מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' יעקובי אביעד להב

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך שבתאריך 08.02.08 בשעה 0247 נהג רכב בהיותו שיכור, ובדגימת ליטר אוויר נשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 610 מיקרו גרם , עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה וסעיף 64(ב) לפקודת התעבורה.

לטענת ב"כ הנאשם לא הוכחה העבירה של נהיגה בשכרות שכן בדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם לא עמדה בנוהלי המשטרה המחייבים המתנה של 15 דקות בטרם ביצוע הבדיקה, במהלכם יש לוודא כי הנאשם לא שתה, לא אכל ולא הקיא, ולא עישן חמש דקות טרם הבדיקה.

לאר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן, ועיינתי בראיות, בפרוטוקול ובסיכומי הצדדים, ושקלתי את טענותיהם, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי התביעה הוכיחה את עובדות כתב האישום. שוכנעתי כי בדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם עמדה בנהלים וכי במשך 15 הדקות שקדמו לבדיקה נשמר התנאי לפיו הנאשם לא שתה, לא אכל, לא הקיא ולא עישן. עדותם של עדי התביעה שנסמכה על רישומים שנערכו סמוך לאחר עצירת רכבו של הנאשם ובסיום האירוע, עשתה עלי רושם אמין. עדותו של הנאשם, ממצאי בדיקת המאפיינים ובקבוק וודקה שנמצא ברכבו, חזקו את התרשמותי כי נהג בהיותו שיכור.

ואלה הנימוקים המפורטים להחלטתי :

עד תביעה מס' 3, רס"ר תומר גמדני, ערך לנאשם בדיקת נשיפה בשעה 0316. קודם לכן, בשעה 0310, נערכה בדיקת נשיפה ראשונה אשר נכשלה. גמדני לא ראה את הנאשם נוהג ברכב, כי אם הנאשם הובא אליו לתחנת המשטרה בכפר סבא לצורך עריכת בדיקת הנשיפה במכשיר "ינשוף". במזכר (ת/5) שערך גמדני הוא מוסר תיאור מפורט של נסיבות הבאתו של הנאשם לבדיקה. העד מציין את השעה המדויקת - 0250 - בה הודיע לו צוות מתנדבים על הצורך בעריכת בדיקת נשיפה לנאשם.

עד תביעה מס' 2, המתנדב דני נווה, תיעד בדו"ח הזמנה לדין (ת/3) ובדו"ח עיכוב (ת/4) את הפעולות שביצע במהלך האירוע. בעת שהיה בסיור הבחין המתנדב במחסום של שוטרי סיור אשר עצרו את רכבו של הנאשם וביקשו סיוע בטיפול בנאשם לצורך ביצוע בדיקות שכרות. המתנדב ציין ב-ת/3 כי בשעה 0250 הודיע לנאשם כי הוא מעוכב לצורך ביצוע בדיקת שכרות במשטרה.

מכאן עולה כי החל מן השעה 0250 עוכב הנאשם. בשעה זו הגיע המתנדב למקום עצירתו של הנאשם ובשעה זו אף הודיע לגמדני על הצורך בעריכת בדיקת נשיפה לנאשם.

את שעת עצירתו של הנאשם על ידי שוטר הסיור, עד תביעה מס' 1, רס"ר נזים איסקנדרוב, אנו למדים מן המזכר (ת/2) שערך, והיא 0247, דקות ספורות בטרם הגיע המתנדב למקום. העד נזים ערך שני מזכרים כאשר במזכר הראשון (ת/1) לא התייחס לשעת עצירת הנאשם או לכך ששמר עליו במשך 15דקות ואילו במזכר השני (ת/2) פירט כי הנאשם נעצר בשעה 0247 וכי נשמר עמו קשר עין רציף מרגע עצירתו עד שהועבר לטיפול צוות המתנדבים.

ב"כ הנאשם מבקש להסיק מרישום שני המזכרים כי שעת עצירתו של הנאשם לא הוכחה. לטענתו נרשמה שעת עצירת הנאשם בדיעבד במזכר ת/2 ואף נעשה בה תיקון, ולכן גם לא הוכח זמן ההמתנה של 15 דקות.

אין לקבל טענה זו, שכן לא זו בלבד שהעד נזים רשם את שעת עצירתו של הנאשם במזכר ת/2 אלא ששעת העצירה, 0247, עולה מעדותו של המתנדב שהגיע למקום. המתנדב העלה זאת על הכתב בת/3 : " הנהג נעצר על ידי שוטר מכפר סבא בשעה 0247 אשר שמר עליו ביחידות ובקשר עין רצוף על מנת שלא ישתה יעשן או יקיא או יאכל . הנהג נלקח על ידי בניידת ונמסר לשוטר תומר לביצוע בדיקת השכרות".

