אחראית לשלומה ודאגה לצרכיה. בעקבות ההתדרדרות אצל האם, הנאשמת מתארת נסיגה גם במצב הנפשי שלה עצמה. שירות המבחן חוזר על התרשמותו כי הקשר בין הנשים מורכב וסימביוטי, וכי התפקיד ההורי אותו לקחה לעצמה הנאשמת ביחס לאמה, מחליש ומערער מצבה.

על פי התסקיר האחרון הנאשמת ממשיכה בתהליך טיפולי במהלכו רכשה כלים להתמודדות עם מצבי סיכון עבורה. כמו כן גייסה כוחות לתפקוד במישור ההורי הנותן משמעות לחייה. בשיחות תארה את עצמה כאם אחראית ומסורה הדואגת לצרכים הפיזיים והרגשיים של ילדיה ומשקיעה מאמץ בגידולם.

הבדיקות לגילוי סמים שמסרה נמצאו נקיות.