אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' קונסטנט

מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' קונסטנט

תאריך פרסום : 19/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
4022-08
14/09/2010
בפני השופט:
איטה נחמן

- נגד -
התובע:
מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי
הנתבע:
מירקין קונסטנט (עציר)
פסק-דין

פסק דין

1.הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות של תקיפה חבלנית, עבירה על סעיף 380 בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); תקיפה סתם, עבירה על סעיף 379 בחוק ותקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה על סעיף 379+ 382(ג) בחוק.

2.על פי עובדות כתב האישום המתוקן:

אישום ראשון-

במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם ופאינה מירקין (להלן: "המתלוננת"), בהליכי גירושין, והמתלוננת התגוררה ברח' בלקינד 16 בראשל"צ (להלן: "הדירה"), ביחד עם חברתה, דנית אבוטבול (להלן: "המתלוננת 1"). בתאריך 05.09.08, בשעה 23:00 לערך, בדירה, על רקע כעסה של המתלוננת 1 על הנאשם כי מנע ממנה ומחברה לאכול עמם בצוותא, תקף אותה הנאשם בכך שתפס אותה בכתפיה, ניערה ומשך בידה עד שהמתלוננת 1 נמלטה לחדרה. בהמשך לאמור לעיל, הצליח הנאשם להיכנס לחדרה של המתלוננת 1 ותקף אותה שלא כדין ללא הסכמתה, בכך שתפס בחוזקה בזרועותיה תוך שהוא שורט אותה. כתוצאה ממעשה התקיפה, כמפורט לעיל, נגרמו למתלוננת 1 חבלות של ממש: סימני חבלה והמטומות בזרוע ימין.

אישום שני-

בתאריך 08.08.08, בשעה 23:59 או בסמוך לכך, בדירה, תקף הנאשם את המתלוננת 1, בכך שתפס בידיה ומשך אותה לכיוון דלת היציאה, שלא כדין וללא הסכמתה. בהמשך לאמור לעיל, תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין וללא הסכמתה, בכך שמשך אותה מדלת חדר האמבטיה, תפס אותה בכתפיה ומשך אותה עם צידה כלפיו.

3.בישיבת יום 17.06.09 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה, ונשלח לקבלת תסקיר שרות המבחן אשר התבקש להתייחס, בין היתר, לאפשרות סיום ההליך ללא הרשעה.

4.בעניינו של הנאשם התקבלו מספר תסקירים משרות המבחן:

א. בישיבת יום 06.09.09 הוגש תסקיר ראשוני בעניינו של הנאשם המבוסס, בין היתר, על הכרות קודמת עם הנאשם ומשפחתו וכן שיחות נוספות במסגרת ההליך הנוכחי. מן התסקיר עולה כי הנאשם בן 34, גרוש, ואב לשתי בנות. להתרשמות שרות המבחן המדובר בנאשם בעל קשיים רגשיים לצד יכולות קוגניטיביות ותפקודיות, שמשקיע מאמצים בתהליכי הסתגלות לגירושין ופירוק המשפחה הגרעינית ומקבל אחריות על התנהגותו הבעייתית והאלימה. בהתאם לשינויים ההדרגתיים בתנאי שחרורו, עליהם המליץ שרות המבחן, הנאשם מתגורר כיום בשכירות בגפו, עובד ומגיע לבית גרושתו כדי לקחת את בנותיו כפי יכולתו הנוכחית לטפל בהן. להערכת שרות המבחן, בתנאים הנוכחים של תפקוד מסודר ועצמאי יותר, כשהוא נתון בטיפול, הסיכון להישנות התנהגות אלימה פוחת. לאור האמור לעיל,המליץ שרות המבחן על העמדתו במבחן שרותם למשך שנה על מנת לקיים עימו שיחות מעקב פרטניות, ובתנאי שימשיך בטיפול הקבוצתי בו הוא לוקח חלק כיום.

ב. בישיבת יום 23.11.09 התקבל תסקיר משלים אודות הנאשם ממנו עולה התרשמותו של שרות המבחן בדבר התקדמותו של הנאשם בהליך הטיפולי וממאמציו לבסס שינוי בעולמו הרגשי ובהתנהגותו. עוד הוסיף שרות המבחן כי הנאשם מודע כיום יותר לקשייו ומקורם, מסוגל יותר ליישם את התובנות אליהן הגיע ומבין שעליו להמשיך בטיפול לטווח הארוך. לאור מאמציו והישגיו, המליץ שרות המבחן להימנע מהרשעתו, זאת גם בשל הקשיים שהרשעה עלולה להציב בפניו מבחינה מקצועית ותעסוקתית. כמו כן שב שרות המבחן על המלצתו להעמיד את הנאשם במבחן שרותם למשך שנה.

