רע"צ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
18442-11-12
03/04/2013
|
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א
|
- נגד - |
התובע:
משרד עו"ד: אביעזר ארליך
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
1.בקשתו של המבקש, כונס נכסים בתיק הוצל"פ 01-83821-01-0, ליתן לו רשות ערעור על החלטתה מיום 9.10.12 של כב' רשמת ההוצל"פ מירב כפיר הדוחה הבקשה להורות למשיב ליתן אישורי מס שבח ומס רכוש, למרות שהמס לא שולם.
המשיב הגיש תגובה מפורטת בכתב ועותר לדחייתה של הבקשה למתן רשות ערעור.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את הטיעונים מצאתי כי החלטתה של הרשמת הנכבדה הינה ראויה ונכונה ואין להתערב בה, ועל כן אין ליתן רשות ערעור.
2.העובדות אשר בבסיס המחלוקת אינן שנויות במחלוקת ואולם כל צד מגיע, על בסיס אותן עובדות, למסקנה אחרת, כפי המפורט בכתבי הטענות.
המבקש מבסס טיעוניו על הלכות סדרי הנשיה בין נושים שונים וטוען כי החלטת הרשמת תביא להעדפת נושה אסורה, ככל שישלם חוב לא לו למשיב כנושה לעומת נושים אחרים ובמיוחד אל מול הזוכה שהינה נושה מובטח לטובתה נרשם משכון להבטחת משכנתא שניתנה לחייבים.
המשיב סבור כי המחלוקת כלל לא בגדר הסדרי נשיה ובחינת סדר העדיפות של הנושים השונים, וכלל לא טוען כי חוב מס השבח הינו בגדר "שעבוד ראשון" לפי פקודת המיסים (גביה).
טוען המשיב כי כונס הנכסים נכנס לנעלי החייבים ואינו יכול למכור יותר ממה שיש לחייבים, זכות אובליגטורית בנכס ולא בעלות, שכן בעלותם בנכס לא נרשמה ובהעדר רישום אין בעלות.
הרשמת הנכבדה קיבלה ואימצה את הגישה של המשיב, ובכל הכבוד, אף אני סבור כי הדין עמה.
3.חוב מס השבח איננו לא של החייב ולא חוב שנוצר בתיק הכינוס, מדובר בחוב מס שבח של הבעלים הרשום בעסקת הבסיס במכר לחייבים בשנת 1995 או 1996.
לחייבים אין יותר מאשר זכות אובליגטורית, הזכות להירשם כבעלים, וזכות זו היא שבידי כונס הנכסים שמכר לרוכשים.
לא ניתן היה למכור זכות עדיפה על זו שהיתה לחייבים.
נוסחו של סעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין ברור וחד משמעי ואף מטרתו ויעודו ברורים, בדיוק כדי למנוע מצב הדומה לכאן כאשר מתבקשים אישורי מס ללא תשלום בעסקה ישנה ואולי גם בשרשרת של עסקאות שהמס לא שולם כדי לבצע רישום על שם הרוכש האחרון בהליך של כינוס נכסים.
לו תתקבל עמדת המבקש ניתן לרשום פטנט כיצד להתחמק מתשלום מס, ואין כוונתי כי כאן נעשה הדבר במכוון.
4.בעלות במקרקעין עוברת עם הרישום בלשכת רישום המקרקעין ועסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה. ראה סעיף 7 לחוק המקרקעין.
בהתאם לסעיף 16 (א)(1) הנ"ל אין ליתן אישור להעברת זכויות כל עוד קיים חוב שלא הוסדר.
ראה בעניין זה הפסיקה המובאת בתגובתו של המשיב.
המבקש לא יכול להשיג מבוקשו גם מכוח סעיף 34 לחוק המכר שכן אין מכוח הסעיף להעביר ולרשום זכויות ללא אישורי מס וכאמור אישורי מס לא יינתנו כל עוד קיים חוב.
5.כפי העולה מתגובתו של המשיב הנחיית היועמ"ש לגבי התיישנות אינה רלוונטית בעניינינו, ומכל מקום טענת התיישנות הינה טענה דיונית שיכולה להביא לדחייתה של תביעה, אך לא להקניית זכות גם לא לבטול החוב.
כפי שהמשיב כנראה לא הזדרז לגבות החוב כך גם החייבים וכונס הנכסים שבא במקומם, על הזכויות והחובות, לא דאגו גם הם לתשלום.