אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. בית המכס חיפה נ' חזן

מ.י. בית המכס חיפה נ' חזן

תאריך פרסום : 09/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום חיפהבשבתו בבית משפט השלום בתלאביב – יפו
3877-05
05/01/2012
בפני השופט:
יעל פרדלסקי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל בית המכס חיפה
הנתבע:
אלי חזן
הכרעת-דין,החלטה

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק, מביצוע עבירות של הגשת רשימון כוזב או לא נכון בפרט מסוים, עבירה לפי סעיף 212(א)(4) לפקודת המכס (נוסח חדש), ומעבירה של יבוא לשם מסחר בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, טובין או אריזתם שסומנו בסימן מסחר הרשום בפנקס לגבי אותם טובין או חיקוי של סימן כאמור, והסימן עלול להטעות אדם אחר, עבירה לפי סעיף 60(א)(2) לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של הברחת טובין, עבירה לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה"), הגשת רשימון כוזב או לא נכון בפרט מסוים, עבירה לפי סעיף 212(א)(4) לפקודה, החזקת טובין טעוני מס קניה שלא שולם המס המגיע עליהם ואין כל סיבה המצדיקה את אי התשלום, עבירה לפי סעיף22(א)(3) לחוק מס קניה (טובין ושירותים) תשי"ב-1952 (להלן: "חוק מס קניה"), מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת בלא הסבר סביר, עבירה לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן:"חוק מע"מ"), ועבירה של ייבוא לשם מסחר בלא רשות בעל המסחר או מי מטעמו, טובין או אריזתם שסומנו בסימן מסחר הרשום בפנקס לגבי אותם טובין או בחיקוי של סימן כאמור, והסימן עלול להטעות אדם אחר, עבירה לפי סעיף 60(א)(2) לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש) תשל"ב-1972 (להלן: "פקודת סימני מסחר").

בכתב האישום נטען, כי ביום 8.8.05 שוחררה במכס חיפה מכולה שמספרה TGHU7911217 (להלן: "המכולה"), כשרשימון ייבוא בגין המכולה שמספרו 0510689771, על שם חברת הלפרין ציפוי עץ בע"מ ח.פ 51151782 הוגש למאשימה על ידי הנאשם, ובו הוצהר, כי המכולה מכילה לוחות עץ דקורטיביים אשר יובאו מסין, כשלנאשם אין כל קשר לחברת הלפרין ציפוי עץ בע"מ.

ביום 10.8.05 הובלה המכולה ממסוף "אוברסיז" בנמל חיפה (להלן: "האוברסיז") למושב אחיסמך (להלן: "אחיסמך"). בעת פריקתה באחיסמך נתפסה המכולה על ידי חוקרי המאשימה, כשבמכולה הוסלקו 32,246 פקטים של סיגריות מסוג "מלבורו" ו-"מלבורו לייט", המכילים 322,246 קופסאות סיגריות, הטעונות מס קניה בסך 3,250,982 ₪ ומע"מ בסך 683,064 ₪, כשסכום המס הכולל הינו 3,934,046 ₪. עוד נטען, כי שיטת ההסלקה הייתה באמצעות הנחת קופסאות הסיגריות בתוך לוחות עץ, ושהסיגריות נושאות את סימני המסחר "מלבורו", "מלבורו לייט", ו-"פיליפ מוריס", בעוד שהסיגריות לא יוצרו על ידי בעלי סימני המסחר הנ"ל.

הנאשם כפר בכל המיוחס לו בכתב האישום.

ב"כ הנאשם טען טענה מקדמית שיש לבטל את כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק, טענה אשר נדחתה על ידי ביום 6/12/07. בנוסף טען ב"כ הנאשם, כי אין לקבל את כל ההודעות שנגבו מהנאשם, ולעניין זה נוהל משפט זוטא. לאחר סיום שמיעת הראיות לעניין הזוטא, ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים והפסיקה, החלטתי שכל ההודעות שנגבו מהנאשם, למעט ההודעה שנגבתה מהנאשם ביום 11.8.05 בשעה 11:00, הינן קבילות, כאשר קבעתי בהחלטתי שהנימוקים לכך ימסרו בהכרעת הדין.

