מ.י. ו.מח.לתכנון ובניה צפון חיפה נ' אחמד אסעד זנגריא ואח'

החלטה

בפני בקשה למתן ארכה נוספת להארכת המועד לביצוע צו ההריסה שניתן ביום 07/03/05 בתיק זה. הצו נקבע לביצוע עד ליום 06/09/07 והוארך בעבר לביצוע, עד ליום 12/07/08 וכן פעם נוספת, עד ליום 01/03/09.

בהחלטתי מיום 15/03/09 (בבקשה מס' 4), ציינתי כי המשך הנצחת המבנים והשימוש בהם כמפטמה, באזור המיועד למגורים, אינו ראוי. כן, ציינתי כי ההליכים התכנוניים הארוכים להעתקת העסק למקום אחר, אינם מהווים סיבה מספקת לעיכוב ביצוע, ככל שעובר הזמן ממועד הגילוי המקורי (22/01/04). הבקשה על כן נדחתה.

הנאשם לא אמר נואש והגיש ביום 01/06/09 בקשה נוספת, בעקבות נתונים שגויים שהוצגו בפני, בעת מתן החלטתי האמורה בס' 2 הנ"ל.

המשיבה הגישה את תגובתה לבקשה והתנגדה לבקשה, ממספר טעמים.

לטענתה, המבנה הנרחב נשוא הבקשה, נבנה בקרקע חקלאית מחוץ לתחום תוכנית המתאר, בשטח שהמבקש קבל לחזקתו, בזמנו, כשטח למרעה בלבד, מטעם המנהל.

כמו כן, המבקש מחזיק במבנים שונים נוספים, בלתי חוקיים, שלגביהם התנהלו הליכים בעבר וניתנו כנגדם צווי הריסה, זה מכבר.

לטענת המשיבה, ככל שהמבקש לא קיים את צווי הריסה האחרים שנכנסו לתוקף, לפני שנים רבות, אין מקום להיעתר לבקשתו, באשר למבנה נשוא האישום. כמו כן, הוקמו מבנים נוספים על ידי המבקש (שלא היו קיימים בעת גילוי העבירה המקורית שבגינה ניתן צו ההריסה למבנה המפטמה המקורי נשוא תיק זה), דבר המעיד על זלזול הנאשם בהוראות הדין ועל העובדה שהינו מוּעד ואין לסמוך עליו ואין מקום להעניק אורכה נוספת, במקרה דנן.

בדיון שהתקיים ביום 13/07/09, אישר המבקש את קיומם של 8 סככות נוספות, הסמוכות לביתו והשייכות לו ולילדיו. כן, הוא אישר כי צווי הריסה שניתנו כנגד חלקם, טרם קוימו על ידו. כן, הודה שסילק מבנים חדשים שנבנו על ידו לאחר מתן פסה"ד בתיק זה, באופן חלקי בלבד.

המבקש טוען כי העסק של המפטמה המנוהל במבנה נשוא האישום, מפרנס אנשים רבים ומשמש כמקור פרנסתו העיקרי. לטענתו, לאור ההתקדמות התכנונית והאפשרות הממשית כי יעלה בידיו לקבל את האישורים הדרושים להכשרת המבנה נשוא האישום, מן הראוי להיעתר לבקשתו. כמוכן הינו מבקש להתחשב בעובדה, שלאחר הדיון הנ"ל, הוא פעל לתיקון חלק מן במעוות שבטענות המשיבה.

בהודעה המשלימה מטעם המשיבה, צוין שהצדדים לא הגיעו להסכמות, על אף ביקור משותף שנערך בשטח. כמו כן, צוין שחלק מהמבנים (כולל סככות ישנות וחדשות) נהרסו על ידו, אם כי עדיין נותרו מבנים שונים בשטח, והמצב בשטח אינו תואם את המצב התכנוני והמצב המאושר על פי היתרים, שהוצאו עד היום, כדין. המבקש אף הביע נכונות להפקדת ערובה כספית להבטחת ביצוע הריסות נוספות והתאמת המצב בשטח, למצב החוקי שבתוקף.

בהודעה משלימה מטעם ב"כ המבקש, צוין שביום 15/09/09, הוחלט על ידי הועדה המחוזית על הפקדת התוכנית החדשה בתנאים, כאשר תנאים אלה כוללים ביצוע הריסות בפועל של חלק מהמבנים שבשטח.

מקובלת עלי טענת ב"כ המשיבה שהתנהגותו רבת השנים של המבקש מעידה על מועדותו בתחום זה של עבירות על הוראות חוק התכנון והבניה, ואין מקום להפגנת התחשבות יתר, ככל שנאשם זה לא הפגין, עד היום, כל מורא מיוחד מאימת הדין. כמו כן, אין להתעלם מהעובדה שביום מתן גזר הדין (07/03/05), ניתן צו שיפוטי להפסקת עבודות הבנייה במקום, על ידי הנאשם ועל פי הנתונים, הוא לא הקפיד להיצמד גם לצו זה.

אמנם בהחלטתי מיום 15/03/09 צוינו עובדות שגויות שהוצגו בפני, אולם בהתחשב בהיקף המבנה ובשימוש הנרחב הנטען ובהשפעות סביבתיות אפשריות, הנני חוזרת ומציינת כי ככל שחולף הזמן ממועד הצבת העובדות בשטח וממועד כניסת צו ההריסה המקורי לתוקף, גובר האינטרס הציבורי בקיום הצו. אין להתעלם גם ממועדותו המוכחת של המבקש.

על אף כל האמור, ובהתחשב בהתקדמות התכנונית ובהריסות השונות (החלקיות) שבוצעו על ידי הנאשם בעקבות עמדת ב"כ המשיבה, ולפנים משורת הדין, בתקווה כי הנאשם הפנים לבסוף את חומרת מעשיו ומחדליו, תינתן אורכה נוספת לביצוע הצו , עד ליום 01/10/10.

ישכיל הנאשם לנצל הזדמנות זו לצורך ניסיונותיו להתקדמות תכנונית בלבד, וכן עליו להפנים כי בהעדר אפשרות להצטייד בהיתר כדין עד לאותו מועד, יהא עליו להיערך, מבעוד מועד, לקיום הצו ככתבו וכלשונו.

על אף שנעתרתי, לפנים משורת הדין, לבקשה, מן הראוי בנסיבות דנן, להטיל על המבקש הוצאות בגין בקשה חוזרת ונשנית זו, והטיפול הנדרש בה מטעם ב"כ המשיבה בשם המדינה ומטעם בית המשפט. המבקש על כן, יישא בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪, אשר ישולמו לטובת אוצר המדינה בתוך 30 יום מהמצאת החלטה זו לידי ב"כ המבקש.

להמציא לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תש"ע, 11 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.