שני המזכרים ת/1 ו-ת/2 נכתבו באותו מועד ועל כן אני דוחה את טענת ב"כ הנאשם כי נזים רשם מזכר חדש על מנת להתאימו לשעת עריכת בדיקת הנשיפה.

המתנדב העיד בבית המשפט והסביר כיצד ידע לרשום במסמכים שערך את שעת עצירתו של הנאשם כאשר לא הוא עצר אותו : " אנו במקרה עברנו שם, 2,3, דקות לפני כן הוא עצר את הנהג " (עמוד 8 שו' 11), וכן : "שאלתי אותו מתי עצרת אותו הוא אמר לי את השעה. לא אני עצרתי אותו הוא אמר לי עצרתי אותו לפני שתים שלוש דקות או שהוא אמר לי את השעה, לא זוכר " (עמוד 8 שו' 16-17).

המסקנה המתבקשת מעדות זו הינה כי המתנדב הגיע למחסום המשטרתי על מנת לסייע לשוטר הסיור בטיפול בנאשם שנחשד בנהיגה בשכרות דקות אחדות לאחר שהנאשם נעצר. לפיכך, הואיל והמתנדב הגיע למקום בשעה 0250 אשר זו גם השעה בה הודיע בקשר לגמדני על האירוע, הרי שסביר שהנאשם נעצר על ידי שוטר הסיור בשעה 0247.

יתר על כן, במזכר ת/5 רושם העד גמדני כי למתנדב נמסר " מזכר אשר מציין את שעת העצירה ושמירה על קשר עין ושרשרת של שמירה רצופה על הנהג שלא ישתה ולא יאכל ולא יעשן ולא יקיא עד שנמסר אלי ואז אני שמרתי על כך ובצעתי לו בדיקה בינשוף בשעה 0316 ". מכאן, שכאשר הובא הנאשם על ידי המתנדב לעד גמדני, צורף גם המזכר- ת/2 של העד נזים המפרט נתונים אלה. כך שהמזכר נרשם בזמן אמת והפרטים המופיעים בו מהימנים.

גם אם עדי התביעה אינם מדייקים בציון השעה בה נעצר הנאשם על ידי נזים אין בכך כדי ליצור ספק בכך שבדיקת הנשיפה בוצעה על פי הנהלים.

הואיל ובדיקת הנשיפה בוצעה בשעה 0316, הרי שגם אם אצא מנקודת הנחה כי השעה 0247 , הרשומה במסמכי התביעה כשעת עצירת הנאשם, אינה מדויקת, הרי שהוכח כי החל מהשעה 0250 הועבר הנאשם לטיפולו של המתנדב, עוכב והועבר על ידו לעד גמדני לעריכת הבדיקה. אין ספק כי החל מהשעה 0250 היה הנאשם תחת שמירה ובפיקוח מלא של המתנדב. משעה זו ועד ביצוע בדיקת הנשיפה חלפו 26 דקות בהן הנאשם לא אכל, לא שתה, לא הקיא ולא עישן, ולפיכך התבצע נוהל הפעלת "הינשוף" כראוי.

בנסיבות אלה אין משמעות לכך שהמסמך עליו רשם המתנדב, לפי עדותו, את שעת עצירת הנאשם על ידי נזים, לא נמצא. אני נותנת אמון בעדות המתנדב כי הגיע למקום בשעה 0250, דקות מספר אחרי עצירתו של הנאשם והעבירו אחרי דקות ספורות נוספות לגמדני בתחנת כפר סבא.

המסמך ת/6 – דו"ח הפעלת ינשוף, מחזק את עדותו של גמדני כי וודא עם צוות המתנדבים את שמירת הנוהל של 15 דקות.

אני דוחה כבלתי מהימנה את עדותו של הנאשם הטוען כי אחד מן השוטרים שעצרו אותו נתן לו לעשן סיגריה. הנאשם לא ידע לומר את שמו של השוטר וגרסה זו לא הוצגה בפני עדי התביעה בחקירתם הנגדית. עדותו זו עומדת בסתירה לעדותו של העד גמדני אשר שמר על הנאשם מרגע שהועבר לטיפולו על ידי המתנדב ולעדותו של המתנדב. גם המתנדב וגם גמדני בקיאים בנוהלי עריכת בדיקות נשיפה ואני משוכנעת כי איש מהם לא הציע לנאשם לעשן סיגריה ואפשר לו לעשן טרם הבדיקה.