מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' סלאמה ואח'

החלטה

התיקון יעשה בגוף כתב האישום.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תש"ע, 29/04/2010 במעמד הנוכחים.

אביחי דורון, שופט

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים, אני מרשיע את הנאשם 1 בעבירות של נהיגה ללא קסדה לפי תקנה 119 (ג) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961, אי ציות להוראות שוטר לפי תקנה 23 א' לאותן תקנות, נהיגה ללא רשיון נהיגה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התש"ל-1970, נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש, לפי סעיף 62 (2) + 38 (3) לאותה פקודה, נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח כלי רכב מנועי [נוסח חדש] תשל"א-1971.

את הנאשם 2 אני מרשיע ברכיבה ללא קסדה לפי סעיף 119 (ג) לתקנות התעבורה ובנהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תש"ע, 29/04/2010 במעמד הנוכחים.

אביחי דורון, שופט

גזר דין

על פי כתב אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט במסגרת הסדר טיעון, נסעו שני הנאשמים על קטנוע לא להם, שוטר שעמד בסמוך לניידת דרש מהם לעצור. הנאשם 1 לא ציית להוראה זו, נהג יחד עם הנאשם 2 בחוסר זהירות, התנגש בעמודי ברזל ושני הנאשמים נפלו מהקטנוע, עליו היו רכובים ללא קסדות כשהנאשם 1 נוהג ללא רשיון וביטוח והנאשם 1 נחבל באופן משמעותי כתוצאה מכך.

לנאשם 1 הרשעות קודמות, האחרונה המדווחת שבהן משנת 2005 ובעטייה של הראשונה, עבירת אלימות קשה. מרצה הנאשם כיום עונש מאסר של 68 חודשים.

לנאשם זה הרשעות תחבורתיות רבות ומגוונות בעטיים נגזרו עליו עונשי פסילה מכל סוג ומין.

גיליון הרשעות של נאשם 2 הינו מרשים אף יותר ,אף שנאשם זה אינו אסיר או עצור כרגע וגם גיליון הרשעותיו התעבורתיות מכביד.

יחד עם זאת, קיים הבדל של ממש מוחשי ומשמעותי בין שני הנאשמים. בעוד שהנאשם 1 נהג בקטנוע, השליטה בו הייתה נתונה בידיו באופן מוחלט ובאופן מוחשי, הנאשם 2 לכל היותר לא כיהה בנאשם 1 על דרך נהיגתו ובאשר חדל מכך הורשע אף הוא באותה עבירה.

האלמנט המשמעותי ביותר בכתב האישום בו הורשעו הנאשמים, אינו הפציעה של נאשם 1 אף שהיא משמעותית, אלא אי הציות להוראות שוטר ודרך הנהיגה שנלוותה לכך.

אני סבור שהענישה המבוקשת על ידי הסניגור תחטיא את מטרתה לא רק במישור הציבורי, הרתעתי, אלא גם במישור ההרתעתי כלפי נאשם 1 עצמו ובמובן מסוים דורש נאשם זה עונש מרתיע באופן שיתקן את דרכיו וימנע ממנו הסתבכויות בעתיד.

לעומת זאת, דרישת התביעה לעונש בעניינו של הנאשם 2, אינה הולמת את היסוד הנפשי בעבירה שבוצעה. צודק הסניגור באומרו כי מידת יכולתו של הנאשם 2 לשלוט על דרך נהיגתו של הנאשם 1 ועל העבירות שבוצעו, הייתה מינימלית ויש ליתן לכך ביטוי בעונש.

בהתחשב בכל הנתונים הללו, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

לנאשם 1:

1.מאסר למשך 6 חודשים, אשר חציו ירוצה במצטבר וחציו בחופף לעונש המאסר אותו מרצה נאשם זה כיום, מצאתי לנכון לחפוף את העונש בחלקו אין זאת אלא בשל טיעוני הסניגור אודות החרפת תנאיו של נאשם זה במסגרת שהותו בכלא מאז ביצוע העבירה.

2.אני פוסל את הנאשם 1 מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 8 חודשים וזאת במצטבר לכל פסילה אחרת אותה מרצה הנאשם כיום, מובהר שתקופה זו תחל מיום שחרורו של הנאשם מהכלא ולא קודם לכן.