משה נ' מור ואח'

פסק דין

לפני תביעה כספית במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בנזק כספי בסך 9,600 ₪.

עפ"י כתב התביעה, בתאריך 23.8.08 חתם התובע עם הנתבעים הסכם מכר דירה בו הצהירו הנתבעים כי הדירה אינה סובלת ממום נסתר וכי אין רטיבויות בדירה, למעט אותן רטיבויות אשר תוקנו בעבר.

כשנשאלו הנתבעים לגבי סימני הרטיבות היבשים שהופיעו מעל הפנאלים, השיבו שמדובר בליקוי שתוקן על ידם ובשלב זה אין ולא תהיה כל בעיה.

בסוף 3/09 בוצעה מסירת החזקה, לאחר תשלום מלוא התמורה בגין הדירה.

בשלב זה החלו התובעים בסיוד הדירה. כיומיים לאחר שסיימו לצבוע את הדירה, ירד גשם, שמיד לאחריו הופיעו סימני רטיבויות במקלחת.

לטענת התובע, הנתבעים דאגו לטשטש את הליקוי טרם מסירת החזקה.

לאחר חודש, החלו להופיע סימני רטיבויות גם בחדרי ההורים והילדים. בבירור עם הנתבעים, טענו שאין שום בעיה.

התובע טוען כי מבירור עם השכנים, עולה כי כל השכנים מודעים לבעיה זו, ואף המשפחה שמתגוררת מתחת לדירתו של התובע סובלת מאותה בעיית רטיבויות, שמקורה במי גשם.

בנוסף, ע"מ לבדוק מקור הרטיבות, פנה התובע לחברת "הראל". בחודש 9/09, הגיע טכנאי מטעם החברה לביתו של התובע. הטכנאי שלל בעיות בצנרת של האמבטיות וההסקות וטען כי מדובר בנזילת מי גשם החודרים מקירות חיצוניים בלבד. לפיכך, חברת הביטוח אינה מכסה ליקוי זה.

במהלך חודש 6/09, ביקש הצעת מחיר לתיקון איטום הקירות הצפוני והמערבי, כאשר ההצעה של חברת האחים אזרד הייתה הכדאית ביותר. לטענת התובע, הנתבעים מכרו דירה שלא בתום לב, שכן ידעו על הבעיה נשוא התביעה.

התובע טוען כי הדבר מכער את הדירה וגורם לאי נוחות.

לאור האמור לעיל, טוען התובע כי חובת הנתבעים לתקן הליקוי.

ע"פ כתב ההגנה התובעים הבטיחו כי יתנקמו בנתבעים מאחר והנתבעים ניצלו חלק קטן מהגרייס כפי שהיא מופיע בהסכם המכר.

לטענת הנתבעים, התובע היו בדירה מס' רב של פעמים. הנתבעים פירטו בפניהם בהרחבה על בעיית הרטיבות, התובעים בדקו את העניין עם מי מטעמם, ולאחר מכן הסכימו לחתום על ההסכם.

בנוסף, התובעים אף פנו לשכנים קודם הרכישה, ושאלו על הרטיבות.

מקור הרטיבות הוא ברכוש משותף ולכן, התובע לא צריך לשאת בעלות באופן בלעדי, אלא באמצעות כל יתר הדיירים.

הנתבע תיקן רטיבות שהייתה, והראה זאת לתובעים. לכן, נרשם בסע' 3 לחוזה כי התובעים יודעים על הרטיבות. בנוסף, התובעים רכשו את הדירה AS IS.

הצדדים הסכימו ביום 22.4.2010 כי ביהמ"ש יתן פסיקתו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984, על דרך הפשרה וללא צורך בהנמקה.

ביהמ"ש נתן להסכמתם תוקף של החלטה.