מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' נסים

החלטה

1.להלן נימוקי החלטתי מיום 10/10/10 בה הוריתי על ביטול פסה"ד מיום 15/09/10 (להלן: "פסה"ד").

2.         המבקש קיבל הודעת תשלום קנס בגין עבירה מיום 9.1.08 של נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

            המבקש הגיש בקשה להישפט ונשלחה לו הזמנה לדין ליום 15.9.08. במועד זה , המבקש לא התייצב, לפיכך נשפט בהיעדרו ונגזרו עליו קנס בסך 750 ₪.

3.         המבקש הגיש בקשה לביטול פסה"ד.

לטענת המבקש, הוא מעולם לא קיבל הזמנה לדין, ולפיכך לא התייצב.

לטענת המבקש, בקשתו להישפט הוגשה ונשלחה למטה הארצי באמצעות ב"כ, עו"ד חודורוב והכתובת שצויינה בבקשה להישפט ככתובת למשלוח ההזמנה, הינה כתובת משרדו של ב"כ.

לטענתו, ההזמנה לדין לא נשלחה לכתובת ב"כ, אלא לכתובת מגוריו, שם הוא לא קיבל הודעה על המועד שנקבע לדיון.

לבקשתו לביטול פס"ד, צירף ב"כ המבקש דוגמאות של בקשות להישפט של נהגים אחרים שנשלחו בדיוק כפי שנשלחה בקשת המבקש דנן, ובאותם מקרים נשלחו ההזמנות לדיון למשרד ב"כ המבקש.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה בנימוק, כי למבקש נשלחה ההזמנה לדיון, אולם המבקש בחר שלא לקבלה, ההזמנה חזרה בציון "לא נדרש", ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו.

5.עיינתי בבקשה ובתגובה, והגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.

6.         סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי מציב שתי דרישות חלופיות אשר בהתקיים אחת מהן יורה בית המשפט על ביטולו של פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם: קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של הנאשם במשפטו או גרימת עיוות דין לנאשם כתוצאה מאי ביטול פסק הדין.

7.         מאחר ועפ"י אישור המסירה שהמציאה התביעה לתיק ביהמ"ש, ההזמנה לדין נשלחה לכתובת המבקש ולא למשרד בא כוחו, שלא קיבל הזמנה לדיון, זימנתי הצדדים לדיון.

            לאחר שהמבקש הוזהר כדין, בדיון שהתקיים ביום 10.10.10, הוא חזר בעדותו על גרסתו האמורה לעיל, כי לא קיבל הודעה על דבר דואר רשום.

ב"כ המשיבה חקרה את המבקש על גרסתו וזו לא הופרכה.

8.אין מחלוקת בין הצדדים, כי לא נשלחה הזמנה לדיון לב"כ המבקש, על אף שכתובתו צויינה בבקשה להישפט.

לא הובאה בפניי ראיה כדי לסתור את טענת המבקש, כי הוא לא קיבל הודעה על קיומו של דבר דואר רשום, שהוא נדרש לקחתו מסניף הדואר.

כידוע, סניפי הדואר נוהגים לשלוח הודעה ראשונה ושנייה, וציון על כך נרשם על גבי דבר הדואר. במקרה דנן, דבר הדואר הוחזר למשטרה וע"כ היה בידיה ההוכחה על משלוח הודעה כזו, אם הייתה כזאת.

מכיוון שראיה כזו לא הובאה בפניי וגירסתו של המבקש, כי לא קבל הודעה על דבר דואר רשום, לא הופרכה בחקירתו הנגדית, חייבת אני לקבל את גרסתו בשלב זה כמוכחת וניתן לומר, שנסתרה החזקה שבתקנה 44 א לתקנות התעבורה.

9.ע"כ העובדה שדבר הדואר הוחזר משום שלא נדרש, אינו יכול להוות מסירה קונסטרוקטיבית, כי עפ"י הראיה שבפניי, לא הוכח שהמבקש ידע על קיומו של דבר הדואר, היינו ההזמנה לדיון וכפועל יוצא, על מועד הדיון עצמו.