מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' יסעור ואח'

החלטה

מונחת לפני בקשת הנאשם 1 לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, וכן על בסיס טענה של סיכון כפול.

הרקע

א. בכתב האישום מיוחסות לנאשם העבירות הבאות:

ארגון משחקים אסורים, עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

החזקת מקום למשחקים אסורים, עבירה לפי סעיף 228 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ב. ביום 26.10.06, הודה והורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון בת.פ 5743/06 בפני כבוד הש' יצחק יצחק בבימ"ש השלום בתל-אביב, בעבירה של ניהול עסק ללא רשיון, עבירה על סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 ופריט 7.6 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995. מוסכם כי העבירות התייחסו לאותו מקום, לגביו הוגש כתב האישום בתיק בו עסקינן.

טענות ההגנה

הסנגורית מבקשת להורות על ביטול כתב האישום בתיק זה מכוחן של שתי טענות מקדמיות שהוזכרו לעיל, ואלו הן:

הגנה מן הצדק, לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ").

סיכון כפול, לפי סעיף 149(5) לחסד"פ.

2. טענת ההגנה מן הצדק-

לטענת הסנגורית המאשימה התנהגה התנהגות בלתי ראויה מצד המאשימה בהגשת כתב אישום זה, מאחר והנאשם כבר הורשע בתפ 5743/06 בגין אותה מסכת עובדתית אחת, בשעה שהיה ניתן לצמצמה להליך אחד, שהרי קצין תביעות רישוי מרחב דן ומפלג תביעות ת"א הינם "אותה מדינת ישראל" וגם אם מדובר בשתי יחידות שונות אין הדבר מצדיק את הטרדתו החוזרת ונשנית של הנאשם בפלילים.

3. טענת 'סיכון כפול'-

לטענת ההגנה, התביעה העמידה את הנאשם בסכנת הרשעה בעבירה שנשקפה לנאשם בהליך קודם, וסכנה זו מהווה מניעה מספקת שלא לפתוח בהליך פלילי נוסף נגדו.

לטענתה, לו הנאשם היה כופר בתיק הרישוי במהלך ניהול ההוכחות היו מתגלות עבירות ההימורים, ובית-המשפט קמא היה יכול להרשיעו מכח סעיף 184 לחסד"פ, ובכך היתה נמנעת הגשת כתב האישום נגדו בתיק דנן.

טענות התביעה

1. הנאשם לא היה יכול להסתמך על דברי התובעת בתיק בו הורשע, כי "ההליך בעניין בית העסק יגיע לסיומו עם תום הדיון בתיק הרישוי", מאחר וזוהי "הבטחה שלטונית" אותה יש להוכיח במהלך המשפט.

2. כתב האישום בתיק זה שונה מהותית מכתב האישום בתיק הרישוי.

3. בין מפלג התביעות הפליליות ובין מחלקת רישוי העסקים אין ולא כלום. בידי כל רשות סמכות שונה, וכל אחת פועלת בתחומה ללא פיקוח או בקרה מצד האחרת.