מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי נ' פיינלייב

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בו יוחסה לו עבירה הגורמת חבלה של ממש. על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 18/08/07 הבחין המתלונן המתגורר בשכנות לאימו של הנאשם בחפץ שהושלך מקומת המגורים של האם. המתלונן פנה אל האם ושאל לפשר השלכת החפץ. כעבור מספר דקות הגיעו הנאשם ואימו אל בית המתלונן דפקו בדלת בחוזקה ובהמשך תקף הנאשם את המתלונן בכך שאחז בחולצתו בחוזקה, החל צועק ומגדף והיכה באגרופים בפניו באוזניו, הפילו ארצה והמשיך לבעוט בו בחוזקה בעודו שוכב על הארץ. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן סימני חבלה ונפיחות בפנים, בקרקפת, בבית החזה, בכף היד, באוזן וכן סטייה מינימלית של האף.

בעניינו של הנאשם התקבלו תסקירים מטעם שירות המבחן. מהתסקירים עולה כי מדובר באדם כבן 34 נשוי ואב לשלושה ילדים. לנאשם אין הרשעות קודמות כלשהן והוא מתפרנס מעבודתו במוסך. בשיחותיו בשירות המבחן הודה הנאשם במיוחס לו באופן חלקי והפנה אצבע מאשימה כלפי המתלונן אשר לדבריו השליך עליו כיסא ושבר את רגלו. על רקע זה ביקש שירות המבחן לוודא כי הנאשם אכן מודה במיוחס לו. בדיקה כזו אכן התבצעה בדיון הקודם והנאשם שב ולקח אחריות מלאה על המפורט בכתב האישום המתוקן. שירות המבחן התרשם שהרשעתו בדין עלולה לחבל בהזדמנויות תעסוקתיות עתידיות ועל כן המליץ לסיים את ההליכים ללא הרשעה ולהורות על ביצוע עבודות של"צ בהיקף של 100 שעות.

ב"כ הנאשם הצטרף להמלצות שירות המבחן ואף הציג מסמך המעיד על אפשרות של פגיעה קונקרטית בקידומו של הנאשם במקום העבודה אם תישאר ההרשעה על כנה. מנגד, עתרה התביעה להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו מאסר על תנאי , את סכום הפיצוי המוסכם וכן של"צ בהיקף נרחב יותר מזה המומלץ על ידי שירות המבחן.

לטעמי, חסד עשתה התביעה עם הנאשם בכך שלא עתרה להטלת מרכיב עונשי של מאסר בפועל על הנאשם. מכתב האישום עולה מעשה אלימות חמור וברוטלי ביותר. די לעיין בתמונות ובתעודה הרפואית על מנת להתרשם מעוצמת המהלומות שספג המתלונן מידי הנאשם. ב"כ הנאשם ביקש לצייר את האירועים כקטטה הדדית, אך לנוכח המפורט בכתב האישום לא ניתן לקבל עמדה זו, אשר עומדת בסתירה לעובדות בהן הודה הנאשם. כמו כן עיינתי בתעודות הרפואיות שהוצגו לגבי מצבו של הנאשם בעקבות אותו עימות אלים ולא ניתן לראות כל פרופורציה בין הנזק שנגרם לו שעיקרו בשבר בבוהן הרגל לבין החבלות הקשות שנגרמו למתלונן, כתוצאה מאותה תקיפה ברוטלית מידי הנאשם.

כידוע, תנאי בסיסי להימנעות מהרשעה הינו כי סוג העבירה ונסיבותיה מאפשרים לוותר בנסיבות המקרה על הרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה. לטעמי, המקרה הנוכחי אינו עומד ואף אינו קרוב לעמוד בתנאי זה. מדובר במעשה אלימות חמור ועל בית המשפט מוטלת החובה להטיל ענישה מרתיעה והולמת על מי שנוקטים במעשים כגון אלה, ודאי כשהם ננקטים כלפי אנשים מבוגרים אשר מתקשים להגן על עצמם. לפיכך, גם אם עלול להיגרם לנאשם נזק כזה או אחר, ואין וודאות שכך יהיה, הרי שמדובר במחיר מתחייב ממעשיו של הנאשם עצמו ואין לו להלין אלא על עצמו בהקשר זה.

כאמור, לא עתרה התביעה למאסר, ולו בעבודות שירות, ועל כן לא אחמיר עם הנאשם מעבר למבוקש על ידי התביעה. יחד עם זאת, גם לטעמי תקופת השל"צ המומלצת קצרה ואינה משקפת די הצורך את שיקולי הענישה המתחייבים, ולפיכך מרכיב השל"צ יהיה בהיקף רחב יותר מזה המומלץ על ידי שירות המבחן.

לאור כל אמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.8 חודשי מאסר על תנאי ותנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת אלימות כלפי גוף.

2.פיצוי למתלונן עד תביעה מס' 2 בכתב האישום בסך 5000 ₪ . הפיצוי יועבר לידי המתלונן מתוך הסכום שהופקד על ידי הנאשם בקופת בית המשפט.

3.הנאשם יבצע של"צ בהיקף של 200 שעות בהתאם לתוכנית שתגובש עבורו בשירות המבחן ותועבר לאישורי בתוך 30 יום. על הנאשם להשלים ביצוע עבודות בתוך שנה מהיום ואם לא יעשה כן עשוי בית המשפט להתבקש לדון בעניינו מחדש ולגזור את דינו בהתאם.

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר א תשע"א, 01/03/2011 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

הוקלד על ידי: מזל קורן