חע"מ
בית משפט השלום אשקלון
|
199-09
03/10/2010
|
בפני השופט:
נגה שמואלי-מאייר
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. ועדה מקומית לתכנון ובניה אשקלו
|
הנתבע:
1. עופר אנקרי 2. דגנית אנקרי
|
|
החלטה
1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבודה/שימוש במקרקעין הטעונים היתר – בסטייה מהיתר, וזאת בניגוד לסעיפים 145 ו - 204(ב), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965, ולתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר) תשכ"ז- 1967.
על פי כתב האישום, ביום 5/9/07 או בסמוך לכך, ברחוב עפרוני 1 בנאות אשקלון, גוש 1937, חלקה 279, בתחום הרשות המקומית אשקלון ומרחב התכנון שלה, השתמשו הנאשמים במקרקעין בסטייה מהיתר מס' 97469 שניתן ביום 12/10/97 ובניגוד לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965 בכך שהשתמשו בבית המיועד למגורים כבגן ילדים וזאת בניגוד להיתר המתיר מגורים בלבד.
2. לטענת הנאשמים יש לבטל את כתב האישום כנגדם מכוח הגנה מן הצדק .
בכל הנוגע לפן העובדתי :
2.1 לטענתם, עוד בשנת 97' פנו הם לעירית אשקלון וביקשו להקים את הפעוטון ברח' העפרוני 1, שכ' נאות אשקלון. כאשר בשנת 98' רכש השכן מטודי אלי ( להלן: "המתלונן" ) את הבית הסמוך לביתם. רק כעבור כ 8 שנים פנה המתלונן בתלונה לעירייה בטענה כי הרעש בפעוטון טורד את מנוחתו וכי החניות לרכבים בסמוך לביתו נחסמות על ידי הורי הפעוטון.
2.2 בעקבות תלונה זו פעלו הם על מנת להיענות לתלונותיו של המתלונן. בין היתר הם מציינים שהם אסרו על כניסת רכבים של הורי ילדי הפעוטון לחניות הרכבים הסמוכות לבית המתלונן, וכי הם נמנעים מלקיים אירועים בשעות אחר הצהריים אלא, מקיימים אותם בשעות הבוקר בלבד.
עוד טוענים הנאשמים ומוסיפים, כי למעלה מ- 3 שנים לא הייתה כל תלונה נוספת מצידו של המתלונן בנוגע לפעוטון , דבר המעיד על כך שפעולותיהם השונות הביאו לסיפוק מלוא תלונותיו.
2.3 לטענתם, בעקבות האמור, הגישו בשנת 2006 בקשה להקים גן אולם, בקשתם נדחתה על ידי הרשויות נוכח תלונתו האמורה של המתלונן.
2.4 לטענתם, אמנם פניותיהם לגורמים נוספים בעירייה לקבלת היתר להפעלת גן לילדים מעל גיל 3 לא אושרו רשמית אך, הובהר להם כי קיום הפעוטון במתכונתו הנוכחית איננו בגדר עבירה, היות וקיימים עשרות פעוטונים המשוכנים בדירות פרטיות בעיר אשקלון, מבלי שהעירייה נוקטת כנגד מפעיליהם פעולות אכיפה כלשהן .
מעבר לכך טוענים הנאשמים, כי הוברר להם שמדיניותה המוצהרת של עירית אשקלון הינה, כי כל עוד מתקיים פעוטון שאינו גורם למטרד קשה לשכנים, הרי שהוא מקבל את חותמת ההכשר של העירייה.
בכל הנוגע לפן המשפטי:
2.5עיקר טענותיהם של הנאשמים מתמצה בטענה בדבר אכיפה סלקטיבית.
לטענתם, במרחק של 7-8 מטר מבית המתלונן מצוי פעוטון נוסף המכונה "גן הכפר", אשר אף הוא מתנהל בבית פרטי ללא רישיון . בנוגע לפעוטון זה טוענים הנאשמים, לא מצאה העירייה לנכון להגיש כתב אישום כנגד מפעיליו. לדברי הנאשמים, העירייה ביצעה כלפיהם אכיפה ברננית של החוק בהעדר מידתיות, מעצם בחירת האמצעי הפלילי של הגשת כתב האישום כנגדם.
2.6 הנאשמים טוענים, כי העירייה הציגה בפניהם מצג רשמי לפיו, לא הוגשו על ידה כתבי אישום במשך שנים כנגד פעוטונים. בנוסף לטענתם, העירייה ידעה כי במקום מפעילים הנאשמים פעוטון ואף גבתה ארנונה בהתאם. מהתנהלותה זו של העירייה הבינו הנאשמים, כי אמנם לא יינתן להם אישור לפתיחת גן לילדים מעל גיל 3 ואולם, העירייה תאפשר להם להמשיך ולהפעיל את הפעוטון במתכונתו הנוכחית. לטענתם, המצג השלטוני המטעה גרם להם לשנות את מצבם לרעה מעצם העמדתם לדין פלילי.
2.7 עוד טוענים הנאשמים, כי קיימת סתירה מהותית בין ניהול ההליך המשפטי כנגדם לבין עקרונות הצדק וההגינות המשפטית. לטענתם בהקשר זה, פגיעתו של המתלונן הינה פחותה מפגיעתם ועל כך מעידה העובדה כי על אף שחלפו למעלה מ 3 שנים מאז הגיש תלונתו, לא חזר והגיש המתלונן מאז תלונה דומה כנגדם, לעומת עוצמת הפגיעה שלהם, מעצם סגירת הפעוטון לאחר למעלה מ- 10 שנים מאז פתיחתו, הפוגעת בזכותם הבסיסית לחופש העיסוק.
2.8 הנאשמים ממשיכים וטוענים, כי גם אם היה נפתח על ידם גן לילדים מעל גיל 3 לא היה מקום להגשת האישומים כנגדם שכן, אין המדובר בפעוטון חדש, אשר היה משנה מן הקצה את ייעודו של הנכס אלא, המדובר היה בהמשכיות של אותו פעוטון אשר לא היה גורם לכל מטרד ו/או ירידת ערך לביתו של המתלונן.
מכל הטעמים האלה מבקשים הנאשמים להחיל על עניינם את הגנת ההגנה מן הצדק.