מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' דכטיאר ואח'

פסק דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בתקיפות של תקיפת שוטר והעלבת עו"צ בכך שבתחילת חודש דצמבר 2006 ירק בפניו של שוטר , צעק לעברו "נאצי" ובהמשך הניף את ידיו ורגליו ופגע בפלג גופו העליון של שוטר.

תחילתו של האירוע בהתקהלות של קבוצת פנקיסטים שכללה את חברו של הנאשם, הוא הנאשם 2 שהלך לעולמו, והתערבותו של הנאשם באירוע זה.

אין ספק שלא ניתן להקל ראש בהתנהגות הנאשם כשיריקה בפניו של שוטר וכינויו כנאצי חמורים יותר מאשר הכאה סתם שכן הם כוללים לא רק תקיפה אלא גם ביזוי.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת לשאלת ביטול ההרשעה. הכלל הוא כי מי שנמצא חייב בדינו יורשע בשל העברות בהן הודה כאשר החריג לכך הוא אי הרשעה בנסיבות מיוחדות בהן הנזק שייגרם לנאשם כתוצאה מעצם ההרשעה אינו שקול מול הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה (ראו: הלכות כתב ורומנו). נתתי דעתי גם לפס"ד אליו הפנתה ב"כ המאשימה [ע"פ (מחוזי-ת"א) 7241/09 מדינת ישראל נגד סרגיי בן יהודה דוידי , לא פורסם (28.6.2009]

ככלל, יש לבחון את הנזק הספציפי שייגרם לנאשם כתוצאה מעצם ההרשעה. אולם, כפי שהוכר בפסיקה, לעיתים גם נזק צפוי ומסתבר שאינו נזק קונקרטי שעלול להיגרם לנאשם לאור נסיבותיו, דימויו העצמי, תוכניותיו לעתיד וגילו יכולים להביא לאי הרשעה [ראו למשל: ע"פ 9090/00 בועז שניידרמן נגד מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים), 22.2.2001].

בענייננו המדובר אומנם על נאשם בן למעלה משלושים אך יש לקחת בחשבון את עובדת עלייתו ארצה בגיל 18, את קשיי ההתערות בישראל כמו גם את האירוע הטראגי שחווה עם משפחתו עת נרצח אחיו בשנת 2001.

ברור למדי כי נקודת הפתיחה של נאשם זה היא בעייתית וכי עומס של הרשעה פלילית עלולה להקשות עליו במידה רבה ותוכניותיו ולהשתלב בתחום העבודה בכלל ובאקדמיה בפרט.

שוכנעתי כי הנאשם נוטל אחריות על מעשיו, מבין כי אילולא התנהגותו לא היה מסלים האירוע ובכלל הנסיבות הגעתי למסקנה כי ניתן להימנע מהרשעה, כאשר במקביל יש להטיל על הנאשם של"צ בהיקף משמעותי היחד עם פיצוי למתלונן.

לפיכך מכוח סעיף 192א לחסד"פ אני מבטל את הרשעת הנאשם כפי שניתנה ביום 9.6.2009. אני קובע כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, היינו עבירות של תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור ונמנע מלהרשיעו.

אני מטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 240 שעות, על פי התכנית שגובשה ע"י שירות המבחן. הנאשם ישלים את ביצוע העבודות בתוך שנה מהיום. שירות המבחן רשאי לשנות את תכנית השל"צ על פי הבנתו, אם יתעורר צורך בכך.

אני מחייב את הנאשם בפיצוי למתלונן : פקד שרון הרפז מ.א 1001387 בסך 1200 ₪. הפיצוי ישולם בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.1.2010. הפיצוי יופקד בקופת ביהמ"ש ויועבר למתלונן.

למען הסר ספק הפיצוי מהווה חלק מתנאי המבחן על פי סעיף 11 לפקודת המבחן.

הוסבר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי השל"צ או הפיצוי, ניתן יהיה להחזירו לביהמ"ש, להרשיעו ולהוסיף על עונשו.

ניתנה והודעה היום ה' כסלו תש"ע, 22/11/2009 במעמד הנוכחים.

מוקי לנדמן, שופט