פסק דין
1. מ.ג.ע.ר. - מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ (להלן: המבקשת או מ.ג.ע.ר), ומילגם שירותים לעיר בע"מ (להלן: הזוכה או מילגם), הן חברות העוסקות במתן שירותי גבייה. חברת הגיחון בע"מ, שהיא תאגיד המים העירוני של ירושלים (להלן: הגיחון), ערכה מכרז למתן שירותי גבייה כוללים, לרבות גביית תשלומים בגין שירותי המים והביוב שהגיחון מספקת לצרכניה בתחומי ירושלים. המבקשת והזוכה הן שתי החברות היחידות שהשתתפו במכרז. אין חולק, כי אלה שתי החברות היחידות בארץ, המסוגלות לספק שירותי גבייה בהיקף כה גדול כמו זה שנדרש במכרז. בסיום הליכי המכרז, נקבע שמילגם היא הזוכה.
2. על פי תנאי המכרז, ניתן משקל של 70% להצעה הכספית, ולמרכיב האיכות ניתן משקל של 30%. הצעתה הכספית של המבקשת הייתה גבוהה יותר, ולפיכך זכתה במלוא הניקוד. עם זאת, הצעתה הכספית של הזוכה הייתה נמוכה ממנה אך במעט (הפרש של כ- 2,000 ₪, כשגובה כל אחת מן ההצעות עולה על מיליון ש"ח), וזיכתה אותה ב- 69.84 נקודות. על תוצאה זו אין חולק.
מרכיב האיכות פורק לארבעה רכיבי משנה:
רכיב הניסיון, אשר במסגרתו נוקדו ההצעות בהתאם למספרם ולגודלם של התאגידים ושל הרשויות המקומיות הפועלים בתחום המים, בהם מספק המציע, או סיפק, שירותים דומים לשירותים נשוא המכרז. לרכיב זה, שהוא רכיב אובייקטיבי, ניתן משקל של 4%.
רכיב ההמלצות, אשר במסגרתו היה על המציעים לצרף להצעתם חמש המלצות על פי נוסח שצורף למסמכי המכרז. משקלו של רכיב זה היווה 10%, והניקוד בו ניתן על יסוד שקלול נתונים אובייקטיביים שנגזרו מטיב ההמלצה ומגודלו של התאגיד הממליץ.
רכיב העובדים, אשר במסגרתו נבחנה כמות העובדים שיעמיד המציע, לרבות נסיונם המקצועי. הניקוד ברכיב זה ניתן על יסוד נתונים אובייקטיביים (כמות העובדים), וסובייקטיביים (התרשמות מניסיון העובדים), ומשקלו עמד על 8%.
תכנית עבודה, אשר במסגרתה בחנה הגיחון את תנאי האיכות ושיטות העבודה המוצעים על ידי המציע. המדובר בהתרשמות סובייקטיבית, וניתן לה משקל של 8%.
המכרז התנהל כמכרז דו שלבי. המציעים הגישו את הצעותיהם בשתי מעטפות נפרדות, כפי שהורו אותם תנאי המכרז. המעטפה האחת כללה את ההצעה הכספית והאחרת את מרכיב האיכות. תחילה נבדקה עמידת המציעים בתנאי הסף, לאחר מכן נבדקו רכיבי האיכות ולבסוף נבחנה ההצעה הכספית ונערך שקלול של תוצאות המכרז.
3. הבקשה שלפניי היא גלגול שני של בקשה קודמת (ה"פ 10-11-36801, ולהלן: הבקשה הראשונה) בה ביקשה מ.ג.ע.ר לתקוף את תוצאת המכרז. הן בבקשה הראשונה והן בזו שלפניי התמקדו הטענות במרכיב האיכות. בסיבוב הראשון, זכתה המבקשת בציון כולל של 27.27 נקודות במרכיב האיכות, והצעת הזוכה זכתה ב- 29.83 נקודות. ואילו בסיבוב השני, לאחר שהעניין הוחזר לוועדת המכרזים בעקבות הבקשה הראשונה, זכתה המבקשת בציון איכות משוקלל העומד על 27.69 נקודות, ואילו הצעת הזוכה קיבלה 29.30 נקודות.
4. במסגרת הדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני בבקשה הראשונה, שהתקיים בפניי ביום 1.12.10, הודיעה הגיחון כי לנוכח הודאת שתי המתחרות כי נפלו טעויות בתצהירים שהוגשו על ידן, ובהם פורטו תאגידי המים או הרשויות המקומיות להם העניקו שירותים (רכיב הניסיון, שמשקלו הכולל הוא 4%), מתבקשות הן לתקן את התצהירים על דרך של גריעת כל התאגידים והרשויות המקומיות אשר השתרבבו אליהם בטעות.
בסופו של הדיון החלטתי כדלהלן:
"לנוכח העובדה שהן המבקשת והן משיבה 2 הודו כי נפלו טעויות באותה טבלה, הודיעה משיבה 1 לבית המשפט במסגרת תגובתה, כי החליטה לשוב ולבדוק את המרכיב הנדון... לשם כך אף פנתה למשתתפות במכרז ודרשה מהן להציג בפניה טבלה מעודכנת ומדויקת וזאת כמובן מבלי שיכללו באותה טבלה נתונים המתייחסים לרשויות שלא בא זכרן בהצעה המקורית. משמעות הדבר היא שלמעשה אין ההחלטה על הזכיה עומדת והוועדה תשוב ותבחן את הטעויות, את מספרן, ואת משמעותן ותשקלל מחדש את משקלו של פריט זה במרכיב האיכות. מכאן גם שייתכן והגלגל יתהפך, שכן הפער בין שתי ההצעות אינו גדול".
יצוין, כי עמדת המבקשת הייתה כי אין להחזיר את העניין לבדיקה מחודשת של ועדת המכרזים. כעמדה חילופית סברה היא, כי אם יוחזר הדיון לוועדת המכרזים, נכון יהיה להורות לה לדון מחדש בכל רכיבי האיכות, ולא רק בטעויות שנפלו אצל שתי המציעות ברכיב הניסיון. לא למותר להעיר, בהקשר זה, כי הטענה העיקרית בבקשה הראשונה הייתה כי הזוכה הטעתה בכוונה את ועדת המכרזים וכללה בתצהיר הניסיון רשויות רבות שאין היא מבצעת בהן את השירותים הנדרשים. עניין זה הוחזר, כאמור, לבחינה מחודשת של ועדת המכרזים. טענותיה הנוספות של המבקשת היו כי הזוכה אינה עומדת בתנאי הסף וכי ועדת המכרזים התנהלה באופן רשלני, ושימשה כחותמת גומי להמלצת יועציה. טענות אלה חזרו על עצמן בבקשה הנדונה ואתייחס אליהן בהמשך. מבין השיטין של הטענה האחרונה, בצבצה טענה מובלעת נוספת, ולפיה התנהגה ועדת המכרזים באופן בלתי סביר, בכך שנמנעה מלברר את המלצת הגיחון ביחס למבקשת. כפי שנראה בהמשך, טענה זו קיבלה נפח גדול ביותר, וזכתה למקום של כבוד בהמרצת הפתיחה נשוא פסק דין זה.
כעולה מן האמור לעיל, עמדתה של המבקשת לפיה על בית המשפט להורות על החזרת הדיון בכל רכיבי האיכות לוועדת המכרזים לא התקבלה על דעתי במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני, ומאחר שמשמעות הודעתה של הגיחון הייתה כי ההחלטה על הזכייה אינה עומדת עוד, ביטלתי את צו המניעה הארעי שהוצאתי במעמד צד אחד. על החלטה זו לא ביקשה המבקשת לערער.