משפט זוטא- דיון

בקליפת אגוז אציין, כי ב"כ הנאשם טען שיש לפסול את ההודעות בשל כך שנגבו שלא באופן חופשי ומרצון ו/או שלא באופן תקין, שכן נגבו באינטנסיביות, תוך מניעת שעות שינה מהנאשם ונמשכו אל תוך השעות הקטנות של הלילה.

עוד נטען, שההודעות נגבו מהנאשם בלי שהוזהר על זכותו להיוועץ עם עו"ד ומבלי שניתנה לו הזכות להיוועץ עם עו"ד, תוך הפעלת לחץ בלתי הוגן, איומים ופיתוים לפיהם במידה וימסור גרסה מפלילה ישתחרר ממעצר וההודאות לא ישמשו כנגדו.

במסגרת פרשת התביעה במשפט הזוטא שמעתי את עדי התביעה דורון ארבלי, שוקי רוזנברג, אבי גוטמן, דני איציק ועודד רון, וכן הועברו לעיוני הודעות בכתב שנגבו מהנאשם, קלטות וידאו של החקירות שתועדו, תמלילי הקלטות, מזכרים של דורון ארבלי, אריה שורץ, ודו"ח קצין ממונה. במסגרת פרשת ההגנה במשפט הזוטא העידו הנאשם ואשתו, והוגשה בקשה לשחרור הנאשם ממעצר, והחלטת בית משפט השלום בחיפה על שחרור הנאשם ביום 11/8/05 (נ/1).

כבוד השופט לוי בע"פ 9808/06 סנקר נ' מ"י סקר את ההלכה לעניין קבילות הודאות וכתב: "...סוגיית קבילותן של הודאות נבחנת בשני מסלולים: האחד, המסלול החקיקתי הקבוע בסעיף 12 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פק' הראיות), לפיו הודאת נאשם תהא קבילה רק מקום בו בית-המשפט ראה שההודיה הייתה חופשית ומרצון. הפסיקה קבעה, כי דרישה זו מתקיימת מקום בו ההודאה נמסרה מבלי שהופעלו על הנאשם אמצעי לחץ חיצוניים, להבדיל מאמצעי לחץ פנימיים המתעוררים בנפשו של הנחקר, שהיה בהם כדי לשלול ממנו את יכולתו לבחור בין למסור את הודאתו אם לאו (ע"פ 715/78 לוי נ' מדינת ישראל פ"ד לג(3) 228, 233 (1979); ע"פ 5614/92 מדינת ישראל נ' מסיקה, פ"ד מט(2) 669, 678 (1995); ע"פ 1520/97 חדד נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 337, 351 (2001); ע"פ 10715/08 ולס נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 1.9.2009) בפסקה 19). השאלה מהי פגיעה באוטונומיה של הרצון החופשי, המובילה לפסילת ההודאה על-פי סעיף 12 לפק' הראיות, היא שאלה מורכבת אשר הפסיקה התחבטה בה לא מעט במהלך השנים. עם זאת, לפני שנים אחדות שב בית-המשפט והדגיש כי לא כל פגיעה מובילה באופן מיידי לפסילת הודאה שנמסרה, אלא רק פגיעה משמעותית וחמורה שיש בכוחה לשבש את כושר הבחירה של החשוד (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, ([פורסם בנבו], 4.5.2006) בפסקה 34) (להלן: פרשת יששכרוב). מסלול שני לפסלות הודאה מבוסס על הדוקטרינה הפסיקתית שהותוותה בפרשת יששכרוב, מכוחה מסור לבית-המשפט שיקול הדעת לקבוע כי ראיה היא בלתי קבילה אם מתקיימים בה שניים: האחד, כי היא הושגה שלא כדין, היינו באמצעי חקירה המנוגדים להוראת חוק, תקנה או נוהל מחייב; באמצעים בלתי הוגנים; או באמצעים הפוגעים שלא כדין בזכות יסוד מוגנת. השני, כי "קבלת הראיה במשפט תפגע משמעותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן שלא בהתאם לתנאי פיסקת ההגבלה" (שם, בפסקה 63). החלטה בדבר פסילתה של ראיה על-פי מתווה זה אף היא אינה אוטומטית, אלא נתונה לשיקול דעתו של בית-המשפט בכל מקרה לגופו. אמות המידה המנחות את בית-המשפט במסגרת איזון זה הן רבות ועליהן נמנות, בין היתר, מידת אי החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיה; הקשר בין אמצעי החקירה הפסול ובין הראיה שהושגה; חומרת העבירה המיוחסת לנאשם; וכן הנזק מפסילת ההודאה אל מול התועלת שבקבלתה.

