עניינו של פסק דין זה, משמורת והסדרי ראייה ביחס לילדה ע' ש', בתם המשותפת של הצדדים, שהינה בת כ - 3.5 שנים (להלן גם:
"הילדה" או
"הקטינה").
א'- העובדות וההליכים:
1. התובעת (להלן גם:
"האם") והנתבע (להלן גם:
"האב") נישאו זל"ז ביום 27.5.07 וביום 1.2.10 נולדה להם ביתם המשותפת. נישואי הצדדים לא עלו יפה, ובחודש פברואר 2011 עזב האב את הבית. ביום 6.6.11, לאחר שייעוץ זוגי בו נטלו הצדדים חלק לא צלח ולאחר שפנו אף להליך של גישור, הגישה האם נגד האב את התביעה נשוא פסק דין זה. בתביעתה עתרה האם, כי בית המשפט יקבע כי
"החזקתה ומשמורתה של הקטינה תהא מסורה לתובעת"; כי ייקבעו
"הסדרי ביקורים וראייה של הנתבע את הקטינה, בהתחשב בחזקת הגיל הרך ...", וכי יוזמן תסקיר סעד
"אם יידרש הדבר" (סעיפים 18.2 - 18.4 לכתב התביעה). האב הגיש תביעה שכנגד, בה עתר, כי בית המשפט יורה כי הילדה תהא במשמורת משותפת של ההורים, כי ייקבעו הסדרי ראיה
"הדדיים", כהגדרתו, כפי שסוכם, לטענתו, בין ההורים (סעיף 14(ב) לכתב התביעה שכנגד).
(1) - המלצות יחידת הסיוע:
2. בהחלטתי מיום 21.6.11 הופנו ההורים ליחידת הסיוע לצורך גיבוש הסדרי ראייה וביקור. במכתבה מיום 6.7.11 ציינה עו"ס יחידת הסיוע, גב' תמר גוזנר, כי עד אותה עת התקיימו בין האב לבין הילדה מפגשים בימים ג' ו- ה' משעה 16:00 ועד שעה 20:00 וכן בסופי שבוע, לסירוגין - ביום ו' עם הורה אחד ובשבת עם ההורה השני. עוד ציינה עו"ס גוזנר במכתבה הנ"ל, כי
"ישנם פערים מהותיים ביניהם (בין ההורים - י' ש')
לגבי הסדרי הראייה, האם גורסת כי עד הקיץ הבא, לא יהיה זה לטובת בתם ללון בבית האב, בעוד האב גורס כי יש מקום להתחלה הדרגתית של לינה בביתו". על פי המלצת עו"ס גוזנר במכתבה מיום 6.7.11, הסדרי הראייה בין האב לבין הילדה יתקיימו באופן בו התקיימו עד אותו מועד, ובנוסף במפגש המתקיים ביום ג' תלון הילדה בבית האב.
בהחלטתי מיום 7.7.11 ניתן תוקף של החלטה להמלצות יחידת הסיוע.
3. ביום 7.7.11, הגישה עו"ס גוזנר מכתב נוסף, בו הובהר כי בתקופה שמאז עזיבת האב את הבית ועד לסמוך למועד הגשת התביעה, משך כ - 4.5 חודשים, התקיים בין האב לבין הילדה מפגש שבועי נוסף, בימי א' בשעות אחר הצהריים. אולם, כפי שציינה עו"ס גוזנר במכתבה הנ"ל,
לטענת האם בתקופה זו "התגייס" האב לטיפול בילדה, באופן שונה מנוהגו בתקופה שקדמה לפירוד, וזאת בחוסר תום לב, תוך הטעיית האם שיתכן ותהיה חזרה לחיים משתפים, כשכבר היה ידוע לאב שפניו לגירושין. לטענת האם, כפי שהובאו במכתבה הנ"ל של עו"ס גוזנר, האב פעל באופן זה על מנת ליצור "עובדות בשטח".
לאור דברים אלה, ולאחר שהאב הגיש בקשה כי ייקבע מפגש שבועי נוסף בינו לבין הקטינה בימי א', בהחלטתי מיום 11.7.11 הוריתי כי יחידת הסיוע תשלים את המלצותיה לפי הצורך ובהתאם לטובת הילדה.
4. במכתב עו"ס גוזנר מיום 12.7.11 הומלץ:
"לנוכח התרשמות מהקשר החם של הילדה עם שני הוריה, ולנוכח גילה הרך, וההרגלים שכבר החלו לקשר הנפרד עם ההורים,
שבימי א', אחת לשבועיים, (לאחר סוף השבוע שבו האב נמצא עימה ביום ו') - יתקיים קשר עם האב ביום א' מסיום המסגרת החינוכית או בהעדרה, מן השעה 16:00 עד לשעה 20:00
. יודגש כי המלצה זו ניתנת מתוך ראיית טובת הקטינה במרכז, וההערכה כי בגילה ניתוק ממושך ממי מהוריה, שלשניהם הינה מאוד קשורה - יקשה על הסתגלותה לפרוד" (הדגשה במקור).
בהחלטתי מיום 13.7.11 ניתן תוקף של החלטה להמלצות יחידת הסיוע מיום 12.7.11.
