מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' לוי (ליחלר) ואח'

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירות לפי סעיפים 406(ב), 384 ושתי עבירות לפי סע' 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. מדובר בעבירות שעניינן התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע, עבירת גניבה ושתי עבירות של התפרצות לבית עסק וגניבה (כאשר האחרונה שבהן- לפי אישום 4) בוצעה ביחד עם אחר שנשפט.

בבואי לגזור את דינו של הנאשם הנני מביא בחשבון את העובדות והשיקולים הבאים:

מהות העבירות שאין צורך להכביר במילים באשר אליהן.

מדובר בעבירות שבוצעו בשנת 2004. בהקשר זה אציין שאף כי כתב האישום הוגש בשנת 2005, נאשם זה לא אותר אלא רק בשנת 2008. הקשר הראשון שנוצר עם נאשם זה (בניגוד לנאשם האחר שהיה בתיק זה ועניינו הסתיים) היה ב- 10.11.08 ומאז אותו דיון המופיע בעמ' 26 לפרוט' נשמר הקשר עם נאשם זה אשר הופיע לדיונים. לכן, יש במקרה דנן מקום לכך שיילקח בחשבון, לטובת הנאשם, הנתון שלפיו מדובר בעבירות משנת 2004.

הנאשם הודה באשמה ויש בהודאה הן חיסכון מזמנו של ביהמ"ש והן משום הפנמה של האחריות.

בנוסף יש להתחשב בכך שהרכוש בכל הקשור לאישומים 2-3 הוחזר (בהקשר זה יצויין שאישום 1 נמחק במסגרת הסדר הטיעון). באשר לאישום 4 לא הוחזר הרכוש אך גם לא נעשה פיצוי על הנזק הנוגע לאישומים 3-4.

עפ"י גיליון ההרשעות הקודמות, יש מאחורי הנאשם הרשעות קודמות אך חלקן מהעבר הרחוק. מעשרת השנים האחרונות יש עבירת תקיפה ואיומים המתייחסת למערכת היחסים שבין הנאשם ואשתו. ישנה עבירת איומים נוספת משנת 2006, אך ישנה גם עבירת גניבה בתיק משנת 2007. עם זאת יצויין שהנאשם לא ריצה מעולם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

על נאשם 2 שעימו ביצע נאשם זה את העבירה נשוא אישום 4 הוטל עונש של חודש מאסר בפועל מיום מעצרו ו-6 חודשי מאסר על תנאי. יצויין כי בגזר דינו של נאשם 2 שניתן עוד ביום 10.12.07 צויין, על בסיס דבריו של הנאשם האחר (יפרח יוסף) שהוא זה שנטל על עצמו את האחריות לביצוע העבירה נשוא אישום 4 (ויוזכר שהנאשם שלפנינו הודה בביצועה והורשע בביצועה על בסיס הודאתו) . מאחר והנאשם יפרח יוסף היה נתון במעצר חודש ימים, הוסכם עם התביעה במסגרת הסדר טיעון שיסתפקו בימי המעצר בהם היה נתון אותו נאשם. המסקנה מהאמור לעיל היא שאין ללמוד גזירה שווה מעונשו של נאשם 2 (יפרח יוסף) לעניינו של הנאשם שלפנינו. הסדר הטיעון לגבי אותו נאשם תאם את נסיבותיו לפיהן היה במעצר של חודש (כאשר נסיבות המעצר לא הובררו בפרוטוקול) ולצידו הוטל על אותו נאשם למעשה רק מאסר על תנאי כמרכיב עונש נוסף בנוסף להסתפקות בימי המעצר בהם היה נתון אותו נאשם.

הנאשם מפרנס 7 נפשות הכוללות את אשתו, 4 ילדים שלו וילד אחד מנישואי אשתו הקודמים. הטלת מרכיבי עונש של מאסר בפועל ואפילו מאסר בעבודות שירות, יטילו על משפחת הנאשם נטל כבד שלא יוכלו לעמוד בו בכל הקשור לפרנסת המשפחה.

הנאשם סבל ממשבר קשה על רקע פטירת הוריו, דבר שגרם לו להתמכר לאלכוהול ואף גרם לביצוע העבירות נשוא דיוננו.

הנאשם החל בטיפול רציני בהתמכרותו מאלכוהול והתמיד בטיפול זה והפיק תועלת. בנוסף לכך, הנאשם גם השתתף לא רק בטיפול בגמילה אלא גם בטיפול זוגי עקב משבר זוגי בינו לבין אשתו.

שירות המבחן התרשם שההליך המשפטי היווה גורם מדרבן משמעותי אצל הנאשם. שירות המבחן סבור שלא יהיה זה רצוי לקטוע את ההליך השיקומי.

3.בהתחשבי בכל הטעמים האמורים לעיל ובמיוחד בטעם שמדובר בעבירות משנת 2004 והנאשם נמצא בהליך שיקומי עמוק, ומאחר והנאשם עלה כבר על דרך חדשה, מן הראוי שלא לקטוע את הדרך הזו על ידי הטלת מרכיבי עונש שירחיקו אותו מהשיקום. הכלל הוא, שענישת נאשם צריכה להיות אינדיבידואלית ולשקף את עניינו של כל נאשם ונאשם.

4.כפועל יוצא מהאמור לעיל, הנני מחליט לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם מרכיבי עונש של מאסר על תנאי, מבחן, של"צ ופיצוי. עם זאת, השל"צ יהיה ארוך מזה שהומלץ על ידי שירות המבחן.

5.לאור האמור לעיל הנני מטיל על הנאשם עונשים כדלהלן:

6 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים מהיום והתנאי יתייחס לכל עבירת רכוש.

מבחן למשך 18 חודשים שבמסגרתו שירות המבחן יעקוב אחר התקדמות הטיפול המשפחתי והגמילה מאלכוהול.

של"צ למשך 250 שעות שאותן יבצע הנאשם במסגרת מינהל קהילתי דרום קטמון בגוננים בתפקיד של אחזקה ופיקוח. השל"צ יבוצע במשך 18 חודשים מהיום. במידה ויהיה צורך בשינוי מקום השל"צ, הדבר ייעשה על ידי שירות המבחן למבוגרים תוך דיווח לבית המשפט ולנאשם ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

פיצוי למתלוננים בסכום של 1,000 ₪ (הפיצוי מתייחס לאישום 3, שכן באשר לאישום 4, הנאשם יפרח יוסף, נטל על עצמו אחריות בכל העבירה). הפיצוי ישולם ב-4 תשלומים חודשיים שווים, הראשון שבהם עד 10.10.10 וכל תשלום ותשלום עד ה-10 לחודש שלאחריו עד לסיום התשלומים.