השאלה מהו 'אמצעי פסול' העשוי להביא לפסילתה של ראיה על-פי אחד משני המסלולים בהם דיברתי, היא שאלה שלא ניתן לספק לה מענה טכני. ההכרעה בחוקיותו של האמצעי מתקבלת בכל מקרה לגופו, ובהתחשב באמות מידה של סבירות, שכל ישר והגינות (יעקב קדמי על הראיות כרך ראשון  38 (1999) (להלן: "קדמי")). ככלל, אמצעי פסול יהא כזה "השולל מהנחקר, כאדם, את היכולת הנפשית לבחור, אגב שיקול דעת, אם לעשות שימוש בחיסיון מפני הפללה עצמית או אם לוותר על זכות זו" (פרשת יששכרוב הנ"ל, בפסקה 25; קדמי, בעמ' 39). בפסיקה שהתקבלה במשך השנים נקבעו אבות הפסול, כלומר אמצעים שהם פסולים על פניהם, שהשימוש בהם מביא לפסילתן של הראיות שהושגו באמצעותם. על אבות פסול אלו נמנים, בין היתר, שימוש באלימות ואיום באלימות (ע"פ 369/78 אבו מדיג'ם נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(3) 376, 380 (1979); ד"נ 3081/91 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 441, 446 (1991)); שימוש בשיטות חקירה בלתי הוגנות שכל מטרתן שבירת רוחו של הנחקר (ע"פ 251/63 אבו ניל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יח(1) 253, 267 (1964); ע"פ 344/75 נחום נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(1) 659, 664 (1976)); שימוש בהשפלות וגידופים; נקיטת תחבולות המתאפיינות ביסוד של מרמה (ע"פ 2939/09 פילצה נ' מדינת ישראל, ([פורסם בנבו], 15.10.2009) בפסקה 20); וכן, פיתוי והשאה, שמשמען הבטחת טובת הנאה ממשית ומוחשית לנחקר, כנגד וויתור על זכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית (ע"פ 28/59 פלוני נ' היועץ המשפטי, פ"ד יג(1) 1205, 1211 (1959)). חרף העובדה שאלה נקבעו קודם שנקבעה ההלכה בפרשת יששכרוב, הרי שהשינוי שהותווה בפרשה דנן לא ייתר הלכות קודמות בהן נבחנה חופשיות הרצון של נאשם בבואו למסור את הודייתו (ע"פ 1292/06 תורק נ' מדינת ישראל, ([פורסם בנבו], 20.07.2009) בפסקה 26; פרשת יששכרוב הנ"ל, בפסקה 33)".

המאשימה ביקשה להגיש 6 הודעות שנגבו מהנאשם, קלטות שתיעדו חלק מהחקירות ותמלולי חלק מהחקירות, וכן קלטת ותמליל של הודעה מיום 11.8.05 בשעה 04:00 שלא תועדה בכתב, והכל כמפורט להלן:

הודעה מיום 10.8.05, שעה 21:30, שנגבתה תחת אזהרה על ידי החוקר איציק דני (ת/84).

הודעה מיום 11.8.05, שעה 02:20, שנגבתה תחת אזהרה על ידי החוקר עודד רון (ת/85).

קלטת וידאו שסומנה 21/05 (ת/3) ותמליל מס' עבודה- 5770-1 (ת/4) של חקירה שלא תועדה בכתב מיום 11.8.05 בשעה 04:00, כשהנאשם נחקר על ידי שוקי רוזנברג, מנהל תחום מודיעין במחלקת חקירות במכס חיפה וסגנו אריה שורץ.

הודעה מיום 11.8.05 בשעה 11:00 שנגבתה תחת אזהרה על ידי החוקרים אבי גוטמן ואיציק דני, שתועדה בקלטת וידאו ובתמליל (להלן: "ההודאה שנפסלה").

הודעה מיום 14.8.05 שנגבתה תחת אזהרה על ידי החוקרים אבי גוטמן ואיציק דני (ת/86) שתועדה בקלטת וידאו (ת/89) ותמליל (ת/87).

הודעה מיום 1.9.05 שנגבתה תחת אזהרה על ידי החוקר אבי גוטמן ואיציק דני (ת/88).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