(2) - הסכמת ההורים מיום 21.7.11:
5. בדיון שהתקיים בפניי ביום 21.7.11 הסכימו ההורים, כי,
"מבלי להודות בכל טענה ותוך שכל צד מחזיק בכל טענותיו, יקבל האב את הקטינה בימים שני וחמישי. ביום שני יקבל האב את הקטינה בשעה 16:00 וישיבה לגן או לאימה לפי העניין. ביום חמישי יקבל האב את הקטינה בשעה 16:00 וישיבה לבית האם בשעה 19:45. בנוסף, יקבל האב את הקטינה לכל סופ"ש שני החל ביום שישי בשעה 9:00 או בסיום הגן (לפי המאוחר) ועד למוצ"ש בשעה 20:00".
להסכמות אלה ניתן תוקף של החלטה.
(3) - התסקיר מיום 6.12.11:
6. נוסף לאמור, בהחלטתי מיום 7.7.11 הוריתי על הזמנת תסקיר אשר ייתן המלצות בשאלת המשמורת והסדרי הראייה. ביום 6.12.11 נערך התסקיר, על בסיס פגישות עם שני ההורים ביחד ובנפרד, אינטראקציה של הקטינה עם כל אחד מההורים, תצפית על מעבר הקטינה בין ההורים, דיווח מהמסגרת החינוכית של הקטינה, דיווח מהמטפל של האב וועדת תסקירים אשר קיימה שתי פגישות (ביום 30.10.11 וביום 20.11.11), בהשתתפות פורום סדרי דין באגף הרווחה בגבעתיים ומפקחת מחוזית לסדרי דין (להלן:
"התסקיר הראשון").
7. בתסקיר הראשון נסקר הרקע למשבר בחייהם הזוגיים של הצדדים; תואר כי לאחר הפרידה בין ההורים היה האב עם הקטינה שלוש פעמים בשבוע בשעות אחר הצהריים; הובאו טענות האב, כי בין ההורים הוסכם על משמורת משותפת והתקשורת ביניהם הייתה גמישה וטובה, כי הוא מעוניין במשמורת משותפת מתוך רצון להיות מעורב באופן מלא בחיי בתו ולא מתוך כוונה לפגוע באימהות של האם, אשר לתפיסתה, ישנה היררכיה הורית והיא זו שאמורה לקבוע בכל הקשור לילדה ובכך היא פוגעת באבהותו; הובאו טענות האם, כי היא לא הסכימה למשמורת משותפת ותמיד הייתה הדמות הדומיננטית בחיי הילדה, כי הקונפליקט בין ההורים אינו מאפשר משמורת משותפת, וכי האב מעוניין במשמורת משותפת רק משום רצונו לנגחה ולצמצם את מקומה כאם.
8. בתסקיר הראשון נכתב כי הסדרי הראייה הזמניים מתנהלים כסדרם, אך לשני ההורים טענות וביקורת על הסדרים אלה. מחד, חפץ האב כי הילדה תלון אצלו פעם נוספת בשבוע וכן ביקש למנוע רצף של ארבעה ימים בהם אין הוא רואה את הילדה; מנגד, הדגישה האם את חשיבות ההדרגתיות בהסדרי ראייה ואת חשיבותו של מרכז חיים אחד קבוע בחיי הילדה. לטענת האם, אשר הובאה בתסקיר, לינה באמצע השבוע אינה מותאמת לגיל הילדה (אשר הייתה בעת כתיבת התסקיר בת כשנה ועשרה חודשים). כמו כן, כפי שצוין בתסקיר, האם טענה כי יש להקדים את שעת חזרתה של הילדה, לאחר ביקור אצל האב, כך שהיא תתאם את סדר יומה. עוד צוינו דברי האם, כי היא אינה מאמינה ביכולתו של האב להתמיד לאורך זמן בהסדרי ראייה מורחבים וחוששת שבשלב כלשהו יהיו נסיגות ותנודות במחויבותו למפגשים.
9. בהתאם לתסקיר הראשון, עסקינן בשני הורים נורמטיביים, האוהבים ומשקיעים רבות בבתם. ניכר כי לשניהם קשר מיטיב וקרוב עם הילדה. עם זאת, קיימים ביניהם פערים מהותיים ועמוקים בתפיסה ובעמדה הבלתי-מתפשרת של כל אחד מהם, הן לגבי המשמורת והן לגבי הסדרי הראייה וחלוקת הזמן ההורי. פערים אלה, מובילים לרמת קונפליקט גבוהה ולניכור משמעותי בין ההורים, אליהם חשופה הילדה. לפיכך ועדת התסקירים התרשמה כי המצב טרם בשל להכרעה בשאלת המשמורת, וסברה כי על ההורים להתגייס וליטול אחריות הורית ולמצוא את הדרך לקיים תקשורת הורית ולפעול בשיתוף לטובת בתם, על אף הפערים והמטענים. על פי ועדת התסקירים, קיימת חשיבות כי שני ההורים יהיו מלווים על ידי איש מקצוע במסגרת טיפולית כך שיוכלו לעבד את המשבר ולהוציא לפועל את יכולתם ההורית הטובה.
המלצותיו של התסקיר הראשון, היו: