מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' כהן

גזר דין

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של מעשה מגונה -עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

נסיבות ביצוע העבירות פורטו בכתב האישום המתוקן ולפיהן ביום 13/03/08 בסביבות השעה 10:00 הגיע הנאשם לבית המתלוננת ואמה. בהמשך נכנסו לחדר המתלוננת והנאשם לחדרה על מנת לשוחח כשברקע רצון המתלוננת לקרב בין הנאשם לבין אמה. במהלך אותה שיחה ביקש הנאשם מהמתלוננת כי תיתן לו חיבוק ונשיקה וזו עשתה כן בתום לב. בנסיבות אלו אחז הנאשם בחוזקה ביד המתלוננת ולאחר מכן בחזה של המתלוננת מישש את שדה וחיבק אותה בהיותם לבושים. בתגובה שאלה המתלוננת את הנאשם לפשר מעשיו וכי אינו חבר שלה ויעזוב אותה. הנאשם השיב כי הוא יותר מחבר שלה ויש לה חזה רך ונעים ואף שאל אותה: "חיממתי אותך מתוקה?".

במסגרת הסדר הטיעון נשלח הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו. בתוך כך הצהירה התביעה כי אין הסדר עונשי.

התסקיר בעניינו של הנאשם, במסגרת פרק ההמלצה, מציין כי מדובר באדם בעל קושי בשליטה על דחפים מיניים כאשר במצבים מסויימים עלול לפעול באופן חסר רגישות ומשפיל. לאור העובדה כי הביע רצון בסיוע מצא אותו שירות המבחן מתאים לטיפול ייעודי לעברייני מין וכן לשילוב בעמותת "אפשר" לצורך בדיקת מצבו מבחינת התמכרות להימורים.

בתוך כך ממליץ שירות המבחן על צו של"צ בהיקף 100 שעות וכן השתת פיצוי כספי.

עמדת התביעה לעניין העונש היא כי יש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי.

לטענת ב"כ התביעה מדובר בעבירת מעשה מגונה בנסיבות חמורות בהן קורבן העבירה – המתלוננת חוותה פגיעה קשה וכואבת כעולה מתצהירה. עוד הוא מדגיש את הנסיבות בהן ראתה המתלוננת בנאשם כאב וכדמות קרובה אשר פגע בה תוך ניצול תמימותה כשהדברים עולים בקנה אחד עם דברי הנאשם לשירות המבחן וזאת כשקיים פער גילאים בין הנאשם והמתלוננת.

בטיעוניו מבהיר התובע כי נוכח החלטת הממונה על עבודות שירות לפיה אין הנאשם כשיר לבצע עבודות הוחלט בתיאום עם ראש השלוחה כי העתירה תהא לתקופת מאסר בפועל קצרה מזו שסברו לו יכול היה לעשות עבודות שירות.

עוד הוא מבקש כי הנסיבות האישיות של הנאשם ידחו במקרה זה בשל חומרת העבירה הנסיבות הקשות והעובדה כי המתלוננת נושאת את הצלקת עד היום כעולה מתצהירה.

ב"כ הנאשם מבקש כי בית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן ויסתפק בהטלת עונש בדמות של"צ ופיצוי למתלוננת.

השיקולים המקלים לטעמו והמצדיקים הקלה בעונש כדלקמן:

הנאשם נעדר עבר פלילי וללא תיקים פתוחים.

מדובר במעידה ראשונה ויחידה של מי שכל חייו ניהל אורח חיים נורמטיבי.

על פי הענישה הנוהגת ואף באופן שהולם את עמדת התביעה היה מקום להשית עליו עונש מאסר בדמות עבודות שירות ברם הנאשם אינו כשיר שכן הוא נענש בידי שמיים: עבר תאונת עבודה קשה ומאז חייו אינם חיים כעולה מן המסמכים הרפואיים שהוגשו לרבות אחוזי נכות גבוהים וטיפולים שונים.

לטענתו בשל הקשת הרחבה של בעיות רפואיות מהן סובל הנאשם בהן פגיעה קוגניטיבית, כאבי ראש, סחרחורת, טנטון, פגיעה בריכוז עצבנות יתר אין מקום לגזור עליו מאסר בפועל באופן שיגרום לו נזק נוסף אלא לאמץ את הפתרון שהציע שירות המבחן. ודהיינו עונש של"צ בבית תמחוי ברמלה. בעניין הענישה מבקש הסנגור להדגיש כי מדובר בעונש של ממש שיש בו היבט שיקומי כעולה מן הפסיקה שצרף.

שקלתי נסיבות העניין, שמעתי טיעוני הצדדים קראתי האמור בתסקיר שירות המבחן עיינתי בפסיקה ובמסמכים שצרף ב"כ הנאשם ובטרם אגזור את העונש אמנה את השיקולים הרלוונטים לגזירת הדין:

ראשית מדובר בעבירה חמורה של מעשה מגונה שהעונש בצידה הוא עונש מאסר מאחורי סורג ובריח וזאת לא בכדי שכן מן העבר השני מצוי ופעמים רבות מצויה קורבן העבירה שנושאת עמה את העבירה מהרגע שבו בוצעה ולשארית חייה.

נופך של חומרה עולה מן הנסיבות בתיק זה – המתלוננת לתומה ביקשה לדבר עם הנאשם על מנת להשכין שלום בינו לבין אמה- מי שהיתה בת הזוג של הנאשם. הנאשם ניצל את תמימותה ופגע בה. המעשים כמתואר בכתב האישום המתוקן הנם חמורים ובעיקר נוכח העובדה כי המתלוננת ראתה בנאשם כאב וכדמות סמכותית והוא פגע באמון שנתנה בו. הנאשם ניצל באופן בזוי את הקרבה שבינו לבין המתלוננת, את פער הגילאים ביניהם ובאופן פרדוכסלי דווקא הקרבה שנוצרה בעת השיחה ביניהם היא שעוררה את הנאשם לפגוע בה. כעולה מהדברים שמסר בשירות המבחן הוא היה מודע לרתיעתה ממנו אך הוא המשיך בפגיעה. במעשיו רמס הנאשם את כבוד המתלוננת, פגע בה בביתה כשבאותה עת נמצאת סבתא ובין היתר נגע בחזה של המתלוננת ונצמד אליה בניגוד לרצונה.