5. מיד לאחר אותה החלטה, פנתה המבקשת ביום 2.12.12 לוועדת המכרזים במכתב (נספח 29 לבקשה). למרות האמור לעיל, שבה המבקשת ודרשה כי ועדת המכרזים תערוך "בירור מקיף וכולל לגבי כלל הטענות" שהועלו על ידה במסגרת המרצת הפתיחה. לחילופין בקשה, כי אם הצעת הזוכה לא תיפסל על הסף בשל היקף הטעויות שבהצעתה, יש לאפשר לשתי המציעות להוסיף רשויות ותאגידים לתצהיר המתוקן (ולא רק לגרוע את אלה שנכללו בטעות). ועוד התבקשה ועדת המכרזים לשקלל במסגרת רכיב האיכות את המלצת הגיחון "בדיוק כפי שהתאגיד התחייב לתת בטרם הגשת ההצעות למכרז" (סעיף 7 למכתב). כמו כן נתבקשה הוועדה לערוך ראיונות לעובדים המוצעים, "על מנת שהפער האמיתי והמשמעותי בין מועמדי המציעות יבוא לידי ביטוי במסגרת שקלול מרכיב האיכות" (סעיף 9 למכתב).
עמדתה של המבקשת לא התקבלה. המבקשת והזוכה הגישו תצהירים שתוקנו על דרך של גריעת הנתונים השגויים, ונערכה על ידי יועץ הוועדה בדיקה מדגמית לאישוש נכונותם. הפער בין שתי ההצעות, שלא היה גדול מלכתחילה, צומצם, אולם עדיין נותר פער מובהק דיו לטובת הזוכה, ותוצאת המכרז נותרה, איפוא, כשהייתה. ועדת המכרזים קיימה דיון מחודש, ובמהלכו נדונו ונדחו גם טענותיה הנוספות של המבקשת בעניין עמידתה של הזוכה בתנאי הסף ובעניין המלצת הגיחון. משכך, הגישה המבקשת את המרצת הפתיחה שלפניי, בה תוקפת היא את תוצאת המכרז. המבקשת חזרה בה, במקביל, מן הבקשה הראשונה. בקשתה של המבקשת לצו מניעה זמני עד להחלטה בבקשה העיקרית נדחתה על ידי כב' השופט מ' דרורי, בהחלטה מיום 10.1.11.
6. הפעם נמנית בראש טענותיה של המבקשת הטענה כי הזוכה אינה עומדת בתנאי הסף. בנוסף חוזרת המבקשת על הטענה בדבר הפרטים הכוזבים שצורפו לתצהיריה של הזוכה ברכיב הניסיון. על פי הטענה, ריבוי הפרטים שאינם נכונים מעיד, כשלעצמו, על הטעיה מכוונת ומגמתית. בנסיבות אלה היה על ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של הזוכה, שהיא בבחינת מעוות שלא יוכל לתקון. וכאמור לעיל, בכל הנוגע להמלצה החסרה של הגיחון, הפעם זכתה טענה זו למקום נכבד בטיעוני המבקשת, כפי שיפורט בהמשך.
לטענת המבקשת, על בית המשפט להצהיר שהצעתה של הזוכה לוקה בפגמים מהותיים ועל כן - פסולה; אשר על כן החלטתה של ועדת המכרזים לפיה מילגם היא הזוכה במכרז, בטלה; וכי על בית המשפט להצהיר על המבקשת כזוכה במכרז ולהורות לגיחון להתקשר עמה בהסכם לביצוע המכרז. לחילופין מבקשת היא כי בית המשפט יורה להשיב את ההצעות לבדיקתה המחודשת של הוועדה, תוך קבלת חוות דעת נוספת מגורם חיצוני בלתי תלוי וייתן כל סעד אחר שימצא לנכון, לרבות הצהרה כי המכרז בטל.
אתייחס להלן לטענותיה של המבקשת, תוך בחינת המענה שניתן להן בתשובות הגיחון והזוכה, גרסאותיהם של העדים השונים מטעם הצדדים והראיות שהוצגו.