מתן רשות לפתולוג מטעם החשוד להיות נוכח בשעת נתיחת גופת אמו

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

נקודה של הבדיקה הפתולוגית הוא בכך שלא ניתן יהיה במועד מאוחר יותר לבצע בדיקה כמובן, מטבע הדברים.

במקרה רצח ובפרט בנסיבות הלא ברורות בנדון, צפויה להיות חשיבות מכרעת בתוצאות הבדיקה ואולי משום כך, הסכימה המדינה שנציג מטעם הנאשם יהיה נוכח בבדיקה הפתולוגית, בכפוף לתנאים טכניים ומניעת עיכוב. כפי שפורט בבקשה, המשטרה הודיעה לי אתמול כי לא תתנגד לנוכחות מומחה מטעמי, בכפוף להסכמת המשפחה, הסכמת המכון לרפואה משפטית ובשלב מאוחר יותר ציינו מניעת עיכוב הבדיקה עצמה ונערכתי בהתאם. היום במהלך כל שעות הבוקר הייתי במשטרת זבולון, לאורך כל היום הובהר לי כי לא תהיה התנגדות, בכפוף לאותם תנאים. נכון שבמהלך היום פירטו את התנאים, הבהירו לי אותם. רק בשעות אחה"צ, לאחר שכבר ניתנה החלטה בבית המשפט העליון, המתירה את ניתחת הגופה, לאחר שכבר נערכנו, למרות קשיים רבים בכך שהגיע פתולוג זמין מטעמנו, נמסר לי כי המדינה שינתה את דעתה. נאמר לי כי המדינה שינתה את דעתה, כי עלה בדעתה שיקול נוסף, שלא היה בדעתה עת הסכימה לבקשתי. השיקול הנוסף הועבר לידיעתי שמאחר וסיבת המוות לא ידועה והנתיחה עשויה לגלות את סיבת המוות, יש בכך משום פרט מוכמן, שלא ראוי שיבוא לידיעת גוף שאינו נמנה על הגוף החוקר. לא חל שינוי בנסיבות מאז שאמרו לי שהם יסכימו. לגופו של עניין, מדובר ברופא פתולוג, אנו מסכימים שהרופא יתחייב, הרופא הוא או ד"ר חן קוגל או ד"ר מאיה פורמן. אם הבדיקה תתבצע היום עד שעות הבוקר, זו תהיה ד"ר מאיה פורמן, שהיא רופאה פתולוגית, יוצאת המכון לרפואה, והיא מוכנה לחתום על תצהיר לפיו לא תמסור את המידע שיגיע לידיעתה במהלך הבדיקה לאיש ובכלל זה לא תמסור את המידע אלינו. כמובן, שאנו לא נקבל מידע כזה ולא נעשה בו כל שימוש. גם המכון לרופאה משפטית אינו נמנה בגורמי החקירה, מדובר ברופא מומחה, שיודע מהו חיסיון ומהו תצהיר, רופאים אלה בעתיד נקראים להעיד בבית המשפט. המומחה יהיה כמשקיף בלבד, לא תהיה שום התערבות, אלא איסוף חומר, שמירתו ובמידה ויהיה בו צורך, יועבר החומר לאדם שעלול להיות כלפיו האשמות חמורות ביותר.

בנסיבות המקרה ולאור המקרה של המאשימה, ולאור הצעתנו לכל התחייבות שבית המשפט ימצא לנכון להורות, יש פתרון שנותן מענה מהותי, איננו פוגע בחקירה ומאידך איננו פוגע בזכותו של החשוד, במידה ויהיה נאשם בבוא העת, לנהל הגנתו כראוי בפרט אם מדובר יהיה בהאשמות לרצח.

ב"כ המשיבה:

אני מבקש לומר בפתח הדברים, שאני מאשר שהיה מו"מ שבמהלכו אנו הבענו הסכמתנו לנוכחות פתולוג מטעם החשוד, וזאת לאחר התייעצות עם הפרקליטות. בהמשך, ההתייעצות התרחבה עם גורמים נוספים בתוך המשטרה ושם עלתה סוגיה שהפתולוג עשוי להיחשף לפרטי חקירה מוכמנים במהלך הנתיחה ואנו לא מחשידים לא את הסנגוריה ולא את הפתולוג, בכך שהם ירוצו מייד ויפרסמו את החומר. אנו טוענים שחקירה ובעיקר חקירת רצח, מטבעה נחקרת באופן חסוי וכמו שחשוד נשלח לבדיקה פסיכיאטרית אצל פסיכיאטר מחוזי ולא פרטי, וכמו שעצור מקבל טיפול אצל רופא משטרתי ולא פרטי, והוא מקבל טיפול במתקן משטרתי ולא בבית חולים שהוא בחר, כך צריך לעשות במקרה זה, שכן הסמכות המוקנית הבלעדית לנתיחת גופה, היא למכון הפתולוגי. אני מיצר על כך שהודענו לסנגורית על הסכמתנו, אבל לאחר שעשינו חשיבה מחודשת והחלטנו מה שהחלטנו, אני סבור שאין צורך "להעניש" את המשטרה בגלל הסכמה מוקדמת ויש צורך להחליט לגופו של עניין. בנוסף לאמור, אני לא שמעתי מחברתי המלומדת על איזה בסיס חוקי היא מבקשת פתולוג מטעמה. ואני לא יודע מאיפה הזכות הזאת קיימת. אני מבקש להגיש מסמך חסוי שמפרט את הנזק שעלול להגרם לחקירה אם יהיה פתולוג פרטי.

