מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' יעקובסון

החלטה

בתאריך 14.10.09 הודתה הנאשמת במסגרת הסדר טיעון בשלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית לאחר שארבעה אישומים בעבירה דומה נמחקו מכתב האישום.

על פי העובדות בהן הודתה הנאשמת, בוצעו העבירות במהלך חודשים מאי – יוני 2007 כאשר הנאשמת סירבה למלא אחר הוראת בית המשפט לעניני משפחה אשר קבע הסדרי ראיה לילד המשותף לה ולבן זוגה לשעבר, בכך שלא אפשרה לבן זוגה לשעבר לקבל את הילד על פי אותם הסדרים שנקבעו.

לאחר הודאתה נשלחה הנאשמת לשירות המבחן לקבלת תסקיר אשר נתבקש גם לבדוק את האפשרות שההרשעה בדין עלולה לפגוע בנאשמת ולהעביר את המלצתם בענין זה.

התסקיר הראשון לא בא בכל המלצה נוכח התרשמות שירות המבחן שלאור העובדה שהנאשמת מסרבת להעזר בשירותם לשם עיבוד קשייה ובדיקה לעומק של התנהגותה, לא מן הנמנע שביצוע העבירה תחזור על עצמה.

לבקשת הנאשמת ובא כוחה, הופנתה הנאשמת פעם נוספת לשירות המבחן ונוכח שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, בא בסופו של יום שירות המבחן בהמלצה להמנע מהרשעתה בכפוף להטלת צו מבחן זאת לאור התרשמות שירות המבחן שהרשעה בדין עלולה לפגוע בעתידה האישי והמקצועי של הנאשמת כאם מפרנסת חד הורית.

מכל התסקירים שהוגשו עולה תמונה של אם חד הורית המתמודדת עם בעיה קשה הקשורה בילד המשותף לה ולמתלונן וכי במהלך התקופה שמאז תחילת הקשר עם שירות המבחן ועד היום, לא חזרה המתלוננת על ביצוע העבירות עליהן היא נותנת את הדין היום, וכי נראה כי הפנימה את האיסור של ביצוע עבירה זו.

חרף המלצת שירות המבחן עתרה המאשימה להרשיעה את הנאשמת ולהטיל עליה עונש של מאסר על תנאי וקנס.

לטענת המאשימה, לא עולה מהתסקיר שתגרם לנאשמת פגיעה אנושית ומוחשית בשיקומה אם תורשע ואין המקרה נכנס לגדר החריגים שנקבעו בפסיקה כאלה המצדיקים סיום הליך פלילי באי הרשעה .

מנגד, עתרה ב"כ הנאשמת לאמץ את המלצת שירות המבחן שלטענתה, אופי העיסוק של הנאשמת כאופטומטריסטית עלול להפגע באם תורשע.

התלבטתי האם אכן נכנס מקרה זה לגדר אותם חריגים אליהם התכוונה הפסיקה כשהורתה שניתן לסיים במקרים חריגים הליך פלילי באי הרשעה.

אמנם מדובר בעבירות ישנות שמאז ביצוען חלפו כארבע שנים ובכך היה כדי למלא אחר התנאי של עבירה שאינה עומדת ברף חומרה שאינו מאפשר סיום ההליך באי הרשעה ואולם, לא ברורה לי מידת הפגיעה שעשויה להיגרם לנאשמת באם תורשע.

גם אם יהיה בהרשעה כדי לצמצם את אופציות מקומות העבודה שיהיו פתוחים בפני הנאשמת, ספק אם יהיה בכך משום פגיעה מהותית וממשית.

על אף האמור לעיל, נוכח הנסיבות המאוד מיוחדות של המקרה והקשיים האמיתיים עמם מתמודדת הנאשמת, כפי שעולה מהתסקיר, ועל מנת שלא להקשות על הנאשמת בהליך הטיפולי אותו היא עוברת כיום במסגרת שירות המבחן, החלטתי לפנים משורת הדין להימנע מהרשעתה.

סוף דבר, אני קובעת שהנאשמת ביצעה את העבירות בהן הודתה ונמנעת מהרשעתה.

אני מטילה על הנאשמת צו מבחן למשך שנה מהיום.

מובהר לנאשמת שאם לא תמלא אחר דרישות שירות המבחן, ניתן יהיה להרשיעה ולגזור את דינה מחדש.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ב' אב תש"ע, 13/07/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת