מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' שפרבר

החלטה

ביום 21.4.10, נדונה המשיבה לאחר שהורשעה על פי הודאתה בעבירות גניבה באמצעות כרטיס אשראי, לעונש מאסר של 36 חודשים. עונש זה כולל מאסר של 32 חודשים בגין העבירות בהן הורשעה בתיק נשוא הבקשה שבפני והפעלה מצטברת, תוך חפיפה פנימית של עונשי מאסר מותנים קודמים, כך שבסך הכל, כאמור, על המשיבה לרצות עונש של 36 חודשי מאסר.

בית משפט קמא הורה באותו יום על עיכוב ביצוע עונש המאסר מן הטעם שהמשיבה היתה משוחררת בתנאים עד לאותו מועד. בהחלטת עיכוב הביצוע נקבע כי היא תעמוד על כנה עד למתן פסק דין בערעור שהוגש. עוד הורה בית המשפט כי תנאי השיחרור שהוטלו על המשיבה במסגרת ההליך הנדון, יעמדו בעינם ובכללם מעצר בית בפיקוח ערבים ואיזוק אלקטרוני.

ביום 23.6.10, התקיים בבית משפט קמא דיון בבקשת משטרת ישראל, שהיא התובעת בתיק בבית משפט השלום, לבטל את ההחלטה על עיכוב ביצוע עונש המאסר וזאת לנוכח הפרות רבות של תנאי השחרור מצד המשיבה. בית משפט קמא דחה את הבקשה על הסף מן הטעם שהוא נעדר סמכות לדון בה לאחר שהוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ואפשר למשטרת ישראל לפנות בבקשה מתאימה לבית משפט זה.

בפתח הדיון הבהרתי לב"כ המשטרה כי עמדתי היא שהצדק עם בית משפט קמא בכל הנוגע לשאלת הסמכות. בעקבות זאת התייצב לדיון פרקליט מפרקליטות המחוז שכן על פי החוק אין תובע משטרתי מוסמך לייצג את מדינת ישראל בהליכי ערעור.

לגופה של הבקשה להורות על ביטול החלטת עיכוב הביצוע ועל ריצוי לאלתר של עונש המאסר שהוטל על המשיבה, טענה המדינה כי המדובר בהפרות חוזרות ונשנות המתועדות על ידי הפיקוח האלקטרוני, במעצרה של המשיבה במרכז מסחרי מחוץ לבית בו אמורה היתה לשהות כאשר האזיק האלקטרוני אינו על גופה וכשנתבקשה להזדהות, מסרה פרטים כוזבים. בחקירתה במשטרה שתקה המשיבה ולא התייחסה לנתונים הללו שהוצגו בפניה. עוד יש לציין כי לבית המשפט השלום הוגש תסקיר מעצר משלים ביום 10.6.10 מטעם שירות המבחן ובו מתועדת פנייתה של המפקחת על המשיבה, לפיה אין היא מוכנה להמשיך ולפקח עליה בביתה הן משום שהיא עומדת לטוס לחו"ל לפרק זמן של ממש והן משום ששהייתה בביתה יצרה חיכוכים. שירות המבחן המליץ בעקבות הפרטים הללו כי היא תיעצר לאלתר.

ממסמכי דוח הפיקוח האלקטרוני עולה, כי מאז ניתנה ההחלטה על עיכוב הביצוע, נערכו ביקורים במועדים שונים בבית בו אמורה היתה לשהות המשיבה והיא לא נמצאה בו. כך למשל מביקור ביום 9.6.10 עולה כי אחותה מסרה כי המשיבה ברחה מן הבית. ביקור מיום 17.6.10 מעלה כי לא רק שלא היתה בבית, אלא שהחוטים של בזק לא היו מחוברים והתקע שבקיר חתוך. אמנם הגיסה טענה שהילד שיחק שם, אולם כאמור לעיל המשיבה לא מסרה כל גירסה בעניין זה. את הדוח על מעצרה מחוץ לבית כבר הזכרתי.

עולה אם כן תמונה ראייתית ברורה של הפרות חוזרות ונשנות של תנאי השיחרור. ערעורה של המשיבה על חומרת העונש קבוע לימים הקרובים, היינו ל-14.7.10. על פניו נראה כי הסיכוי שהמשיבה תצא פטורה בלא כל עונש מאסר אינו גבוה. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום לבטל את ההוראה על עיכוב הביצוע ולהורות על ריצוי לאלתר של עונש המאסר.

משהגעתי למסקנה זו, על שירות בתי הסוהר להביא את המשיבה לדיון שנקבע בערעורה ביום 14.7.10.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תש"ע, 23/06/2010 במעמד הנוכחים.

נאוה בן אור, שופטת

הוקלד על ידי: רוזי סיבוני