מ"ח 1340/16 אזברגה מוחמד נ' מדינת ישראל

א.        בקשה למשפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שהגיש המבקש, אשר הורשע ביום 11.11.13, לפי הודאתו, בבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקוה (פ"ל 6785-05-13), בנהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; בשימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; ובשימוש שלא כדין בפרטי אדם אחר, עבירה לפי סעיף 62(9) לפקודת התעבורה. המבקש יחל לרצות את עונשו ביום 8.9.16. הפרשה תתואר בתמצית להלן.

רקע והליכים קודמים

ב.        על פי המפורט בכתב האישום, ביום 23.5.13, בשעה 22:20 לערך, נהג המבקש ברכב פרטי ברחוב הרצל בעיר לוד, בהיותו פסול מהחזקת רשיון נהיגה. המבקש נהג, כאמור, תוך שהוא נתון בעיצומן של שתי פסילות רשיון, אשר הוטלו על ידי בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו: האחת, פסילה למשך 13 חודשים, מיום 24.10.12 (בגזר דין שניתן בפ"ל 1147/09); השניה, פסילה למשך 11 חודשים מיום 28.11.13 (בגזר דין שניתן בפ"ל 9588-07-10). בכתב האישום נכתב עוד כי כשנעצר, הזדהה המבקש בפני השוטרים כאדם אחר, במסרו את פרטי אחיו, איסמעיל אזברגה, שהוא הבעלים הרשום של הרכב בו נהג.

ג.        בעת ביצוע העבירות עמדו לחובת המבקש שלושה מאסרים מותנים: במסגרת תת"ע 34650/07 הורשע המבקש ביום 27.3.12 בנהיגה בשכרות ונדון, בין היתר, למאסר על תנאי למשך ששה חודשים; במסגרת פ"ל 9588-07-10 הורשע המבקש ביום 28.1.13 בנהיגה בשכרות ונדון, בין היתר, למאסר על תנאי למשך ששה חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים, למשך שלוש שנים; במסגרת פ"ל 1147/09 הורשע המבקש ביום 24.10.12, בנוכחותו, בנהיגה בשכרות ובקלות ראש. בין היתר, נדון המבקש לשנת מאסר על תנאי "שלא ינהג בזמן פסילה, כשהוא שיכור או נתון תחת השפעת משקאות משכרים", למשך שלוש שנים.

ד.        ביום 11.11.13 הודה המבקש בעובדות כתב האישום נושא הבקשה דנא והורשע על פי הודאתו. המבקש הופנה לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר בעניינו. שירות המבחן ציין בתסקירו, כי המבקש הוא עבריין חוזר (רצדיביסט) בתחום עבירות התעבורה, וכי המאסרים המותנים שהוטלו עליו בעבר לא היוו בעבורו הרתעה מספקת. עם זאת, משיקולי שיקום, הומלץ על הארכת תוקפם של המאסרים המותנים (בתסקיר צוין בטעות כי מדובר בשני מאסרים מותנים ולא בשלושה), וכן הוצע להפנות את המבקש לפעילות טיפולית בנושא נסיעה בטוחה ולהטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור למשך 300 שעות. בטיעונה לעונש ביקשה המשיבה להפעיל את המאסרים המותנים, בין היתר, בשל חומרת העבירות ועברו התעבורתי המכביד של המבקש, הכולל 83 עבירות תעבורה. המבקש טען מצדו כי נהג למרחק קצר בלבד, בחיפזון, לכיוון בית החולים, וכי השנה האחרונה היתה הארוכה בחייו לאחר פטירת אביו, אחותו ודודו, בתקופה בה שהה במעצר בית. עדי אופי העידו בנוגע לפעילותו הציבורית הענפה של המבקש בתחום ספורט הנוער בעיר לוד. נוכח האמור, ביקש המבקש לקבל את המלצת שירות המבחן ולהאריך את תחולת המאסרים המותנים.

ה.        לאחר שמיעת טענותיהם של בעלי הדין וסקירת הפסיקה, גזר בית המשפט (השופטת ר' רז), ביום 1.3.15, את דינו של המבקש. במסגרת גזר הדין התייחס בית המשפט לחומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה; בית המשפט התחשב בעברו התחבורתי המכביד של המבקש, ובעובדה שעמדו נגדו שלושה מאסרים מותנים בעת ביצוע העבירה, אך גם בפעילותו הציבורית הענפה בתחום ספורט הנוער בעיר לוד. נפסק, כי בנסיבות העניין אין מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן. ואולם, בהתחשב בפעילותו הציבורית של המבקש, החליט בית המשפט להפעיל את המאסרים המותנים בחופף לעונש המאסר בפועל שהטיל עליו.

ו.        על יסוד האמור גזר בית המשפט על המבקש 13 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת המעצר שריצה; הפעלת שלושת המאסרים המותנים בחופף לתקופת המאסר ובחופף זה לזה; מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים בעבירה של נהיגה בזמן פסילה; ו-24 חודשי פסילה בפועל בניכוי תקופת הפסילה שריצה המבקש. נפסק, כי הפסילה תחושב במצטבר לכל פסילה אחרת מיום שחרורו של המבקש ממאסר ובכפוף להפקדה; ששה חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים. כמו כן, הופעלה התחייבות כספית בסך 20,000 ש"ח שהוטלה על המבקש בגזר הדין בפ"ל 1147/09 מיום 24.10.12.  עונש המאסר בפועל עוכב.

ז.        על גזר הדין הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז ואילו המדינה הגישה ערעור על קולת העונש (עפ"ת 18357-04-15 ועפ"ת 6381-04-15 בהתאמה). השופטת הבכירה נ' אהד כתבה בפסק הדין מיום 18.10.15:

"אודה ולא אבוש כי תיק זה הדיר שינה מעיני. הדמות הציבורית המתנדבת והפועלת למען ילדי העיר לוד, הדמות המעורבת בקהילה והמשקיעה מזמנה, מרצה וממונה לסייע לקהילה אינה מתיישבת כלל ועיקר עם הדמות הנשקפת מהעבר התעבורתי".