תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
105-10
14/09/2010
|
בפני השופט:
דוד לנדסמן
|
| - נגד - |
התובע:
מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
|
הנתבע:
ברק רצבי - בעצמו
|
|
החלטה
מסתבר כי מדובר בדו"ח פנימי שנרשם ע"י שוטר שכנראה לא היה במילוי תפקידו ולכן לא נעצר הנהג שביצע את העבירה.
הדו"ח נשלח בשלב מאוחר יותר לבעלת הרכב, והוסב על שם הנאשם מאחר ובאותו יום נסעו יחד והנאשם נהג זאת על פי המכתב ששלח הנאשם לבית המשפט.
הנאשם למעשה כופר בביצוע העבירה ובדרך השיגרה התיק היה נקבע ישירות לשמיעת הוכחות.
אלא, נשאלת השאלה איך יכול אזרח מן המנין להתגונן נגד אישום שאינו מבוסס על מדידה עם צילום כמו בעבירת מהירות או אי ציות לרמזור, אלא דו"ח של שוטר שלא עצר אותו במקום וידיעה על ביצוע העבירה כביכול הגיעה לידיעתו כשבועיים אחרי מעשה.
אולי במקרה הטוב יכול נהג מן המנין לזכור שבאותו יום היה באיזור בו מתיחס הדו"ח אבל לצפות ממנו שיכול להתייחס עניינית לעבירה של עקיפה שהינה פעולה שנהג יכול לבצע לעתים קרובות במהלך נסיעה, מבלי ששום דבר יוצא דופן קרה, הינו מאוד קשה ומעמיד אותו במצב מאוד לא הוגן.
זכות אלמנטרי של נאשם ולא חשוב באיזה עבירה מדובר, הינו לתת תגובה ולהסביר את המעשה ואם מדובר במקרה שיגרתי כזה, איזה התיחסות יכולה לבוא מהנאשם כאשר לא ניתן לזכור מה היה באותו יום, אם בכלל היה משהו.
אין אני מתיחס לפסיקה שקיימת על הזכות של נאשם להחקר ולמסור גירסה (פסיקה כזו נמצאת ברשותי) אבל נראה לי שבנסיבות כאלו היה מקום המשטרה תגיע בהקדם האפשרי לבעל הרכב ו/או לנהג ולפני רישום הדו"ח לחקור או לקבל גירסה ואחר כך לשקול אם יש מקום להגשת אישום נגד הנהג.
במצב עניינים זה, הנני סבור שי שמקום שהתביעה תשקול את עמדתה לפני שבית המשפט יקבע את התיק להוכחות.
הנאשם מביע את הסכמתו שאם התביעה תודיע לבית המשפט שהיא חוזרת בה מהאישום, אין לו שום טענות נוספות נגד המשטרה והענין ייחשב כסגור.
אני קובע לתזכורת התביעה ליום 7.11.10 בשעה 09.00 על מנת שרל"ת יתן את החלטתו לבית המשפט.
הנאשם אינו צריך לחזור לבית המשפט אלא אם כן יקבל זימון נוסף.
ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.
דוד לנדסמן, סגן נשיא
הוקלד על ידי: איריס בן-זיקרי