בנסיבות אלה, ולאחר שחומרי החקירה והראיות נחשפים, רק לאחר כתב האישום, אני סבור שיש לדחות את בקשת הסנגוריה ולאפשר את הנתיחה ללא נוכחות פתולוג פרטי.

אני מודיע בצורה הברורה,אם היה מקרה רצח שהיינו יודעים את סיבת המוות הלכאורית, כמו לדוגמא כדור בראש, היינו מאשרים. למה? כי זה ידוע, הסיבה ידועה. אבל במקרה זה, אישה התעופפה מהחלון, יש חשוד עצור ואם נגיע או יגיעו לתוצאה של פח"מ, הפח"מ הזה אסור שיגע לא לחשוד, לא לסנגוריה ולא לפתולוג מבלי להחשיד אותם, לכן אבקש לדחות את הבקשה.

ב"כ המבקשת:

גם המשפחה של המנוחה וגם המכון לרופאה משפטית אינם מתנגדים לנוכחות מומחה.

המשיבה:

המכון הפתולוגי אינו מתנגד, בתנאי שהמשטרה אינה מתנגדת, כך הודיעו לנו.

החלטה

1.       ביום 24.6.08 הוגשה לבית משפט זה בקשה למינוי שופט חוקר, לחקירת סיבות מותה של המנוחה עלמו אנטוואב. לאחר שמיעת דברי ב"כ המבקשת ודברי נציג המשפחה, מצא בית המשפט לנכון למנות את עצמו לשופט חוקר ובמסגרת תפקידו הורה על בדיקת הגופה במכון הלאומי לרפואה משפטית ובמידת הצורך לבצע נתיחה לקביעת סיבת המוות.

2.       על החלטה זו הוגשה עתירה, בג"צ 5665/08, ובדיון שהתקיים היום בפני ההרכב בראשות נשיאת בית המשפט העליון, כב' הש' ד' בייניש, חזרו בהם בני משפחת המנוחה מן העתירה לאחר שהוסכם בין הצדדים כי יעשה מאמץ לצמצם את הנתיחה בהתאם לתגובה בכתב מטעם המשיבה.

3.       לפני שעה קלה הוגשה הבקשה הנוכחית על ידי ב"כ של החשוד במעשה, שגרם לטענת המשיבה, למותה של המנוחה, שהוא אחד מבניה, מהרו עלמו, באמצעות עו"ד הגב' ענת מיסד כנען, מטעם הסניגוריה הציבורית.

4.      הבקשה איננה כופרת בעצם צו הנתיחה או משיגה כלפיו, אלא בקשה להרשות לפתולוג מומחה מטעם המבקש, להיות נוכח פסיבי בשעת הנתיחה. בנימוקי הבקשה נאמר כי המשיבה לא התנגדה מלכתחילה לנוכחות פתולוג מטעם המבקש בשעת הנתיחה ונוכחותו חשובה ביותר לעניינו של המבקש, שכן לא ניתן לבצע נתיחה אפקטיבית מטעמו לאחר מכן. בקשה זו מוגשת לאור כך שהמשיבה חזרה בה מהסכמתה הראשונית לנוכחות הפתולוג.

5.       ב"כ המשיבה נימק את שינוי הגישה מטעמה בכך שיש חשש כי בנתיחה יתגלו פרטים מוכמנים, דבר שיהא בו משום פגיעה קשה בחקירה. לו היה מדובר במקרה רגיל שסיבת המוות ברורה לא היתה התנגדות מצד המשיבה. כן טען, ב"כ המשיבה, כי אין למבקש זכות בדין לדרוש או לבקש נוכחות של פתולוג מטעמו.

6.      די לצורך קבלת הבקשה בהפנייה להחלטתו של כב' הש' א' רקם ששימש כשופט חוקר בפרשת מותו של המנוח מוריס קקון, בה התיר לפתולוג מטעם המשפחה להיות נוכח בשעת הנתיחה, דבר שקיבל גיבוי בהחלטת בית המשפט העליון בבג"צ 9194/99 מ"י נ' כב' הש' אהוד רקם ואח', פ"ד נה (1) 907. מה שבית המשפט קבע באותו מקרה הוא שאין לבני המשפחה עצמם זכות להיות נוכחים בשעת הנתיחה וגם לא לבאת כוחם שהיא עו"ד ואיננה רופא פתולוג מומחה לדבר.

7.       מוסד השופט החוקר, הינו יורשו של ה- Coroner המנדטורי שהיה ממונה על חקירת סיבות מוות, מוסד שהמשיך לפעול עד לחקיקתו של חוק חקירת סיבות מוות התשי"ח - 1958, בשינויים המחוייבים עם הקמת המדינה לאור הוראת סעיף 11 לפקודת סדרי שלטון ומשפט, תש"ח 1948. אכן מוסד השופט החוקר לפי חוק חקירת סיבות מוות בישראל שונה במובנים רבים ממוסד ה- Coroner, הממונה על מלאכת החקירה באנגליה, כאמור ב- Coroners Act 1988, אך אין בשוני זה כדי לפגוע במעמדם ובזכויותיהם של בני המשפחה ליטול חלק בחקירת סיבת מותו של יקירם, ובכלל זה המבקש שהוא, כידוע בנה של המנוחה נשוא הבקשה. הנה כי כן בסעיף 7 ל- Coroners Rules 1984 הטיל המחוקק על ה- Coroner האנגלי, שהוא בעל הסמכות להורות על הנתיחה, את החובה לתדע גורמים שונים ובראשם, קרובי המשפחה של המנוח על הכוונה להורות על נתיחת הגופה, על הזמן והמקום בהם תיערך הנתיחה, לאמור:

"7 Coroner to notify persons of post-mortem to be made