משעל נ' אבו עיד

החלטה

1.לפני בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין ובקשה לביטול פסק דין מיום 16.7.10 שניתן בהיעדר הגנה. לטענת המבקש, יש לבטל פסק הדין מחובת הצדק, זאת, על יסוד מספר טעמים:

האחד, היעדר יריבות בינו לבין המשיב. לטענת המבקש, לא ברור כיצד התביעה שהוגשה תחילה על ידי יישות משפטית בשם אחמד משעל שונתה בסופו של יום ליישות משפטית שונה ופסק הדין ניתן לטובת המשיב. בנוסף, הצדדים להסכמים נשוא עילת התביעה נחתמו בין המבקש לחברת קונתראקו בע"מ המנהלת עסקיה ברשות הפלסטינית, ואילו המשיב לא היה צד להם.

השני, לבקשה למתן פסק דין לא צורף אישור מסירה כדין, אלא, אישור משלוח בדואר רשום בלבד בו צויינה כתובת המבקש "ערובה" בצפון הארץ בעוד שבתדפיס רשות הדואר נרשם, כי הדואר נמסר ליעדו ביחידת הדואר בירושלים.

באשר לבקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין טען המבקש, כי אומנם פנה בעבר ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לפריסת חובו לתשלומים חודשיים בתיק נשוא פסק הדין ואולם, לא ידע, כי מדובר בחוב הקיים כנגדו לטובת המשיב. עוד מציין המבקש, כי עצם העובדה, כי אישור המסירה נמצא פגום יש בכך בכדי לעלות כדי "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין. בנסיבות אלה, טוען המבקש, כי אין להעדיף את "כלל הידיעה" על פני כלל ההמצאה.

2.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, כתב התביעה נמסר לידי המבקש באמצעות דואר רשום ביום 27.4.10. כתב התביעה התקבל למשלוח ביחידת הדואר בירושלים ונמסר ליעדו בעראבה. ביום 6/1/11 נמסרה למבקש האזהרה מטעם לשכת ההוצאה לפועל בירושלים במסגרת תיק מס' 03-39688-10-4. המבקש אף הגיש בקשות שונות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, חרף זאת, המבקש לא הגיש בקשה לביטול פסק דין עד ליום 26.5.13. באשר לעילת התביעה, טוען המשיב, כי בין הצדדים נכרתו שני הסכמי קבלנות האחד מיום 30.3.09 והשני מיום 30.6.09 המתייחסים לבניין מגורים אשר בבעלותו בשכונת כפר עקב. המבקש משך שיק על סך יתרת התמורה עבור זכויותיו בקומת הגג בסך 40,000 ₪ אשר לא כובד על ידי הבנק מהסיבה "אין כיסוי מספיק". כמו כן, בתצהיר שהגיש המבקש במסגרת תיק ההוצאה לפועל במהלך שנת 2012 ציין, כי בכוונתו להגיש בקשה לביטול פסק דין ואולם, חרף זאת לא עשה כן, עד ליום 26.5.13.

3.בדיון שהתקיים בפני ביום 11/7/13 שבו ב"כ הצדדים על טענותיהם. התובע לא התייצב לדיון ובסופו ניתנה החלטה, לפיה, הצדדים יתייחסו לזהותו של התובע ביחס לטענת העדר היריבות. עד כה הוגשה אך התייחסות המבקש לזהות התובע בה ציין, כי ההסכמים נשוא התביעה נחתמו עם חברה בע"מ המהווה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה. בנוסף, הועלתה במסגרת זו לראשונה טענת חוסר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתובענה וכן, העדר סמכות מקומית.

4.באשר לבקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין טען ב"כ המבקש, כי לא ידע אודות ההליך למעט הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו לביצוע פסק הדין. סבורני, כי יש בטענות המבקש בעניין זה משום תרתי תסתרי. מעיון במסמכים שצורפו לתגובת המשיב עולה במפורש, כי המבקש ידע גם ידע אודות פסק הדין שניתן נגדו וזהות המבקש. האם יש, איפוא, להעדיף את כלל הידיעה בפועל על פני חובת ההמצאה? ההלכה בעניין זה השוררת כיום הינה שידיעה מוצקה וברורה על פסק דין מספיקה לשם תחילת מרוץ הימים להגשת בקשה לביטול פסק דין לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראה: רע"א 7724/04, להלן, ; בר"ם 1299/02 תפנית אורטפדיה נ' קופת חולים לאומית, תק-על 2002 (2) 1728 ; רע"א 113/97 אסמאעיל נ' סלימאן, תק-על 97 (2) 59).

5.אומנם, הלכה היא, כי כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום בשל היעדר המצאה כדין יבוטל פסק הדין מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. עם זאת, זכות ביטול מכוח חובת הצדק אינה ניתנת למימוש בכל עת. אף היא כפופה למגבלת המועד הקבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984, הדורשת, כי בהעדר טעם מיוחד להארכת מועד, בקשה לביטול תוגש תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין למבקש. שאם לא תאמר כך, צד הטוען להעדר המצאה בטרם מתן פסק הדין ואף טענות הגנה שיש בהן ממש, הרי שאין מועדים בנמצא המגבילים את זכותו להגיש בקשה לביטול פסק דין יהא הדבר נתון לשרירות ליבו של המבקש. עם מצד זה אין להסכין, אלא, בנסיבות חריגות ביותר בהן קיימת מניעה חיצונית לעיכוב בהגשת הבקשה.

(ראה: בר"ע (י"ם) 2392/06, MR. ERIC DEL MORMOL נגד WAL Ltd ) [פורסם בנבו], בר"ע (ב"ש) 681/03 גולקו נ' בנק דיסקונט בע"מ, דינים מחוזי, לד (5) 129); בר"ע (ת"א) 2411/02, בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מיכאלי, דינים מחוזי, לג (8) 868).

כאמור, קיימת הודאת בעל דין בדמות תצהיר שהוגש במסגרת תיק ההוצאה לפועל לפיה הינו מודע לפסק הדין ובכוונתו להגיש בקשה לביטול חרף זאת לא עשה כן בחלוף תקופה ארוכה. בנוסף , לא מצאתי כל נסיבות חריגות בעטיין היה מקום להיעתר לבקשה, אלא, אך שרירות לב של המבקש.

בנסיבות אלה, סבורני, כי יש לבכר את זכות המשיב לסופיות הדיון על פני זכות המבקש לקבלת יומו בבית המשפט.

סוף דבר- דין הבקשה להידחות. המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך 1,200 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.