ג.בישיבת יום 12.05.10 התקבל תסקיר מסכם אודות הנאשם ממנו עולה כי הנאשם עסוק בטיפול בהעמקה בנטייתו לאורך השנים לתפוס את עצמו כקורבן, שהשפיעה על אורח מחשבתו ותפקודו וגרמה לדימוי עצמי נמוך וחוסר בטחון בולט. להערכת שרות המבחן הנאשם מתקדם בהדרגה בטיפול ויש לכך השלכות חיוביות על הקשרים שהוא מקיים כיום במשפחה ובעבודה. עוד הוסיף שרות המבחן כי הנאשם וגרושתו פנו למטפלת זוגית וקיימו מספר שיחות סביב סוגיות בשיתוף הפעולה שלהם בגידול הבנות. להתרשמות שרות המבחן שיחות אלה סייעו להם להגיע ליותר פתיחות והידברות, מצב שתורם לרגיעה וטיפול מסודר בהן. שרות המבחן שב על המלצתו להעמידו במבחן ללא הרשעה על מנת לאפשר את המשך הטיפול המתואר ובניית המסלול המקצועי שלו.

5.במסגרת הטיעונים לעונש העידה המתלוננת, גב' מירקין, גרושתו של הנאשם. בעדותה שבה על תוכנו של המכתב אותו הגישה למאשימה בו תיארה את התקדמותו הגדולה של הנאשם, הבנתו את הטעויות אשר עשה וכי כיום יש ביניהם יחסים נורמלים של אנשים המנהלים חיים נפרדים, תוך שהוא תומך בילדיהם. עוד העידה כי הנאשם הופנה בעבר לשרות המבחן ועבר לקבוצה טיפולית. לדבריה, הם התגרשו בתחילת 2009 והנאשם משלם מזונות עבור ילדיהם.

6.ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם ולעבירותיו נשוא דיון זה. עוד הוסיפה כי הנאשם הודה בעבר בתקיפת גרושתו, לא הורשע, נשלח לבצע 80 שעות של"צ ושולב בקבוצה טיפולית לצורך טיפול בבעיית אלימות. אולם, לדבריה, הטיפול לא הצליח הואיל והנאשם שב ותקף את גרושתו. לטעמה, חרף העובדה כי מן התסקיר האחרון עולה כברת הדרך הארוכה אותה עבר הנאשם, הרי שמדובר בנאשם אשר בעבר קיבל הזדמנות ולא השכיל לנצלה עת שב וביצע את אותן עבירות כלפי אותה מתלוננת. עוד הוסיפה כי אין המדובר בעבירות קלות וכי לא ניתן ללמוד על פגיעה תעסוקתית קונקרטית שהרי התסקיר האחרון לא דן בכך. אשר על כן, עתרה להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו ולגזור את עונשו למאסר על תנאי צופה פני עתיד, קנס ופיצוי למתלוננת.

7.ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש עתר להימנע מהרשעתו של הנאשם. עוד הוסיף כי בשל כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם נאלץ זה האחרון לוותר על עבודה בתעשייה אוירית, ולהיענות להצעות עבודה אחרות. כמו כן, לדבריו, ההליך הפלילי עומד לו למכשול פעם נוספת עת נשללת ממנו האפשרות לקחת חלק בקורס מורי דרך ולקבל תעודה בסיומו. ב"כ מפנה לנסיבות חייו הקשות של הנאשם והוסיף כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו ועבר כברת דרך ארוכה. כמו כן הגיש אסופה של פסיקה העוסקת בסיטואציות בין בני זוג, בהם ביהמ"ש מנסה ליצור איזון ראוי בין ההיבט העונשי לבין ההיבט השיקומי ונמנע מהרשעתו של נאשם.

8. הנאשם הודה בטעויותיו, לקח אחריות על מעשיו ומבקש להתחיל בחיים חדשים.

9.על פי ההלכה הפסוקה:

"מבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה, יש להרשיע את הנאשם, וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי דופן שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, לבין חומרת העבירה" (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3), 373).

בפרשת כתב מנה ביהמ"ש העליון (מפי המשנה לנשיא, כתוארו דאז, ש. לוין), את השיקולים שיש לשקול כאשר ביהמ"ש מכריע באם להרשיע את הנאשם בדינו, ובהם שיקולי שיקום- אם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה, חומרת העבירה ונסיבותיה, מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד, מידת הפגיעה של העבירה באחרים, החשש להישנות העבירות, יחסו של הנאשם לעבירה ומשמעות ההרשעה והשפעתה עליו ועל תחומי פעילותו, וכן שיקולים של אינטרס הציבור, השמים את הדגש על חומרת העבירה ונסיבותיה ועל האפקט הציבורי של ההרשעה.

בע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3), 685, 690, נפסק (מפי כב' השופטת א. פרוקצ'יה) כי על ביהמ"ש לאזן בין שיקולים של האינטרס הציבורי ונסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