חע"מ
בית משפט השלום בית שאן
|
20570-07
16/03/2010
|
בפני השופט:
עיריה מרדכי
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה גליל מזרחי כפ
|
הנתבע:
הייב חוסיין פואז
|
החלטה,גזר-דין |
החלטה
לאחר ששמעתי ושקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכי התיק ובהסטוריה שלו, אין מקום לדחיית מועד הטיעונים לעונש ואין חובת ייצוג. ידוע לעו"ד המייצגים בתיקים אלה על ימי הדיון העמוסים ועל כך שאין מועדים פנויים והתיקים נדחים לחודשים לא מעטים.
התיק קבוע לסיום היום ואין מקום לדחותו.
ניתנה והודעה היום א' ניסן תש"ע, 16/03/2010 במעמד הנוכחים.
עיריה מרדכי, שופטת
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום עוד ביום 18.6.07. באותו יום הצדדים טענו לעונש. לאחר ששמעתי את טיעוני הנאשם, דחיתי את המועד להשלמת טיעונים לעונש וגזר דין למספר חודשים, תוך כדי התחשבות בטיעוני הנאשם דאז ותוך כדי מתן הסבר מפורט לנאשם על סיבת הדחייה, כל זאת על אף שלא הופיע לישיבות קודמות ונאלצתי עוד בטרם אותו מועד להוציא צווי הבאה נגדו.
מאז התקיימו מספר דיונים בתיק בפני כבוד השופטת גופר ובפני (לאחר שהתיק חזר לטיפולי) והוצאו צווי הבאה 7 פעמים עד שהנאשם אותר והסכים בטובו לכבד את בית משפט בנוכחותו.
המדובר בבנית בית מגורים דו קומתי, חניה ממ"ד ומדרגות בשטח כולל של 327 מטר הבניה התגלתה ב-8.06. בעת שהנאשם הורשע (18.6.07) הוברר שהבקשה שלו אושרה בתנאים והוא קיבל לידיו לשלם את אגרת הבניה על מנת להוציא את ההיתר אך לא עשה כן. אותה החלטה של הועדה ניתנה עוד ב-29.5.05. במילים אחרות הנאשם בחר שלא לשלם את האגרה ולהוציא את ההיתר ושנה לאחר מכן התגלה כי הוא השקיע את משאביו הלא מבוטלים בהצבת עובדות בשטח ובהקמת הבית. ציינתי בפני הנאשם ביום 18.6.07 כי דובר בבניה רחבת היקף ועבירה חמורה. באותו מועד הוריתי על צו הפסקה שיפוטי וצו איסור שימוש ודחיתי לטיעונים לעונש על מנת לאפשר לנאשם הזדמנות נוספת לחזור ולתקן את המעוות, בכדי שבית משפט יוכל להתחשב בפעולות מטעמו לתיקון, בדיעבד.
היום מתברר שאותה ארכה קצרה, התארכה, מזה כמעט 3 שנים. הזמן האמור נוצל על ידי הנאשם להשלים עבודות נוספות בבית תוך כדי הפרת צו הפסקה שיפוטי ואף לעבור להתגורר בו, תוך כדי הפרת אותו הצו. במילים אחרות ההתחשבות שניתנה על ידי בית משפט נוצלה על ידי הנאשם לרעה והוא בוחר לפעול על פי הכלל כל דאלים גבר, ללא מורא. מיותר לציין, שהשהות הקצרה שהפכה להיות ארוכה, לא נוצלה על ידי הנאשם לעשות דבר וחצי דבר על מנת לתקן את המעוות.
הנני סבורה שהתייחסות סלחנית לנאשם שכזה, הינו מעין פשיטת רגל של מערכת אכיפת החוק ואין בטענות הנאשם כל טיעון של ממש שיש בה כדי לגרוע מחומרת מעשיו והדרך שהינו בוחר להתנהג.
גם אם לא אמצה עם הנאשם את הדין עד תום, להבין שהמחוקק אינו משלים עם הצבת עובדות בשטח ואינו משלים עם הנצחתם בשטח אלא על פי היתר כדין. כמו כן בהעדר הטלת ענישה המבטא את החומרה תוחטא המטרה. אציין שלא פעם בנסיבות שכאלה בית משפט מצא לנכון להטיל עונשי מאסר של ממש. באם אם אמנע מלעשות כן, יהיה הדבר אך ורק מכוח העובדה שהמאשימה לא ביקשה הטלת מאסר.
כמו כן, הוברר שצווי בית משפט להפסקת עבודה ולאיסור שימוש אינם עושים רושם על הנאשם. הנאשם ציין שבכוונתו להתחתן בימים הקרובים, קרי הוא כבר מייעד לביתו שימושים נוספים וצו בית משפט מבחינתו יכול להישאר על הנייר כאבן שאין לה הופכין. גם את זה יש לשקול במסגרת הענישה.
לאור כל האמור הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן-
1.מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה נוספת על הוראות חוק התכנון והבניה כולל עבירה של הפרת צו שיפוטי, במשך 3 שנים מהיום ויורשע בה בין בתקופת התנאי לבין לאחריה.
2.תשלום קנס בשיעור 50,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר תחתיו.
* הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים הראשון לא יאוחר מיום 15.4.2010 והאחרים לא יאוחר מה-15 לכל חודש שלאחריו.
לא ישולם תשלום במועד יעמוד כל הקנס לתשלום מיידי .
באם הנאשם הפקיד סכום בגין צו הבאה , יקוזז מסכום הקנס .
3. אני מחייבת את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך 60,000 ש"ח, להימנע, תוך 3 שנים מהיום, מלעבור עבירה על סעיפים 204,205,210,237,240 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 .
יסרב לחתום על ההתחייבות יאסר ל -30 ימים או עד שיחתום, לפי המוקדם.