משרד התחבורה/תביעות ת"א נ' עדני

הכרעת דין

בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב -1982 אני מודיע על זיכויו של הנאשם

כתב האישום

הנאשם הועמד לדין בעבירה של צלילה מכלי שיט ללא אדם המוסמך להשיטו, לפי תקנה 71א' לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג -1982. בהתאם לעובדות כתב האישום ביום 3.5.12 צלל הנאשם מספינה כאשר לא היה בה אותה שעה אדם המוסמך להשיטה. על הנאשם הוטל קנס מנהלי אך הוא לא שילמו ומכאן האישום.

בהקראה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום וטען כי לא צלל בזמן שהספינה לא הייתה מאוישת.

מטעם המאשימה העידו שוטר ומתנדב ימי. השוטר דוד מור יוסף העיד כי הוא מכיר את הנאשם מעיסוקו בים. במועד הרלוונטי הוא הבחין בספינה המניפה דגל ועליו האות A המסמל שאדם מצוי במים. על כן לא התקרב לספינה מהחשש שיפגע באדם שבמים וקיים את החוק האוסר במצב זה להתקרב לספינה מרחק הנמוך מ-200 מטר. השוטר העיד כי הסתכל על הספינה ולא היה בה איש. השוטר אישר כי מבנה הספינה מאפשר להבחין שהיא ריקה אלא אם "הוא שוכב על הרצפה". לטענתו לאחר 10 דקות הבחין באדם עולה מהמים לספינה. כאשר התקרב לספינה ראה שזה הנאשם ומסר לו דו"ח כאמור. השוטר העיד כי במעמד זה הנאשם טען כי אינו לבד וכי ישנו אדם נוסף במים. העד הגיש מסמכים שערך (ת/1-ת/3)

בחקירה הנגדית השיב השוטר כי תצפת על הספינה ממרחק של כ-300 מטר ונשאר בקשר עמה. כאשר עומת עם טענת הנאשם לפיה ראה אותו ניגש לספינה אחרת השיב שאכן הייתה עוד ספינה אך הקפיד לשמור קשר עין למרות שהתרחק עוד "כמה עשרות מטרים".

המתנדב אייל פיירשטיין העיד כי היה עם השוטר מור יוסף באותו אירוע, הם זיהו "מרחוק סירה שעומדת .... ניגשנו אליה היא הייתה ריקה, התרחקנו, אחרי כמה זמן ראינו מישהו יוצא מהמים ועולה לסירה...". העד הגיש דו"ח שערך (ת/4). בחקירה נגדית השיב שהתצפית על הספינה הייתה ממרחק 400-500 מטר וזאת בהערכה. העד הבהיר לשאלת בית המשפט כי בשלב הראשון התקרבו לספינה כ-10 מטרים "לראות מה קורה" כאשר הבחינו שהספינה ריקה התרחקו והמתינו עד שהבחינו באדם עולה עליה.

הנאשם העיד שביום האירוע היה עם חברו, אשר צלל והוא נותר על הספינה. בשלב מסוים הבחין בשיטור הימי מרחק של 300-400 מטר ממנו והם ניגשו לספינה אחרת. לאחר כ-10 דקות ניגשו לכיוונו וכרזו לו להתקרב אליהם. הוא ניגש אליהם למרות שהדבר אסור וזאת מאחר והשוטרים דרשו. לטענתו היה על הספינה כל העת וכי "יש לה שקע, אני נחתי יכול להיות שהם ראו שאני מרים את הדגים בזמן שהוא קרא לי .." . הנאשם טען כי ייתכן והשוטרים חשבו שהסירה ריקה שכן נח במקום שלא ניתן לראות אותו מהמרחק בו היו השוטרים.

בחקירה הנגדית הוגש מכתב שכתב הנאשם (ת/5) והבהיר כי האדם שהיה איתו זה גלעד עשור. הנאשם טען כי בן זוגו היה במים כשעה עד שעה ועשרים דקות. הנאשם עמד על דעתו שהיה בספינה כל העת שחברו צלל וכי הבחין בשוטרים. כאשר חברו עלה מהמים סיפר לו את שאירע.

הנאשם העיד מטעמו את מר גלעד עשור אשר טען כי הוא חברו של הנאשם מזה זמן רב. ביום האירוע היה עמו בספינה וירד לצלול לאחר שהנאשם עלה מהמים. כאשר הוא עלה מהמים סיפר לו הנאשם כי המשטרה "באה אליו". בחקירה נגדית טען כי הוא זוכר את היום הספציפי, אישר שאין לו רישיון צלילה ועמד על דעתו שהיה במקום ביום האירוע. העד לא זכר זמנים מדויקים וטען שעבר זמן רב, אך עמד על דעתו שלאחר שעלה מהמים הנאשם מסר לו ששוטרים הגיעו לספינה.

דיון והכרעה

השאלה היחידה הטעונה הכרעה היא האם תתכן אפשרות, ולו מחמת הספק, שכאשר השוטרים הבחינו בספינה ריקה, היה הנאשם שכוב בקרקעיתה ולכן לא הבחינו בו. לאחר שבחנתי את עדויות השוטרים, לא סברתי כי ניתן לקבוע ברמה הנדרשת שלא תתכן אפשרות כפי שתיאר הנאשם.

אין חולק שהשוטרים היו רחוקים כאשר לטענתם הבחינו בספינת הנאשם נטושה. השוטר מור יוסף טען שהיה זה 300 מטר ומדובר במרחק ניכר. יתרה מזו, המתנדב פיירשטיין טען כי היה מרחק של 400-500 מטר ובדו"ח שכתב (ת/4) ציין 500 מטר. אני מעדיף את הגרסה הנוחה לנאשם ומכאן שמדובר ברחק רב ביותר. איש לא טען שנעשה שימוש במשקפת או באמצעי צפייה כלשהו ומכאן שאין לשלול שממרחק רב זה קשה להבחין באדם בסירה. אף אם אניח שנעשה שימוש כזה (והדבר הגיוני) לא הובאו ראיות באשר ליכולת הצפייה ממרחק זה באמצעים בהם נעשה שימוש (אם אכן נעשה). מסקנתי בדבר הקושי לזהות אדם ממרחק זה מתחזקת לאור עדות השוטר מור יוסף לפיה קיימת אפשרות מבחינת מבנה הספינה לפיה הנאשם ישכב בקרקעית ולא ניתן יהיה להבחין בו מהמרחק בו היו.

חיזוק לקושי זה אני מוצא בכך שהשוטר מור יוסף הודה לשאלות הנאשם כי טיפל בזמן שתצפת על ספינת הנאשם גם בכלי שיט אחר ואף התרחק עוד מספר עשרות מטרים לצורך כך. אינני מקבל כי בזמן זה נשמר קשר עין מוחלט עם ספינת הנאשם והדבר בלתי הגיוני. עוד אציין כי פרט חשוב זה התברר במהלך החקירה הנגדית בלבד ולא אוזכר כלל בדוחות ובחקירה הראשית.

עוד אציין כי בעדות המתנדב עלתה גרסה לפיה ספינת המשטרה התקרבה לספינת הנאשם מרחק של 10 מטרים והבחינה שהיא ריקה. עדות זו לא הובאה בדוחות ואף מור יוסף לא טען כך. למעשה אם אקבל גרסה זו לא תתכן כל טעות בזיהוי הספינה כריקה שהרי אין חולק שממרחק של 10 מטרים ניתן להבחין שהספינה ריקה. ואולם, אינני מקבל עדות זו שלא הובאה בדוחות, לא הובאה בעדותו של השוטר מור יוסף ואף עומדת בניגוד לנהלים לפיהם אין להתקרב פחות מ-200 מטרים לספינה בלתי מאוישת המניפה דגל עם האות A על מנת שלא לסכן את האדם שבמים.

שילוב הקושי המובנה לזהות ממרחק של 500 מטרים אם הספינה ריקה או לא, עם העובדה שלא נשמר קשר עין למשך כל פרק הזמן שהשוטרים תצפתו על הספינה ועם מבנה הספינה, מקימים ספק סביר שמא אכן הנאשם היה בספינה ולא ניתן היה להבחין בו. לכך מתווספת גרסת המתנדב לפיה התקרבו מרחק של 10 מטרים , בה אינני נותן אמון, אשר מקשה עד מאוד מתן משקל לעדויות התביעה. מטעם זה אינני מקבל את הגרסה לפיה השניים הבחינו באדם עולה לספינה מהמים, כעדות המחייבת מסקנה שקודם לכן הייתה הספינה ריקה. ראשית, אינני יכול ליתן אמון מוחלט בגרסאות אלו. שנית, לא מן הנמנע כי הבחינו בנאשם מרים את מתקן הדגים מהמים ומהמרחק בו היו נראה היה להם הדבר כעלייה לספינה

עוד אוסיף כי מצאתי מחדל חקירתי של ממש בהתנהגות השוטרים. אין חולק שכאשר השוטרים טענו כלפי הנאשם שהספינה אינה מאוישת הוא טען שקיים איש במים. השוטרים לא המתינו לראות אם אכן כך, לא ביקשו מהנאשם לנסות לסמן בדרך כלשהי לחברו שיצא מהמים וכיוצ'. לו היו עושים כן ניתן היה לדעת בבירור אם החבר היה במים אם לאו.

לכל זאת אוסיף כי עדות הנאשם וחברו עשו עלי רושם מהימן ולא מצאתי סיבה שלא לקבל את גרסתם. עדותם הייתה קולחת ועקבית ולא נראה שהם ניסו להסתיר דבר מה. כאשר מביא אני מחד את גרסאות השוטרים כאמור, אל מול גרסת הנאשם והעד, אינני יכול לשלול כי אכן היה הנאשם בספינה כל העת אך לא ניתן היה להבחין בו בשל המרחק ואיבוד קשר העין.

התוצאה היא שאני מורה על זיכוי הנאשם מחמת הספק.